באותו בוקר שכב ליאו בנעימים בפינה שסידרו עבורו בחווה. יש לו שם פיילה ענקית של אוכל יבש ולידה קערת מים, וחוץ מהשמיכה המרופטת שעליה הוא ישן, הוא לא צריך יותר. הוא לא מפונק, ליאו. רועה קווקזי הוא לא כלבלב עירוני בכיין. זה כלב שרגיל להסתובב בהרים התמירים של גיאורגיה וצפון־מזרח טורקיה שקפואים בתקופה הזו של השנה, אז מה זה בשבילו לרבוץ בבקעת בית צידה שבמורדות הגולן בחורף הישראלי המגוחך. הוא לא יכול היה לחלום על ג'וב שמירה טוב מזה. וגם כן, מי ישמע, שמירה. ממילא עדר הבקר נמצא מרבית הזמן במרעה עם לוטו, הבורדר קולי שעושה את כל העבודה השחורה ושומר על הפרות כשהן בחוץ. כל מה שדורשים ממנו הוא לשמור על החווה, לנבוח כשחורשי רעה וגנבים מתקרבים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הפעם ליאו לא נבח. דישדשנו בבוץ בעקבות מנהל החווה, מדלגים מעל פלג מים. העשב טרי ורענן, האדמה כוסתה משטח סרפדים, השטח מלא עצי איקליפטוס, שיזף מצוי ושיטה כסופה. הוא הוביל אותנו לקטע בגדר שעליו מצא את התיק החשוד מתוכו ביצבצו חוטי חשמל ושעון. בצמוד לתיק הושאר גם פתק ובו איום שנכתב בשגיאות כתיב ובעברית עילגת: "לזבול חקלים לא יהיה שקט לאף אחד?"
רק כעבור כמה שעות, אחרי שכביש 888 נחסם על ידי המשטרה, קבע החבלן שהוזעק מראש פינה שמדובר במטען דמה.
זה אזור יפהפה המוכר גם בשם בקעת הבטיחה, היושב בדלתא המוצפת בצפון־מזרח הכנרת. נהר הירדן העליון, נחל משושים, היהודיה, נחל דליות ונחל שפמנון, כולם נשפכים לכאן ויוצרים סוואנה מרהיבה מלאת קני סוף וצמחי מים, ולצד האגם האדמה פורייה ודשנה והיא מלאה מטעי מנגו וליצ'י ועשב מזין בשטחי המרעה. לכאן עברה חוות "חלב ודבש" בחודש אפריל האחרון לאחר שבעליה זכה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לרעות באזור. 4,000 דונם יש לה לחווה, ועל 4,000 הדונם האלו מתחוללת בחודשים האחרונים מלחמה. א', הבעלים של החווה, אומר שהאיומים החלו מהרגע שניגש למכרז. "שלחו לי הודעות וגם התקשרו. אמרו לי: 'אנחנו מטובא וזה השטח שלנו. אם אתה בא, אתה מסתבך עם הצבא של טובא, הצבא של טובא יכול להגיע לכל מקום בארץ, תשמור על המשפחה שלך, על הילדים ואשתך, אל תבוא לפה!'"
היה לך מושג מה זה להסתבך עם "הצבא של טובא"? לא עשית בירור במה מדובר?
"אני באמת לא מהאזור, אבל כל ישראלי שקורא קצת עיתונות יודע מה קורא מבחינת פשיעה באזור הגולן והגליל העליון. זה שהחבר'ה עם העדרים לא ניגשו למכרז זו עובדה. הם כנראה ידעו למה. גם אני ידעתי ובכל זאת ניגשתי למכרז. שבוע אחרי שנכנסנו עם הפרות ירו עלינו בנשקים אוטומטיים. צרורות ירו עלינו".
