הדיון בוועדת העבודה והרווחה
(צילום: ערוץ כנסת )
על רקע פרשת הרצח של ליטל יעל מלניק בת ה-17, שנרצחה לפי החשד בידי אח בבית החולים הפסיכיאטרי מעלה הכרמל, ושלל הכשלים המערכתיים שעולים עד כה מחקירת המקרה, התכנסה הבוקר (יום שלישי) ועדת העבודה והרווחה בכנסת לדיון מיוחד בנושא. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
הדיון התקיים לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן, בשיתוף גורמים רלוונטיים בנושא טיפול גורמי הרווחה בנוער בסיכון במסגרות חוץ ביתיות ובקהילה, כדי לשמוע מהגורמים השונים על הצעדים שננקטים בכדי למנוע את האסון הבא. נציבת תלונות ילדים במשרד הרווחה, סימונה שטיימניץ, אמרה בדיון: "יעל מעולם לא פנתה אלינו. בשנה שעברה פנו אלינו כ-600 ילדים בנושא של יחס של מדריכים. יש הרבה נושאים שחוזרים על עצמם - נושאי זכויות כמו דמי כיס, היו תלונות על אוכל, על מחסור באוכל, טיב האוכל. חסרה במדינה כתובת לפניות של כלל הילדים עם סמכות לכלל המשרדים. אני רוצה לבחון מה עושים לאחר שהנציבות סיימה את הבירור ומצאה שהפנייה מוצדקת. עד כמה הדברים משתנים?".
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני: "מקומות האשפוז פועלים בתת-תקינה ולפעמים תת-תנאים, גם פיזיים. אנחנו מתריעים שנים על ייבוש מערכת בריאות הנפש". לשאלה מה הסיבה שמלניק לא הייתה במערכת עד גיל 17 ענתה: "עומסים, מעט מדי פתרונות, גם בתוך הקהילה וגם במסגרות חוץ ביתית שצריכה להיות מותאמות לכל מיני סוגי ילדים".
מנהלת תחום ייצוג קטינים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עו"ד לידיה רבינוביץ', סיפרה: "היא הסכימה לאשפוז ולא הייתה לנו סמכות לייצג אותה. דברים היו יכולים להתגלגל אחרת. לאחרונה נפתח בעניינה תיק משפטי נוסף ולא הספקנו לפגוש אותה כי היא הייתה כבר בעצם בבריחה. אני אומר משפט קצת דרמטי: הפיקוח שיש במעונות במשרד הרווחה הוא גן עדן לעומת מה שיש במחלקות לבריאות הנפש. אנחנו זועקים על ליקויים בשמירה על ביטחונם של ילדים כבר הרבה מאוד זמן. באופן כללי אין פיקוח על מה שקורה, אין נהלים. נסו לראות אם יש חוזר מנכ"ל אחד שמתייחס למחלקות נוער וילדים במשרד הבריאות. גם כשילד זוכה לייצוג - רק מעל גיל 15 - לא מאפשרים לו להיפגש עם עורך הדין. המחלקה מונעת. יש קשיי יצירת קשר עם קטינים שמאושפזים במעלה הכרמל. ילדים לא מובאים לדיונים, אנחנו לא מקבלים פגישה".
"הרצח המזעזע הוא מקרה נורא שאסור לעבור עליו בשתיקה ועלינו לעשות הכל בכדי למנוע את המקרה הבא", אמרה ח"כ רייטן בפתח הוועדה. הדיון עוסק בין היתר בנתונים מטרידים של קרן ברל כצנלסון בנושא כוח האדם במסגרות חוץ ביתיות, ובהם - 85% מהעובדים בפנימיות לא עברו הכשרה, 55% מהעובדים מרוויחים 30 שקל לשעה ומטה, רוב העובדים לא עוברים שלוש שנים של עבודה. בנוסף, מנתון של דוח מבקר המדינה בשנת 2019 עולה כי ישנם 195 נערים ונערות בסיכון שמחכים להיכנס למסגרת חוץ ביתית ואין להם מקום.
במאי האחרון הוצא לבקשת סבתה של מלניק צו הרחקה לחצי שנה נגד החשוד במעשה. "לא נתפס מה שקרה לנו. סבתא מאוד חששה מהאיש הזה, חלאת האדם הזה. היא הבינה שמשהו רע יכול להתרחש. קיבלנו צו לחצי שנה מבית המשפט בחדרה - הוא בתוקף עד 19 בנובמבר, ובכל זאת אחותי נרצחה", סיפרה האחות רות.
