המחאה למען החזרת החטופים נמשכת, והבוקר (שבת) יצאו משפחותיהם, קרובים ורבבות תומכים ליום האחרון החותם את הצעדה שהחלה את דרכה בתל אביב, והסתיימה מול משרד ראש הממשלה בירושלים - שם נערכה עצרת המונית. לאחר מכן, בשעה 20:00, תתקיים בתל אביב העצרת המרכזית ב"כיכר החטופים" ברחוב שאול המלך.
בתקווה שעסקה לשחרור החטופים תצא בקרוב לפועל, הצטרפו כ-25 אלף בני אדם לצעדה על כביש 1. "כל החטופים צריכים לחזור יחד. אין חלקים. החוזה של האזרחים עם המדינה זה א' ב', אין פה בכלל שאלה", אמרה רחלי היימן מכפר ידידיה, שהגיעה בבוקר עם בעלה לנקודת היציאה בעין חמד. גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד ואשתו ליהיא הצטרפו היום לצעדה.
דוד קישקה, תושב תל אביב, אחז שלט הנושא את תמונתה של רומי גונן, שנחטפה לרצועה מהמסיבה ברעים. "אין לי היכרות אישית איתה", סיפר, "היא הייתה מלצרית ב'שה ויוי' בתל אביב, מסעדה של חברים לא רחוק מהבית שלי. אני גם בעולמות הקולינריה, אז דיברתי כאן הבוקר עם אמא של רומי, והחלטתי ללכת בצעדה עם תמונה של בתה".
הוא ציין כי בעיניו צריכים להצטרף לצעדה אנשים רבים יותר. "אני חושב שזה המעט שאנחנו יכולים לעשות, להשמיע את הצעקה של החטופים דרך הפעולות האלו. זה לא אמור להשפיע על הצלב האדום או על החמאס - אלא כאן, בבית. קודם כול לתמוך במשפחות ולעטוף אותן, ולהשפיע על מקבלי ההחלטות כדי שישחררו את כולם, עכשיו", אמר. "כל יום שעובר הוא קריטי. אנחנו רוצים לראות את כולם - החטופות, החטופים, התינוקות, הילדים, הזקנים, החיילים - שכולם יחזרו. אני מקווה שכל העם יתאחד סביב זה, צריכים להיות פה הרבה יותר אנשים. זה צריך להיות הנושא הכי חשוב עבור כולנו".
רחל קפוזה, ענבר גנור ונויה גנור הגיעו מהרצליה ומתל אביב לתמוך במשפחות החטופים ובצעדה. "חשוב לנו לחזק אותן", סיפרו, "חשוב לנו שהממשלה תבין שאסור שהמקרה של רון ארד ויתר החטופים שנמצאים שם כל כך הרבה שנים יחזור על עצמו. אסור שילדים יישארו שם, אסור שאימהות יישארו שם, אסור שאף אחד יישאר שם. כולם צריכים להיות היום כבר פה".
גנור הוסיפה: "היה ברור לי שאני צריכה להיות כאן, זה מקיף אותנו מכל כיוון. אין לי קשר אישי לאף אחד. אנחנו מחזיקות שלטים של החטופים מהרצליה, אבל כל אחד מהחטופים אצלנו בלב. ברגע שאמרתי את זה, הבת שלי ואמא שלי מיד התייצבו, זה היה ברור לנו שנהיה פה. אין מקום אחר להיות בו מבחינתנו".
נועם אלון, בן זוגה של אמנית הגרפיטי ענבר הימן שנחטפה לעזה משטח המסיבה ליד קיבוץ רעים, קרא לאנשים נוספים להצטרף לצעדה. "מיום ליום הצעדה הולכת וגדלה, זה נותן לנו תקווה", ציין. "אנחנו מעריכים את זה שכל הציבור מגיע לתמוך בנו ולצעוד יחד איתנו, זה מאוד חשוב לנו. אנחנו מבקשים מכולם להצטרף אלינו למקטע האחרון, כל הדרך לירושלים, בדרישה שלנו מהממשלה לפגוש את המשפחות ולהחזיר את כל החטופים בכל מחיר. זו הדרך היחידה. אנחנו רוצים שכולם יחזרו בריאים, שלמים וחיים, מיום ליום אנחנו מבינים כמה זה חשוב שכולם יחזרו כמה שיותר מהר".