מצומת עמיעד צפונה אין אחד שלא שמע על טובא זנגריה. אמרתם כאן טובא ויותר לא צריך לומר דבר. זה כפר בדואי קטן, כולה 7,109 תושבים שרובם חיים ומתפרנסים בכבוד. יש פה רופאים, אחים ואחיות, עורכי דין ומורים, עובדי כפיים שעובדים במפעלים האזוריים, והלב יוצא אליהם. הוא יוצא כי בטובא ישנו גם קומץ שמשלח ידו הוא פשיעה. פשיעה מכל הסוגים אבל בעיקר עבירות אלימות. סחיטה באיומים, הצתות, ירי לשם הפחדה והרתעה וסחר ער באמצעי לחימה. לפי הערכות המשטרה מדובר בכ־150 איש בלבד שמחוללים את הפשיעה הזו, קומץ שמצליח להטיל מורא על חבל ארץ גדול שמשמש את מרבית הישראלים כאתר נופש וטיולים. אבל מי שחי ועובד כאן, ויש לו פה עסקים, מתקשה ליהנות מהאוויר הצח ולובן השלג שהחל לכסות את פסגת החרמון. מי שנסחט ונדרש לשלם דמי חסות חי באימה. זו מציאות מאפיוזית שאי־אפשר להתעלם ממנה, גם אם זה לא תקין פוליטית להפנות אצבע למקום ספציפי שמרבית תושביו נורמטיביים. הפשיעה שמייצר הקומץ מטובא נוגעת כמעט לכל תחומי החיים. כשיורים על הוויטרינה של מסעדת ההמבורגרים כביש 90 ומעלים באש 18 אוטובוסים בתחנה המרכזית בצפת, כל התקשורת נזעקת. אבל אחד מראשי הרשויות בגליל העליון אמר לנו השבוע שזו מציאות החיים בצפון, שכמעט כל עסק נסחט כאן וכולם יודעים מאיפה באים הסוחטים. "יש להם צבא. יחידה שעוסקת בתצפיות, יחידה שמתכננת את המבצע, מאיפה באים, מה עושים ומאיפה בורחים, יחידה מבצעית ויחידת גבייה. זה צבא מאורגן, ליגה אחרת של פשע. וכולם נדרשים לשלם. חקלאים, מפעלים, מרכזי קניות ובשטחי המרעה הבוקרים מאוימים ונדרשים לעזוב כדי שעבריינים יוכלו לעשות בקרקע כבשלהם". ראש הרשות ביקש שלא נכתוב את שמו. גם הוא מפחד.
אורי ספיר, סמנכ"ל ארגון "השומר החדש" ותושב רמת הגולן, אומר שבצפון מתחוללת מלחמה אמיתית. "העבריינים לא מקבלים את סמכות המדינה ואומרים: 'אנחנו בעלי הבית'. בשטח של חוות 'חלב ודבש' ישבו כמה חבר'ה מטובא עם עדר בקר בלי רשות של מינהל מקרקעי ישראל. לקח למינהל כמה שנים לגרש אותם, לאכוף שם את החוק, יחד עם הסיירת הירוקה, המשטרה, מי לא. הטובנים סולקו מהשטח אבל הם לא מוותרים, וכל החקלאים סביב החווה סובלים מהצתות ונזקים לציוד ועצים. המסר הוא 'תלחצו על הבוקר החדש שיעזוב את השטח עם העדר שלו אחרת כולכם תסבלו, לא רק הוא'. זו המציאות פה. מצפון הכנרת ועד למטולה, כל העסקים במרחב הזה משלמים פרוטקשן, בין אם לחברות שמירה פיקטיביות ששמות לך מדבקה על העסק ובין בהעסקה בכפייה של עובדים שאתה לא יכול לפטר אותם או להגיד להם מה לעשות. על איפה שאנחנו יושבים למשל, 'ארומה' צומת עמיעד, ירו פעמיים בשנה האחרונה עבריינים מטובא".
איך אתה יודע שהם מטובא?
"יש שם ארגון פשיעה שכולם מכירים ואחראי אולי ל־90 אחוז מהפשיעה באזור. הם לא סופרים אף אחד, מבחינתם הם המדינה כאן והם אלו שקובעים. המסר שלהם פשוט: לא משטרת ישראל תשמור עליך, אנחנו נשמור עליך. מפנינו נשמור עליך וזה כמובן יעלה לך כסף".
