העיר רהט ממתגת את עצמה מחדש בניסיון לחלץ עצמה מתחתית הבור של האשכול הסוציו-אקונומי בו היא נמצאת. בחודש אוקטובר 2020 יצא של אשכול רשויות נגב מערבי למיתוג העיר רהט. מטרת האשכול הוא קידום שיתופי פעולה אסטרטגיים, התנעת מיזמים אזוריים שיובילו בסופו של דבר לשיפור באיכות ורמת החיים של התושבים. האשכול כולל את הרשויות אופקים, נתיבות, מועצה איזורית אשכול בעוטף עזה, שדרות ועוד. הרשויות סימנו את העיר רהט כבעלת פוטנציאל להפוך למטרופולין משלים למטרופולין באר שבע, עבור האוכלוסיה הבדואית והיהודית כאחד.
הזוכה במכרז היה הלל פרטוק, שידוע בעבודתיו על מיתוג עיריית תל אביב, נוף הגליל (או בשמה הקודם: נצרת עילית) ומוזיאון ארץ ישראל. הוא כינס בחודש מרץ האחרון חברי מועצה, אקדמאים ועובדי הרשות כדי לדון כיצד למתג את רהט, העיר הערבית השניה בגודלה בארץ. המשתתפים היו צריכים להחליט על זהות וערכי המותג שלהם.
בישיבת המועצה האחרונה הציגו בפני החברים את התוצרים והם נאלצו לבחור את הסלוגן המתאים לעיר מבין 3 אפשרויות. העירייה השתמשה כבר כמה פעמים בסלוגנים "רהט עם הפנים לעתיד", "בואו לקנות ברהט", וכעת החליטו ללכת על כיוון אחר: "עיר של מסורת וחדשנות", "מסורתית, מתחדשת, מרגשת" או "חוויה בדואית בעיר מתקדמת". ביחד עם הסלוגן החדש נבחר גם לוגו, שכן הישן היה משנת 1995.
אחרי התלבטויות ודין ודברים בין חברי המועצה בחרו בסלוגן האהוב עליהם. "התיירים מתחברים יותר לעניין המסורת", אמר אחד מחברי המועצה. "אני בוחר באפשרות הראשונה". ברוב של 10 נבחר הסלוגן "עיר של מסורת וחדשנות".
לכולם ברור שלא די רק בסלוגן. בינתיים כבר יצאו למכרזים כמו עיצוב מרכז קיימות בעיר, הקמת מרכזי אקדמי למקצועות התיאטרון, קידום תשתיות לינה לתחום התיירות בעיר. זאת במטרה להכין תוכנית עבודה להקמת 10 צימרים לפחות תוך שנה, וסקירה ומיפוי של 50 אתרי לינה נוספים, נוסף על בניית מדריך ליזם הבדואי שרוצה להקים אתר לינה, כולל צימרים. אבל השאלה היא האם החדשנות והמסורת יכולים לדור יחד?
חודשיים בלבד לאחר הכנס בו החליטו המשתתפים בה על ערכי המותג העירוני וגלגלו סלוגנים פוטנציאליים, מבצע "שומר החומות" יצא לדרך ויחד איתו גם פרעות בכבישי הנגב ובערים המעורבות בישראל. "רהט הוקמה באהבה וברצון טוב של אנשים והיא תישאר פתוחה, חמה ומזמינה", כתב ראש העיר פאיז אבו סהיבן שעה שהכבישים בערו. כעת, כמעט חצי שנה אחרי, כולם מקווים לשכוח. אבל המיתוג מחדש מגיע בתקופה בה זרקור מאיר על האלימות בחברה הבדואית, וההשלכות שלה- הן עבור תושבי היישובים הבדואיות והן עבור היהודים בנגב.
