התפתחות בעתירה לפינוי ישיבת חומש: שלושת שופטי בג"ץ, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שוקלים למחוק את העתירה לפינוי ישיבת חומש בצפון השומרון. הודעה בנושא נמסרה בצהריים (רביעי), יום לפני הדיון בעתירה.
השופטים ציינו כי "נוכח השוני בתשתית הנורמטיבית והעובדתית לאחר שניתן הצו על תנאי בהליך זה, ולאחר בחינת טיעוני העותרים בתגובה והודעה מעדכנת מצידם שהוגשה אתמול, אנחנו שוקלים להורות על מחיקת העתירה תוך שמירת טענות וזכויות הצדדים במצב החדש שנוצר". השופטים הודיעו כי לצדדים תינתן האפשרות להתייחס לנושא עד אחר הצהריים.
כחודשיים לאחר שהכנסת אישרה את ביטול חוק ההתנתקות בשומרון, העבירו מתנחלים את ישיבת חומש אל עבר אדמות מדינה, כמה מאות מטרים מהמקום שבו ישבה קודם לכן, על אדמות פרטיות. בהודעה שפרסמו אז אנשי ישיבת חומש נאמר כי המעבר למיקום החדש נעשה במבצע "חשאי". המבצע יצא לפועל רק לאחר שהתקבל אישור משר הביטחון יואב גלנט, ומבחינת ההתיישבות זה היה שלב משמעותי בדרך להסדרת חומש.
בדיון מחר אמורה המדינה להסביר במענה לצו על תנאי שהוצא לה "מדוע לא יפונה השטח שתחום במסגרת ההכרזה על שטח מתוחם חומש. ומדוע לא ינקטו המדינה בצעדים הנדרשים על מנת לאפשר לבעלי הזכויות הפלשתינים במקרקעין לממש את זכויותיהם ללא הפרעה".
המדינה השיבה בתחילת החודש לעתירות שהוגשו לבג"ץ בדרישה לפנות את ישיבת חומש ובין השאר הזכירה את העובדה שהישיבה הועברה למיקום חדש - חודשיים לאחר ביטול חוק ההתנתקות, שאותו ביטלה הקואליציה. לטענת המדינה, אף שהעברה זו בוצעה בניגוד לחוק, הכוונה הייתה לאפשר "נוכחות ישראלית זמנית" במקום, עד "להשלמת ההליכים הנדרשים לביסוס נוכחות קבע במקום".
בתשובתה לבג"ץ טענה המדינה כי "התפתחויות מהותיות שחלו מאז מתן הצו-על-תנאי משנות מן היסוד את כלל התמונה העובדתית והמשפטית. הבנייה אשר שימשה את הישיבה שהייתה מצויה על אדמות פרטיות במרחב חומש הוסרה, הגם שאגב כך, בנייה חדשה המשמשת לצורכי ישיבה זאת הוקמה במרחב הסמוך, על גבי אדמות מדינה מוסדרות".
עוד נאמר: "יש לעמוד על כוונת הדרג המדיני להסדיר את השהות הקבועה של הישיבה במקום, באדמות המדינה. לשם כך, שטח אדמות המדינה צורף לתחום המועצה האזורית שומרון, וניתנה למועצה האזורית שומרון הרשאה לתכנון של שטח זה, ואף הוגשה ללשכת התכנון פרוגרמה לתכנית, לגביה מתנהל שיח מקצועי בימים אלה.
"לאור פינוי הקרקע הפרטית שבה הייתה מצויה הישיבה במקום, והעובדה כי אין כיום מניעה בפני בעלי הקרקעות הפרטיות במקום לגשת אל אדמותיהם (למעט באשר לדרכים שחלקן עוברות במקרקעין פרטיים), עמדת המדינה היא כי אין מקום להתערבות בית המשפט בפעולות המדינה, ולהוצאת צו מוחלט בעתירה זו.
"הדרג המדיני מבקש להדגיש עצם השמירה על נוכחות ישראלית מתמדת במרחב, על גבי אדמות מדינה, כדין, ומבלי להפריע לשימוש בעלי החלקות הפרטיות באדמותיהם, נושאת עימה חשיבות מדינית ראשונה במעלה".
מארגון יש דין, שעתר לפינוי ישיבת חומש, נמסר אז כי "בניגוד להתחייבות מפורשת שניתנה לבג"ץ, הממשלה מבקשת להקים התנחלות קבע ומודה לראשונה באופן רשמי שהיא חוזרת להקים התנחלויות שפונו בהתנתקות. תגובת המדינה היא מופת של יישום מדיניות הסיפוח והאפרטהייד - תוך שיתוף פעולה של הדרג המדיני עם מעשה עבריינות, המדינה יוצאת מגדרה כדי לתת פרס לעבריינים ולבסס התנחלות קבע על אדמות הכפר בורקה, תוך התעלמות מוחלטת מזכות הקניין ומביטחונם של בעלי האדמות הפלסטינים.
"גם אם המבנים הוזזו כמה מטרים לאדמות מדינה, אין בכך לשנות את האיום המרחף על כל פלסטיני שיבקש לממש את זכויותיו ולעבד את אדמתו שם. היועמ"שית נכנעה לחלוטין לדרישות השר סמוטריץ', ובזמן שהיא נאבקת בהפיכה המשפטית וביצירת דיקטטורה בתוך הקו הירוק, היא מאפשרת לדרג המדיני להעצים את הדיקטטורה והעליונות היהודית בגדה המערבית".