בנובמבר 2021 תיעדו את עצמם כמה צעירים תושבי טובא זנגריה כשהם יורים במקלע כבד צרורות של נותבים מגג בית בכפר. כיוון הירי הכללי היה ראש פינה. כמה ימים אחר כך נעצר אחד היורים, נור הייב, תושב הכפר. המאג נמצא במחסן בבית סבתו בכפר.
אם יש משהו שלא חסר בטובא זה אמצעי לחימה מכל הסוגים: אקדחים, רובים אוטומטיים, מקלעים, רימונים, מטעני חבלה ותחמושת. רק במהלך 2022 תפסה משטרת ישראל שתי חוליות של תושבי הכפר שעסקו בהברחה וסחר באמל"ח. במארס שנה שעברה נעצרו שלושה טובנים שהבריחו מלבנון 58 אקדחים ושלושה רובי M-16. לפני כחודש נעצרו ארבעה טובנים שהבריחו 20 אקדחים מלבנון. שניים נעצרו בסמוך לגבול, השלישי במרדף אחר מכוניתו, הרביעי נעצר על מטוס בנתב"ג, דקות ספורות לפני שהמריא לאיסטנבול. חוץ מתפיסות "על חם" נעצר גם סוחר אמל"ח תושב הכפר.
החקירה המשולבת של מצ"ח, משטרת ישראל והשב"כ שנפתחה בעקבות הפריצה לבסיס האימונים "צנובר" ברמת הגולן בחודש נובמבר האחרון הובילה בין היתר לתאמר הייב שעל פי כתב האישום שהוגש נגדו הזמין ורכש אמל"ח מחייל בשירות סדיר. העבירות המיוחסות לו לא קשורות לפריצה ל"צנובר", פרשה שחקירתה עדיין נמשכת ומוטל עליה צו איסור פרסום. השבוע הוגשו כתבי אישום נגד כמה מתושבי טובא על עבירות של סחר בנשק והחזקתו.
ראש המועצה בדיוק טיפל בעניינו של בחור מהכפר שביקש להתגייס למג"ב אבל סורב. "וזה ילד טוב ירושלים, בחור מקסים שרוצה לשרת את המדינה. אומרים לו 'זה בגלל שאתה מטובא'"
מה יש בה, בטובא הנטועה באזור יפהפה מדרום לעמק החולה, המושך חלק מתושביה אל הפשע? זה כפר עם היסטוריה שהולכת אל ראשית המאה שעברה. שבט הייב הוא אחד השבטים הבדואיים הגדולים במזרח התיכון ואנשיו חיים, מלבד בישראל, גם בירדן, בעיראק, בסוריה ובלבנון. משפחה אחת של השבט התיישבה ליד מעין טובא שמעברו המערבי של נהר הירדן ומכאן השם.
בראשית 1948 הגיע יגאל אלון לכפר לפגוש את שייח' חוסיין מוחמד עלי אל־הייב, מנהיגו הנערץ של שבט הייב. על פי האגדות, השייח' הביע את רצונו לקשור בברית דמים את גורל השבט בגורל היהודים. באתר הפלמ"ח נכתב כי השבט מנה אז כ־400 איש, כולל נשים וילדים, והוא הטיל את חיתתו על ערביי הסביבה משום שבניו היו "אמיצים ונועזים, רכבו על סוסות אצילות, היו חמושים היטב והתפרנסו משוד בקר וצאן".
לכו דעו מה הייתה הסיבה האמיתית לברית שנכרתה, אבל היא זו שהובילה להקמת הפלהייב, יחידת הבדואים שלחמה לצד ישראל במלחמת העצמאות ולימים היוותה את התשתית לגיוס הבדואים לצה"ל. לאחר מלחמת השחרור חברו אל ההייבים בטובא בני שבט זנגריה שהיו מפוזרים בכמה מקבצים באזור, ושמם צורף לשם המקום: טובא זנגריה.