"רוב החברה היא לא חברה אלימה, וכל מה שהיה בחודש מאי עשו צעירים שחלק מהם מוכר למשטרה. והשאלה היא מה המדינה עושה כדי למנוע זאת? איך היא תגרום לכך שהבדואים ירגישו שייכות ושהם אזרחים שווים?", אומר אבו סהיבן. "החברה הבדואית בנגב והערבית בכלל כבר שנים דורשת מהמשטרה לטפל בפשיעה ובאלימות, שקודם כל פוגע בחברה הערבית עצמה. אך לצערי זה לא קרה ומה שהיה במאי הוא גם סיבה עקיפה לחוסר הטיפול של המשטרה". לדבריו, כיום התקשורת הישראלית לוקחת חלק גדול בהסתה והגברת המתח נגד הבדואים, בנוסף לפוליטיקאים.
"להביא אנשים שייראו את רהט האמיתית, החמה והמקבלת"
מחמוד אל עמור, מנכ"ל החברה הכלכלית רהט, צופה שעד שנת 2040 הרשות לא תיזדקק לתמיכות, שכן כיום "אנחנו מקבצים נדבות מהממשלה". ב- 2040 רהט תהיה עיר של 160,000 תושבים, והוא מקווה לראות אותה עם 2 מיליון מ"ר תעשייה ומסחר שיכניסו מאות מיליונים בארנונה. מדובר בתוכנית יפה אך בדרך יש חסמים כה רבים.
הגדלת אזורי התעשייה נעשית, בין היתר, כדי שהנשים יוכלו לעבוד בתוך העיר. "יש להן חסמים לקבל עבודה מחוץ לעיר", הוא מסביר. "אז למה לא לייצר מקומות עבודה בתוך העיר שמותאמים לתרבות"? אלא שנשים ברהט בעלות יכולות לעבוד בכל מקום בו ירצו. המניעה היא תרבותית ומסורתית. בדיוק אותה המסורת שמתנגשת עם החדשנות. "למה לי להילחם במסורת במקום לייצר מקומות עבודה בעיר? היא גם תעבוד וגם תשמור על המסורת ועל הצניעות שלה. 80% מהסטודנטים אצלנו זה סטודנטיות. אנחנו לא מתערבים לאנשים באמונות או במסורת. אנחנו לא באים להילחם בזה. אנחנו רוצים שהן יעזרו במשק הבית וגם ייצרו ילדים מלומדים".
ברהט הוקם קאנטרי קלאב עם בריכת שחייה וחדר כושר. עם שעות נפרדות לנשים ולגברים כמובן. בעיר מקווים למשוך את תושבי הנגב לעיר הבדואית באמצעות המחירים הנוחים, ואת התיירים באירוח הבדואי הידוע. אלא שכל אלה הם דברים מוכרים. הבעיה היא שעדיין אין מספיק קונים. המיתוג מחדש נועד לא רק עבור תושבי החוץ והתיירים אלא גם עבור תושבי רהט עצמם. "אנחנו רוצים לחזק את הגאווה המקומית", מסביר אל עמור. "צריך גאווה עירונית ולא רק שבטית". העיר רהט מורכבת משבטים, ובכל שכונה מתגוררים בני השבט הספציפי. "יש הפרדה מוחלטת וטריטוריות. בשכונות החדשות שייבנו התחלנו ערבוב של שבטים ותהליך המיתוג בא להשלים את זה". האם זה בכלל אפשרי? בינתיים, בעירייה לא ממהרים להכריז על אילו שבטים יחיו יחדיו. "זו סוגיה מאוד רגישה".
זו הפעם הראשונה שפרטוק עובד עם רשות ערבית. האלימות בחברה הערבית לא פוסחת על אף יישוב בדואי, גם לא רהט. "היו שם אירועים אבל הם לא מייצגים את מה שקורה באמת בעיר", הוא אומר. "הייתי שם והרגשתי בטוח לחלוטין. זה העניין של מיתוג. להתחיל לדבר על רהט במובנים חיוביים ולהביא אנשים לרהט כי שייראו את רהט האמיתית, החמה והמקבלת".