המשטרה לא ידעה על צו ההרחקה - שהוצא בהליך אזרחי - והחשוד עדכן את החוקרים בכך במהלך חקירתו. ככלל, במקרה של צווי הרחקה, המשטרה נכנסת לתמונה אחרי שמוגשת תלונה נגד מפר הצו. סיבה אפשרית לכך שהמשטרה לא ידעה על הצו נגד החשוד ברצח מלניק היא אם איש לא התלונן על הפרתו אחרי שהוצא.
הלווייתה של ליטל יעל מלניק
(צילום: שמיר אלבז)
חברת הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) אמרה בדיון: "אני מרגישה צורך עז לבקש סליחה ענקית מליטל, מסבתא שלה, מהמשפחה שלה. סליחה ומחילה כי בעיני יכולנו למנוע את הרצח המזעזע הזה. התעלמו מליטל בחייה, לא ייתכן שבמותה נתעלם מהעוול שנעשה לה. לקחנו את האוכלוסייה הכי חלשה ואנחנו ממשיכים לפגוע בה - אלו שהתלוננו".
ח"כ מאזן גניים (רע"מ): "הייתי מצפה שגם משרד החינוך והרווחה יהיה ביחד, למה זה חשוב? זה מתחיל בנשירה מבתיה"ס בגיל צריך, אם רותמים את החינוך עם הרווחה אפשר למצוא מסגרת".
מנהלת אגף חוץ ביתי במשרד הרווחה, רקפת בן גיא: "ליטל הגיעה למסגרת טיפולית בגיל 17 וחצי ונשאלת השאלה למה רק בגיל הזה. הן תחת אחריותנו אבל יש לנו כלים מצומצמים שאפשר להשתמש מול נוער בסיכון. בזירה שלי אני יכולה לקחת ילד שהיה בבית חולים פסיכיאטרי שהיה קשור במשך חודש וכשהוא מגיע אליי למערכת הרווחה אני לא יכולה לסגור אותו בחדר סגור, בגלל שיש פה בעיה חוקתית. הילדים שנמצאים אצלנו יוצאים לחופשות".
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, ורד וינדמן: "המקרה הזה צריך להרעיד את כל אמות הספים. צריך להפסיק עם המדיניות הזאת שחוקי תקנות נכתבים בדם של ילדים. יש פה סוגיות עקרוניות, צריך לבדוק מה היה אפשר לעשות כדי להציל את הילדה הזאת ואת הילדים הבאים. איזה מידע עבר? האם היה נגד אותו אדם חשד ליחסים אסורים? מה ידעו גורמי הרווחה שליוו אותה למסגרת הפוסט-אשפוזית בקהילה? מה ידעו במשטרה?".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדובר במקרה טרגי וככל שיסתבר בהמשך כי מדובר בכשל מקצועי או ניהולי משרד הבריאות יפיק את הלקחים בהתאם. לגבי הקמת ועדת בדיקה של משרד הבריאות בעת הנוכחית יש להדגיש כי כל עוד הנושא נמצא בחקירה או בהליך פלילי לא ניתן לקיים בדיקה מקבילה, וזאת בשל החשש לשיבוש הליכים. ברגע שתסתיים החקירה במסגרת ההליך הפלילי נוכל לקבל החלטה בנושא, הן לגבי המקרה הפרטני והן לגבי הצורך בבחינת סוגיות רוחביות. כאשר המשרד יישם את המסקנות בהתאם לממצאים.
"באופן כללי ניתן לומר כי נושא מוגנות ילדים ונוער במערכת בריאות הנפש מורכב משלושה רבדים מרכזיים: הרובד הראשוני הוא בסינון הליכי הקבלה לעבודה – הן בכניסה לעיסוק במקצוע והן בכניסה בהעסקה במערכת. הרובד השני הוא במעטפת – הן אופן פעילות המחלקה והן בהדרכות והכשרות שוטפות. הרובד השלישי הוא הביטחון פיזי – שמתבטא באמצעים אנושיים כגון מאבטחים ואמצעים טכנולוגים מסייעים כגון מצלמות. מערכת בריאות הנפש פועלת על פי עקרונות אלה ותמשיך לטייב את עצמה לצורך שמירה מיטבית על מוגנות הילדים והנוער בפרט ועל כלל המטופלים".
תגובת בית החולים מעלה הכרמל תובא כשתתקבל.