הלחימה לצד היהודים ב־48' לא עזרה לטובנים. שייח' חוסיין אל־הייב, 70, נכדו של השייח' שכרת את הברית עם יגאל אלון, היה בן הכפר הראשון שסיים לימודי תיכון. זה היה בסוף שנות ה־60 והוא נאלץ ללמוד בכפר רמה, כי בטובא לא היה אז תיכון. לימים היה למנהל בית הספר הראשון בטובא, וכשהפך הכפר למועצה מקומית ב־88' הוא נבחר לראש המועצה הראשון. "רק בתחילת שנות ה־90 התחילו לבנות פה תשתיות בכפר", אומר שייח' אל־הייב, "עד אז לא היה ביוב נורמלי, לא חיבור מים נורמלי, לא חשמל כמו שצריך, בטח לא כבישים סלולים. בית הספר היה מפחונים. בחורף היית הולך פה בבוץ. כל משפחה חפרה לעצמה בור ביוב מחוץ לבית. ואלו היו הימים של מוטיבציה גבוהה לשירות בצה"ל. בני הכפר הלכו לצבא וכשחזרו בסוף השבוע הביתה, הם הגיעו לכפר שהיה תקוע בעולם השלישי עם צינור 2 צול לכל היישוב. לא היה זרם בטוש".
היום אחוז המשרתים מקרב צעירי הקרב הוא זניח. כשבאנו לראש המועצה המכהן, עו"ד ויסאם עומר, הוא בדיוק טיפל בעניינו של בחור מהכפר שביקש להתגייס למג"ב אבל סורב. "וזה בחור ילד טוב ירושלים, בחור מקסים שרוצה לשרת את המדינה. אומרים לו, 'זה בגלל שאתה מטובא'. הצעירים פה מסומנים בגלל שהם מטובא"
איך אתה יכול להיות בטוח שזו הסיבה? אולי יש סיבה אחרת.
"לא נולדנו אתמול. עשינו ניסוי עם בחור אחר מהכפר שרצה להתגייס וביקשנו שיחליף כתובת לכפר אחר והוא גויס למג"ב. וזה ילד שנולד וגדל כאן כל החיים ובסך הכול החליף כתובת כדי שיגייסו אותו".
מחוץ ללשכה שלו עומד מאבטח. פעמיים ירו על הבית שלו, ובחודש שאחרי בחירתו, ב־2018, הוצת בניין המועצה שלוש פעמים. דרגת האיום עליו היא הגבוהה ביותר, דרגה 6. ועדיין הוא מתעקש אין בטובא יותר פשיעה מאשר בכל יישוב אחר בחברה הערבית. "התקשורת מוציאה לנו שם רע. פשיעה יש בכל מקום. יש לנו שיתופי פעולה בתחום החינוך, המוזיקה והאמנות עם יישובים יהודיים באזור ושום דבר מזה לא זוכה לתהודה בתקשורת. יש פה אבטלה גבוהה, למעלה מעשרה אחוזים. צעירים אצלנו מגישים קורות חיים כדי להתקבל לעבודה וכשרואים שהם מטובא לא מקבלים אותם. מפחדים מהם בגלל הסטיגמה".
בינואר 2017 יצא המחוז הצפוני של משטרת ישראל למבצע מעצרים נגד עשרות תושבי הכפר בחשד לחברות בארגון פשיעה שעסק בסחיטת דמי חסות מבתי עסק בצפון. זה התאפשר אחרי חקירה סמויה שנמשכה כשנתיים ובמהלכה זוהו החברים הבכירים בארגון והחיילים. החקירה חשפה את השיטה: עסק שלא "שכר" את שירותי השמירה מטובא קיבל ירי אזהרה על הוויטרינה. היו כאלה שהמחסן שלהם הוצת. קומביינים של קיבוצים הוצתו, גם מתבנים. כולם חויבו לשלם פרוטקשן, כולל חברת השמירה החוקית שעבדה אז עם קק"ל באזור הצפון.
