(צילום: חגי דקל)
לאחר ביקור שערכנו לאחרונה בישראל, שנינו מודאגים מאוד מהמתח חסר התקדים והעוינות הצרופה שחלחלו לזירה הפוליטית. כידידים של ישראל ולא כאזרחים ישראלים, אנחנו לא מבקשים להתערב בעניינים מפלגתיים, אלא להשמיע צלצול אזהרה לגבי הפוטנציאל האמיתי שאויביכם ינצלו את הרטוריקה הנוכחית ויגרמו נזק למדינה כולה.
קיטוב ועימותים פוליטיים אינם דבר חדש עבורנו מכיוון שהם טרנדים מושרשים כיום במדינות שלנו וברחבי העולם המערבי, מארה"ב ועד איטליה. אבל מתוך הניסיון שלנו במאבק הבלתי פוסק לעשיית דה-לגיטימציה לישראל מראה לנו שהיא, בניגוד למדינות דמוקרטיות אחרות, פשוט לא יכולה להרשות לעצמה להיות ברמת מתיחות פוליטית פנימית שכזו.
ישראל הוכיחה את עצמה שוב ושוב כמדינה העמידה ביותר בעולם בכל הנוגע ללוחמה פיזית. אבל היא נתונה גם ללוחמה פוליטית ערמומית ביותר - מותקפת ללא הרף על ידי מוסדות בינלאומיים כמו האו"ם, האיחוד האירופי ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כמו גם מגוון ממשלות זרות, גופי זכויות אדם, האקדמיה וחלק גדול מכלי תקשורת ברחבי העולם.
בתחום זה השיח והריב הנוכחי יפגעו ביותר. כדי שישראל תהיה חזקה, תשגשג, תהיה כוח שמשפיע לטובה באזור ובעולם, ותהדוף מסעות לוחמה פוליטיים בלתי פוסקים, היא צריכה להיות מאוחדת בשאלות הבסיסיות, למרות כל חילוקי הדעות שעלולים לצוץ באופן סביר סביב הצעות ומדיניות ספציפיים. האחדות הלאומית הזו נשחקת על ידי הטון והתנהלות הדיון על הרפורמות במערכת המשפט שמציגה ממשלת הקואליציה.
שמענו קולות של ישראליים שאומרים לנו שמה שעומד על כף המאזניים הוא הישרדות הדמוקרטיה במדינה, אם היא עדיין לא מתה. אמרו לנו שעדיף לא לעשות אפילו ויתור אחד מאשר לנסות להגיע להסכמה. עמדות קיצוניות כאלה רחוקות מלהניב רפורמה טובה יותר ומתקרבות בצורה מסוכנת לחיזוק האויבים הבינלאומיים הרבים של ישראל ואף להסיתם.
להכרזה על מותה של הדמוקרטיה יש השלכות החורגות הרבה מעבר לפוליטיקה הפנימית. במהלך השנים שנינו נאבקנו בכל הניסיונות שננקטו על ידי קבוצות פלסטיניות להפללת חיילים ומנהיגים פוליטיים ישראלים בבית הדין הבינלאומי, בכל מאמץ שנעשה על ידי מועצת זכויות האדם האנטי-ישראלית של האו"ם לגנות את זכותה הריבונית של ישראל להגנה עצמית, וכן בקמפיינים רצופים של תנועת ה-BDS וכן בגופים בינלאומיים להרוס את כלכלת ישראל.
אחד הטיעונים החזקים ביותר נגד השאיפות של כל אחד מהאויבים הפוליטיים הללו להזיק לישראל היה טענה מוצקה לפיה למדינת ישראל יש מערכת משפט שמכובדת בזירה הבינלאומית, בעלת צביון דמוקרטי ומעניקה יחס הוגן וצדק לכולם. הניסיון לפגוע בממשלה ברטוריקה אפוקליפטית אולי יצליח ואולי לא, אבל בוודאי יערער כל הגנה כזו ויפגע בביטחון ישראל ואזרחיה. בתוך תחזיות של אבדון ואסון, כדאי לזכור שלמדינות כמו בריטניה, ספרד, איטליה וקנדה, בין דמוקרטיות ליברליות רבות אחרות, יש מערכות למינוי המשרות השיפוטיות הגבוהות ביותר שהכוח הביצועי חודרני הרבה יותר מכל מה שמוצע על ידי ממשלת ישראל הנוכחית, ואף אחד לא יעז לומר שהם לא דמוקרטיים.
ההחלטה ללכת לקיצוניות, הנכונות לעשות דמוניזציה ליריב הפוליטי והדה-לגיטימציה של תוצאות הליך הבחירות, יכולות להתפרש רק כישראל מוחלשת. ואנחנו יודעים מה קורה כשזה הופך לתפיסה הרווחת בחו"ל, בין אם זה נכון או לא. תחשבו על זה: מה לדעתכם עולה במוחם של נסראללה וחמינאי? מה לדעתכם יגידו פעילי ה-BDS? כיצד יגיבו אויביה של ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם? הם יצחקו, ימחאו כפיים ויזממו כיצד לנצל את המצב החדש הזה לרעת ישראל.
בפוליטיקה, לא הכול הולך בכל מדינה - ופחות מכולן בישראל. השאירו את האפוקליפסה להיכן שהיא שייכת, באחרית הימים. החזירו את הרציונליות לדיון הפוליטי, קבלו את ההבדלים, העלו פתרונות שונים והיו מוכנים לקיים משא ומתן על הסכם. האלטרנטיבה היא כמובן מתח ביתי גדול יותר; אבל מעבר לכך התקפות משפטיות, פוליטיות, כלכליות ומסחריות מחודשות מעבר לגבולות המדינה שלכם. כמגיני ישראל בזירה הבינלאומית, אנו מבקשים שתחזרו למתינות ותתפשרו לטובת האינטרס הלאומי.
קולונל ריצ'רד קמפ היה מפקד הצבא הבריטי. רפאל ברדג'י היה היועץ לביטחון לאומי של ספרד