בינתיים, במטה המשפחות הודיעו כי "השרים בני גנץ וגדי איזנקוט עדכנו את בני המשפחות כי הם נענים לקריאתם לפגוש את חברי קבינט המלחמה. יודגש כי בני המשפחות עדיין ממתינים לתשובתם של חברי קבינט המלחמה הנוספים - ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והשר רון דרמר". עדכונים על הפגישה שהתקיימה הערב - כאן.
אלון סיפר כי אביה של הימן יהיה נציג המשפחה במפגש. "אנחנו שומעים שעדיין לא כל חברי הקבינט אישרו כי הם ייפגשו עם המשפחות. אנחנו דורשים מהם להסתכל לנו בעיניים לפני שהם נדרשים לקבל החלטות הרות גורל על עתיד החטופים, על החיים שלהם", אמר, "תסתכלו לנו בעיניים לפני שאתם בכלל מתכנסים לקבוע מי ישוחרר, מי יחיה, מי ימות, כי אלה ההחלטות שאתם הולכים לקבל עכשיו. אנחנו מצפים שכולם ישוחררו, שלא ישאירו אף אחד מאחור".
הוא סיכם: "דבר אחד חייב להיות ברור לכולם - לא תהיה תמונת ניצחון עד שכולם חוזרים. גם אם זה יהיה בפעימות או משהו כזה, הממשלה וחברי הקבינט צריכים להבטיח למשפחות שכולם יחזרו כמה שיותר מהר - כולם, עד האחרון - החיילים, הגברים, הנשים והפצועים".
הצועדים נכנסו לירושלים לקולות השיר "ירושלים של זהב", ומאות קיבלו את פניהם על גשר המיתרים. יובל הרן, ששבעה מבני משפחתו חטופים בעזה, אמר: "הגענו לירושלים, אבל המסע שלנו לא תם. 43 ימים שאנחנו מחכים, וזה יותר מדי זמן. אנחנו נמשיך בכל דרך אפשרית עד שכל אחד ואחת מהם יהיו בבית. אני רוצה להגיד תודה לעם ישראל, לכל מי שפה, לכל מי שהולך איתנו. אנחנו צריכים אתכם בכל רגע ורגע, עד שכולם יהיו בבית. השמיעו את זעקתנו. אנחנו פה והם שם".
הוא הוסיף: "אנחנו קוראים לקבינט - הלכנו עד לירושלים לפגוש אתכם, נלך למשרד ראש הממשלה ואז נחזור לתל אביב לפגוש אתכם. תסתכלו להם בעיניים, לא לנו. תסתכלו לכל ילד וילדה, אמא ואבא, נער ונערה, סבא וסבתא שנמצאים בעזה, ותבטיחו להם שאתם מביאים אותם הביתה בחיים, בריאים ושלמים".
בהמשך, נאם הרן בעצרת, ואמר כי "אף אחד מאיתנו לא בחר להיות פה. לפני 43 ימים היינו פשוט אנשים שחיו את החיים שלהם, ביחד עם משפחתם. כל אחד מהאנשים שמאחוריי, חטפו להם, לקחו להם את הלב, לקחו להם מישהו אהוב לעזה".
הוא הוסיף כי "אנחנו כבר 43 ימים מחכים לחבק את המשפחה שלנו, את האהובים שלנו - וכל רגע אנחנו דואגים. ישבנו בבית וניזונו כל הזמן מהתקשורת. מדברים איתנו על עסקה כזאת או אחרת, ואומרים שייקח עוד זמן. אף אחד לא בא ואמר לנו: 'בואו, כל המשפחות, תשבו איתנו, נדבר, נסביר לכם'.
"ישבנו בבית וחיכינו, ולא יכולנו לחכות יותר. אין לנו את הפריבילגיה לחכות כשהחיים של המשפחות שלנו בסכנה. זה לא רק תמונות, זה לא רק פנים, זה לא רק שם, זה הלב שלנו והלב שלנו שבור, הלב שלנו לא שלם כבר 43 ימים. אנחנו לא יודעים אם הוא אי פעם יהיה שלם אבל אנחנו יכולים להתחיל לאחות אותו".
הרן התייחס גם לצועדים שהלכו יחד עם המשפחות מתל אביב, ואמר כי "כל האנשים המדהימים שפגשנו בדרך חיזקו וליוו אותנו, ובעיקר לא נתנו לנו להיות לבד. כל האנשים שצעקו איתנו ככה שהקול שלנו יישמע בכל העולם. אני לא יכול לצעוק לבד ואף אחד מאיתנו לא יכול לצעוק לבד כי לא ישמעו, אבל ביחד אי אפשר להתעלם מאיתנו".