החקירה העלה כי הכספים זרמו לרשת של חברות קש שהנפיקו חשבוניות פיקטיביות. 160 נסחטים זומנו לעדות, רק 100 מהם מסרו תלונה מפורטת. כתב האישום כלל 40 נאשמים. חומרי החקירה מילאו 360 קלסרים. המשפט נגמר כמעט בלא כלום. מרבית הנסחטים סירבו להעיד בבית המשפט וכתוצאה מכך נמחקו עשרות סעיפים מכתב האישום. בדצמבר 2019 שוחרר בכיר הנאשמים, פרג' הייב, ממאסרו בפרשה. הוא חזר לכפר מלווה בשיירת ג'יפים יוקרתיים, בירי שמחה באוויר ובסעודה גדולה שלכבודה נשחט כבש גדול.
לדברי קצין בכיר במשטרה, במשך שנים הייתה תחושה שהעבריינים מטובא מקדימים אותם בשני צעדים ואף משטים בהם. "לא פעם הם יצרו סיפור פיקטיבי שאנחנו האמנו לו והלכנו אחריו מבלי לדעת שהם הולכים בכיוון השני. תארו לעצמכם שמגיע למשטרה מודיעין על אירוע פלילי רציני שאמור להתרחש, המידע מדבר על מקום מסוים וזמן מסוים, והמשטרה נערכת אליו בכוחות ובאמצעים, אבל באותו הזמן העבריינים פועלים בכלל במקום אחר ונותנים בראש. זה קרה. הם הגיעו לרמה שהם השאירו לנו בזירה ראיה באופן מכוון כדי להוביל אותנו למקום אחר. זרקו לנו בזירת שוד כפפה עם דנ"א של בן אדם שלא קשור לכלום, ואנחנו השקענו בחקירה ורק אחרי חודש־חודשיים הבנו שעבדו עלינו, שזה לא הכיוון. אתה מבין שיש לך עסק עם עבריינים מאוד רציניים. שעובדים בשכל ולא מפחדים. במהלך 2020 היינו בשלבי בניית תיק גדול של הלבנת הון כנגד עבריינים בטובא. הם הבינו שאנחנו מתקרבים אליהם ושהפעם זה יעלה להם מיליונים, שהפעם זה יכול לפרק את הגרעין של הארגון, המנוע הכלכלי שמניע את הכול, לא במעצר חרטא. ואם יש משהו שהכי כואב להם זה כשפוגעים להם בכיס. כשהם מבינים את גודל הנזק שעלול להיגרם הם מחליטים לא לחכות לנו רגל על רגל אלא לצאת להתקפה".
בכיר במשטרה: "הם הגיעו לרמה שהשאירו לנו בזירה ראיה באופן מכוון כדי להוביל אותנו למקום אחר. זרקו לנו בזירת שוד כפפה עם די־אן־איי של בנאדם שלא קשור לכלום. רק אחרי חודש־חודשיים הבנו שעבדו עלינו"
עכשיו חושף הקצין הבכיר את הסיבה האמיתית לרצף האירועים הפליליים באותם הימים. "הם התחילו להשתולל ולשרוף מכל הבא ליד. שרפו לנו ניידות משטרה מחוץ לבתים של שוטרים. הם ניסו להשיג את חומרי החקירה ופרצו לתחנות משטרה. בסוף שבוע אחד בדצמבר 2020 הם פרצו לתחנת צפת וגנבו רחפן (הרחפן נמצא בחודש שעבר בביתו של תאמר הייב, שהוגש נגדו כתב אישום על סחר באמל"ח – ע"ש וי"ק) ופרצו גם למשרדי היחידה לחקירת פשעים של מרחב כנרת בתחנת טבריה. הם הצליחו לגנוב קלסרים ומחשבים, אבל למזלנו חומרי החקירה היו ביחידה הכלכלית במחוז בנצרת".
