האלוף במיל' אייל זמיר היה המועמד המוביל לתפקיד הרמטכ"ל עוד מתחילת המלחמה, מהרגע הראשון שבו רב-אלוף הרצי הלוי נטל אחריות על מחדל 7 באוקטובר. בסיבוב הקודם לתפקיד זמיר הגיע לישורת האחרונה, אך לאחר שהפסיד במרוץ להלוי - הוא עבר לנהל את משרד הביטחון כמנכ"ל תחת יואב גלנט, ולכן נשאר בצמרת הביטחונית עוד מלפני המלחמה ובטח במהלכה.
הבוקר (יום ראשון), עם היציאה מפתח ביתו, אמר הרמטכ"ל המיועד - שמינויו עוד טעון את אישור ועדת גרוניס ואישור הממשלה: "יש לפנינו עוד עבודה רבה, אני שולח חיזוק ללוחמים".
במערכת הביטחון ובדרג המדיני הייתה הסכמה מלאה שזמיר הוא האדם המנוסה והמתאים ביותר לתפקיד החייל מספר 1, כשגם היכרותו המוקדמת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו - לו שימש כמזכיר הצבאי - הועילה לבחירה. האדם האחרון שנכנס לתפקיד הרמטכ"ל מעמדת מנכ"ל משרד הביטחון היה גבי אשכנזי ב-2007, אחרי התפטרותו של הרמטכ"ל דאז דן חלוץ בעקבות הכישלון במלחמת לבנון השנייה. זמיר ייכנס לתפקיד בנסיבות דומות, וכמו אשכנזי - יעשה זאת בתקופה סוערת.
זמיר, כמו אשכנזי ב-2007, יתמקד בבניית צה"ל מחדש עם תום המלחמה, ובמימוש תוכנית רב-שנתית חדשה - בכפוף לאישור תקציב המדינה והביטחון בחודש הבא. מטרתו תהיה להפוך את הצבא לגדול ועוצמתי יותר, כזה שמתאים למלחמה רב-זירתית ולא רק דו-זירתית כבעבר.
כבר בימיו הראשונים יצטרך זמיר לצלוח משוכות משמעותיות בדרך למטרה: ראשית, התמודדות עם תפוח האדמה הלוהט ביותר, שבוודאי עבר כנושא מרכזי בריאיון הקבלה שערך עם נתניהו בסוף השבוע - חוק ההשתמטות. אותו חוק עלול להנציח בדין את הפטור לעשרות אלפי הצעירים החרדים חרף הכורח המוסרי ופסיקת בג"ץ בעניין השוויון בנטל, ועל אף החובה הביטחונית למלא את רבבת החיילים שחסרה לצה"ל ולהפחית עומס מהמשרתים הקיימים.
עמדתו של זמיר בנושא גיוס החרדים טרם נשמעה. לעומתו, הרמטכ"ל היוצא הלוי וראש אכ"א החדש אלוף דדו בר-כליפא לא היססו להציג את האמת הפשוטה שלהם בחודש האחרון: צה"ל יכול וצריך לגייס כ-6,000 צעירים חרדים בחודשים הקרובים, וכמות בלתי מוגבלת תוך כשנה וחצי. שר הביטחון ישראל כ"ץ, מנגד, מאמין שיש לגייס כמויות קטנות יותר, לא לנקוט סנקציות פליליות - ולגבש "יעדים" ארוכי-טווח.