אחרי הרן דיברה דריה גונן, אחותה הצעירה של רומי גונן, שאמרה כי "לפני שאני אחות של חטופה אני אחותה של רומי. היא האור שלי, המודל לחיקוי שלי, האחות הגדולה שלי וגם לפעמים קצת כמו אמא שנייה שלי". לדבריה, "אני תיכף אמורה להתגייס, אמורה להיות בביטחון מלא לגבי המדינה שלי, שיש לי גב, שיגנו עליי במידת הצורך. אני רוצה שאתם חברי קבינט המלחמה תסתכלו לי בעיניים, לכל המשפחות בעיניים, תבואו לדבר איתנו, תגידו לנו מה על הפרק ותבטיחו לנו שאתם מחזירים את אחותי ואת כל החטופים. לא בעוד שבוע או חודש, היום. זה המינימום שאתם חייבים לנו".
גם אחיה של יעלה דוד, שדיברה אחרי גונן בעצרת, נחטף מהמסיבה ברעים. "אני אחות של אביתר דוד, בן 22", אמרה דוד. "אביתר ואני למדנו באותו יסודי ואני זוכרת שתמיד הייתי הולכת אחריו, מעתיקה את הדברים המטומטמים שהוא וחברים שלו עושים. אני יודעת שהאישיות שלי היום מבוססת על זה שגדלתי איתו ועם אחי הגדול עילאי".
לדברי דוד, "בהמשך, הפכתי להיות יותר גדולה ופחות מעצבנת אז הפכנו להיות חברים באמת טובים. ב-6 באוקטובר היה לנו ריב טיפשי של אחים וההודעה האחרונה שיש לי ממנו בוואטסאפ היא סליחה". בהמשך, פנתה בת ה-18 לראש הממשלה: "אני לא ממש מצליחה להבין מה קורה ביבי. אח שלי הופקר. רומי, אחותה של דריה, הופקרה. שאר החטופים הופקרו. אני לא מבקשת הרבה. אני רוצה שתסתכלו לי בעיניים ותנסו להבין אולי מאית מהטראומה והכאב שאני והמשפחה שלי עוברים".
לאחר מכן דיברה דבורה עידן, אמא של צחי שנחטף מנחל עוז "לאחר שביתו הבכורה נרצחה לו בידיים". לדברי עידן, "מאז המשפחה שלנו חיה את הסיוט , את המציאות ההזויה , לא מצליחים להתאבל על מעייני, ועושים הכול , כל מה שנדרש כדי להביא את צחי שלנו יחד עם כל החטופים והחטופות הביתה. הזמן לא משחק לטובתנו".
עידן פנתה גם היא לראש הממשלה, ואמרה: "אני רוצה לספר לך על צבא מדהים שנבנה ב-7 באוקטובר, שחשוב ביותר שאתה תיקח אותו ברצינות. אקרא לו כאן , צבא החטופים. מדובר בצבא של עשרות אימהות ואבות, אחים ואחיות, בעלים, רעיות, ילדים, ילדות. אל הצבא הזה מצטרפים עשרות אלפי פליטים ופליטות מצפון המדינה ומדרומה. אליהם בקרוב יצטרפו עוד עשרות אלפי מפקדים וחיילי המילואים שכרגע עסוקים בלחימה בעזה ובגבול הלבנון. אתם, נבחרי הציבור, שנשבעתם והתחייבתם להבטיח את שלומנו, לדאוג לכלל האזרחים, לשמור אמונים למדינת ישראל, למלא באמונה את תפקידכם - לא נשכח, לא נשכח".
אחרונה דיברה אורין, אמא של עדן זכריה, שאמרה כי היא "רק רוצה להגיד שבאמת אנחנו 5 ימים הולכים ברגל בלי הפסקה וכואבים לי הרגליים והכתפיים והשרירים ומה לא כואב לי, אבל זה כלום לעומת הלב, שבאמת באמת כואב". לדבריה, "אני רוצה שכל קבינט המלחמה יאשר הגעה, אני חושבת שהבת שלי שווה את זה, אני חושבת שכל החטופים שווים את זה. הם יגיעו. כי אם הם לא יגיעו, לא נוותר להם. גם אם נצטרך ללכת לעזה נלך לעזה. לאן שצריך ללכת נלך, על הילדים שלנו לא נוותר".
פורסם לראשונה: 11:04, 18.11.23