המשטרה השיבה מלחמה. מפקד המחוז דאז, ניצב שמעון לביא, העביר את לשכתו לתחנת ירדן בראש פינה, חמש דקות נסיעה מטובא. הוא החליט לקחת את הכפר כפרויקט דגל. "המשטרה בנתה כוח משימה מיוחד", מספר הקצין הבכיר, "צבא שלם למבצע שנמשך שלושה חודשים. תחנת ראש פינה הפכה למחנה צבאי. ההחלטה הייתה להיכנס בעבריינים של טובא בכל הכוח. פעלנו שם עם היחידה הטקטית של מג"ב, עם כוחות יס"מ גדולים, עם הימ"ר, כוח של 400 שוטרים 24/7 שלא נתן להם לנשום. כל לילה חיפושים במתחמים של עבריינים. כל מי שיצא ונכנס לכפר נבדק. ניטרנו את כביש 90 בכל האמצעים הקיימים, בנוסף לכוח של 12 אופנועים למשמרת. הכפר היה בסגר. הגענו למצב שהעבריינים שלחו שליחים למשטרה שמסרו שהם מוכנים לעזוב את הארץ, רק שנוריד מהם את הלחץ. העברנו בחזרה מסר שאנחנו לא עושים עסקים עם עבריינים. בתגובה בוצע ירי על מסעדת ההמבורגרים 'כביש 90' בצומת מחניים. שבועיים אחר כך הגשנו כתב אישום נגד עבריינים כבדים מטובא על הצתות ופריצה לבתי עסק, ולמחרת בוצע בתגובה ירי נוסף על קפה נמרוד ליד אגמון החולה. הירי בכלל כוון לבלון הפורח, שנתפס כסמל של הגליל העליון. כל מי שנוסע על כביש 90 לטייל בנחלי הגליל העליון רואה את הבלון הזה. אותו דבר עם מסעדת 'כביש 90' שמהווה יעד עצירה של חיילים, מטיילים ומקומיים. זה מוסד מוכר מאוד. שני המקומות האלו לא נסחטו, הירי עליהם בוצע כדי להעביר לנו מסר: אם תמשיכו להתעסק איתנו, נערער את תחושת הביטחון בצפון, נייצר לכם אירועים משמעותיים ונגרום לתקשורת לסקר בהרחבה. אנשים יראו את הכתבות בבית ויגידו, 'וואי־וואי איזה מערב פרוע הולך שם בצפון'".
הם באמת הצליחו לערער את תחושת הביטחון של התושבים.
"היו המון כתבות וכולם שאלו מה קורה שם בצפון אבל אנחנו לא הרפנו והמשכנו לשבת עליהם. אם רוצים מלחמה נגד החולירות האלה, צריך לקחת בחשבון שיהיו מכות בכנף. זה חלק ממלחמה. אסור להוריד את הרגל מהדוושה".
מטען הדמה בחוות "חלב ודבש" הונח בשבת שעברה. אבל האיומים החלו זמן רב קודם לכן. ה', שומר החווה בבקעת בית צידה, מספר כי שבוע אחרי שעבר למקום יחד עם העדר בוצע לעברם ירי. "זה היה בשביעי של פסח האחרון, בערך בשמונה בערב. עשינו ארוחת חג בשטח ופתאום ירי בצרורות לעבר החווה. הייתי פה עם אשתי והתינוק שלנו".
הבעלים, א', מספר שלמחרת הירי קיבל טלפון מבחור עם מבטא ערבי כבד שלא הקדים מילות נימוסין וניגש ישר לעניין: "'אתמול היה ההתחלה, זה השטח שלנו, אם לא תעזוב נזרוק עליך טיל'. ואם יש משהו שאני מאמין לו", אומר א' בכל הרצינות, "זה שיש להם טילים. זה ידוע שהם מרוקנים פה בונקרים של הצבא".
ה' אומר שאחרי פסח הייתה סוג של רגיעה. גם כן רגיעה. "הציתו פה 3,000 דונם, קרעו לנו גדרות ולשכן שלנו מחד נס חתכו 900 מטר של גדר".
למה פגעו בהם?
"כי הוא משתף איתנו פעולה, עוזר לנו להתבסס פה. שכנים אחרים קיבלו איומים שלא יעזרו לנו עוד לפני שהגענו לכאן עם העדר".