live
מנהיג הזרם הליטאי הרב דוב לנדו בשיחה על הגיוס
5 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל הנוכחי התבטא בתקיפות על גיוס חרדים, החדש לא השמיע עמדה. זמיר ב-2021 לצד הלוי, בפעם האחרונה שלבש מדים
(צילום: מוטי קמחי )
5 צפייה בגלריה
צורך בהתעצמות חסרת תקדים. זמיר בהערכת מצב במפקדת החטופים של צה"ל
(צילום: שירה קינן, משרד הביטחון)
כמנכ"ל משרד הביטחון, זמיר פעל לאורך מלחמת "חרבות ברזל" כדי להוביל רכבת אווירית וימית של מאות מטוסים ואוניות לישראל. המטרה הייתה לחמש את צה"ל בנשק מכל רחבי העולם - ולהתמודד עם מצוקת החימושים שהתגברה ככל שהתקדמה הלחימה וישראל זכתה לגינויים מצד מדינות המערב, שחלקן גם הטילו עליה אמברגו זה או אחר. דווקא בנושא הזה צפויה לו עדנה כרמטכ"ל: הדייר החדש בבית הלבן, דונלד טראמפ, צפוי להפשיר משלוחי נשק שהממשל הקודם בוושינגטון הקפיא, החל בכ-1,700 פצצות כבדות לחיל האוויר ועד 132 דחפור D-9. עם זאת, לא ברור כיצד יפעל הממשל ככל שישראל תחליט שלא להמשיך לשלב ב' וג' של עסקת החטופים, שתכליתם השבת כולם בתמורה לסיום המלחמה ושיקום עזה.
בניין הכוח של צה"ל תחת זמיר יכלול רכש נוסף שתכליתו התעצמות חסרת תקדים, כולל ספינות רשף חדשות לחיל הים; הקמת אוגדה מזרחית לסגירת הגבול הרעוע עם ירדן; ובעיקר, עמידה על כך שדרישות צה"ל יתקבלו על-ידי ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון.
5 צפייה בגלריה
לא יסתיר או יטאטא את אתגרי השחיקה. אייל זמיר בפנימייה הצבאית בחיפה
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
בזירה הביטחונית המיידית, זמיר יגלוש ישירות להפסקות האש הפריכות בצפון ובדרום: זו מול חיזבאללה הוארכה עד ל-18 בפברואר ביוזמת ארה"ב, ולאחר מכן עלולה לבעבע מחדש מול צבא טרור שיעי שמנסה להשתקם. ההסכם מול חמאס יעמוד גם הוא בקרוב במבחן - ואם הלחימה תחודש, זמיר יצטרך ליישם את הקווים האדומים ולפגוע בעוצמה בחמאס המשתקם, ולצד זאת למלא את אזור החיץ המורחב שהוקם בגבול הרצועה.
הרמטכ"ל החדש ייכנס למציאות לא פשוטה בעזה, אחרי שהדרג המדיני לא דאג לחלופה שלטונית לחמאס, שעדיין אחראי אזרחית לשני מיליון עזתים - ובכך נשחקים מדי יום ההישגים הצבאיים שהביאו לוחמי צה"ל בחודשי התמרון ברצועה. זמיר יצטרך כנראה לחזור למדיניות שאותה הכיר כאלוף פיקוד הדרום בעשור הקודם: סבבי התכתשות תדירים מול חמאס המוכה, אך הפעם עם הגנה חזקה יותר שתמנע הישנות של תרחיש 7 באוקטובר.
זמיר לא צפוי להסתיר או לטאטא בפני הדרג המדיני והציבור את אתגרי השחיקה של חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, אל מול מלחמת הנצח שבה מעוניינים בממשלה בהיעדר פתרון מדיני להחלפת חמאס. לוחמי המילואים כבר מצביעים ברגליים ומתייצבים בעת הזו באחוזים נמוכים יחסית, סביב 60%-70%, לאחר שחלקם שירתו בין חצי שנה לשנה על מדים בשטח לאורך המלחמה. במצב שכזה ידרוש זמיר מהדרג המדיני להגדיר סדרי עדיפויות, שכן הקבינט החליט להשאיר בינתיים גם כוחות בשטח לבנון ובסוריה לאחר נפילת אסד. הדרג המדיני אומנם הגדיר לצבא להתמקד כעת בזירת יהודה ושומרון, אך השמיכה הקצרה תוביל את הרמטכ"ל הבא להחלטות של תעדופים וחלוקת העומס בתוך הצבא - שסובל ממחסור בלוחמים, וכבר כעת ברור שיחידותיו הקרביות יגדלו.
פורסם לראשונה: 23:02, 01.02.25