לעמנואל דסה מרמת מגשימים יש מטע מנגו כשני ק"מ צפונית ל"חלב ודבש". "יש לי שם חמישה דונם עם 300 שתילי מנגו ששתלתי לפני שנה. לוקח לעץ מנגו שלוש שנים עד שהוא מניב פירות, ובדרך אתה אוכל אבק ומזיקים. קצת לפני פסח שברו לי את כל השתילים. עברו עץ עץ ושברו, 300 שתילים הם שברו. והשאירו פתק, 'בוקר חדש יתחילה המלחמה'. עוד לא הכרתי את א' בכלל. בלי להיות מעורב עירבו אותי. חודשיים אחרי זה שרפו לי את אותם חמישה דונם. לשכן שלי עשו נזק של 750 אלף שקל, הרסו לו מערכת השקיה".
מה הם רוצים ממך?
"זה לא רק ממני, מכל החקלאים פה באזור. רוצים שנפעיל לחץ על א' שייקח את ה־100 ראש בקר שלו ויעזוב. המסר הוא שאם הוא לא יעזוב, אנחנו נסבול".
ה': "זה היה בשביעי של פסח האחרון, בערך בשמונה בערב. עשינו ארוחת חג בשטח ופתאום ירי בצרורות לעבר החווה. הייתי פה עם אשתי והתינוק שלנו. אחרי החג הציתו פה 3,000 דונם וקרעו לנו גדרות"
בעל הבית א' אומר שמדובר בטרור לכל דבר. "זו מלחמה על הקרקע ואנחנו לא נוותר. נשאר פה עם העדר". בינתיים הוא הגיש תלונה במשטרה, אך לא עודכן אם יש התקדמות בחקירה.
חבר עוצמה יהודית, יצחק קרויזר, אומר שכמעט שאין בוקר בגולן ובגליל שלא סובל מטרור חקלאי. "הטובנים מטילים אימה על כל המרחב הזה", הוא טוען. קרויזר הושבע השבוע כחבר כנסת במסגרת החוק הנורווגי, לאחר ששרי המפלגה התפטרו מחברותם בכנסת. הוא תושב הגולן וראש מטה החקלאות של המפלגה, ונחשב לאחד ממקורביו של איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי שהציב את המלחמה בפשיעה במגזר הערבי בראש סדר העדיפויות בקמפיין המפלגה. "החקלאים הם שומרי האדמות של מדינת ישראל", אומר קרויזר, "ואנחנו לא נפקיר אותם. אם החבר'ה בחוות 'חלב ודבש' לא יהיו פה, ייכנסו לשטח עבריינים. יהיו פה חממות סמים כמו בשטחי האש של צאלים בדרום. אנחנו נילחם בטרור הזה".
איך בדיוק?
"נעביר תיקון לחוק נגד פשיעה חקלאית שיקבע עונש מינימום של שלוש שנות מאסר. נקבע בחוק עונש מינימום של שלוש שנות מאסר על גביית דמי חסות. ולא פחות חשוב, נדאג שתקציב המשטרה יגדל במיליארדים כדי שיהיה אפשר לנצח במלחמה הזו".
אלו ההבטחות. בינתיים בעל החווה א' והשומר ה' נמצאים בכוננות ספיגה. ההתקפה הבאה היא רק עניין של זמן. ספיר, סמנכ"ל "השומר החדש", ממש מתחנן לעזרה. "אני מכיר טוב את היכולות של מדינת ישראל ושל המשטרה שלנו", הוא אומר, "יש לנו יכולות יוצאות דופן. אם יודעים לתקוף את משאית מס' 8 מתוך שיירה ארוכה של משאיות במעבר גבול במזרח סוריה, אז יכולים גם לטפל בכמה עשרות עבריינים מטובא. אולי המדינה פוחדת להתעסק איתם מחשש שלמלחמה אמיתית בעבריינים האלו יהיה מחיר, אולי מיני־אינתיפאדה בצפון. אף אחד לא רוצה להיות חתום על אינתיפאדה של בדואים בצפון, לכן כנראה המצב נותר כך. בינתיים מי שסובל זה כולם כאן בגליל העליון, יהודים וערבים".
