ראש המל"ל לשעבר: "אי אפשר לחזור להסכם של 2015"
(צילום: נויל האריס)
מאז הונחה ההצעה האירופית "הסופית" על שולחן המשא ומתן בשיחות הגרעין לפני שלושה שבועות נראה ששני הצדדים, איראן וארה"ב, הגיעו לישורת האחרונה בדרך הארוכה אל עבר חידוש ההסכם מ-2015, שהסיר את הסנקציות מעל איראן בתמורה להגבלה חלקית של תוכנית הגרעין שלה. אבל על בסיס הצהרות שני הצדדים נראה שסוגיה אחת עדיין עשויה להכשיל, או לפחות לעכב, את המו"מ ובהמשך גם את יישומו של ההסכם: דרישתה של טהרן לסגור את תיקי החקירה התלויים נגדה בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).
תיקי החקירה – שלפתיחתם ב-2019 תרמו לפי ההערכות הממצאים שהעבירה ישראל לסבא"א מ"ארכיון הגרעין" שגנבו סוכני המוסד ממחסן בטהרן שנה לפני כן – עוסקים במקורם של שרידי אורניום ממקור לא-טבעי בשלושה אתרים לא-מוכרזים באיראן, אף שחלקם עברו לפי החשד ניסיונות טיהור, וכן באתר רביעי שגם בו נתגלו עדויות על פעילות גרעינית לא-מוכרזת. הראיות הללו מחזקות את החשד שאיראן ניהלה לפחות עד 2003 תוכנית גרעין צבאית, כשבישראל טוענים שהמשיכה בתוכנית הזו גם לאחר מכן.
8 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: המחסן בטורקוזבאד, פקח של סבא"א, ותיעוד שנחשף ב"ארכיון הגרעין" ובו נראה לכאורה קידוח בדיסקית אורניום
8 צפייה בגלריה
נשיא איראן ראיסי ובכירי המשטר הצהירו שאין טעם להסכם בלי סיום החקירות, אבל יש ניואנסים
(AFP)
איראן, שמכחישה מכל וכל שהיא מנהלת או ניהלה אי-פעם תוכנית לפיתוח נשק גרעיני, דרשה לאורך המו"מ כי החקירות נגדה ייסגרו לפני חתימה על הסכם גרעין מחודש. אף שבשבוע שעבר טען גורם אמריקני כי הסירה את הדרישה הזו, בכירים במשטר האייתוללות הכריזו שהדרישה נותרה בעינה, כפי שעשה רק אתמול הנשיא איברהים ראיסי. אבל מטהרן ניתן היה לשמוע בימים האחרונים גם טון מעט שונה: כך למשל הצהיר ביום רביעי האחרון ראש המשלחת האיראנית לשיחות הגרעין, מוחמד אסלאמי, כי החקירות צריכות להיסגר לפני יישום ההסכם – כלומר לא בהכרח לפני החתימה עליו.
האפשרות הזו, שההכרעה בסוגיה תידחה לתקופה שאחר החתימה, קיבלה אתמול אישוש בדיווח של סוכנות הידיעות רויטרס: גורמים המעורים בפרטי השיחות אמרו לה כי ההכרעה בנוגע לחקירות תידחה כנראה לשלב היישום האחרון של ההסכם – תהליך שצפוי להיעשות בכמה פעימות – ורק אז יתברר מה יתרחש: החקירות עשויות להיסגר עד אז, איראן עשויה לוותר על דרישתה וייתכן גם שהמחלוקת תיוותר בעינה והשלב האחרון ביישום ההסכם יידחה או אף יבוטל.
ב-2015 סגרו את החקירה, כעת ראש סבא"א דורש תשובות
גורמים באיחוד האירופי הביעו כבר בחודש שעבר תקווה שהחקירות ייסגרו בסופו של דבר, ובישראל, שהנהגתה יצאה ל"קרב בלימה" בניסיון לסכל את החתימה על ההסכם המתגבש, מודאגים במיוחד מהאפשרות הזו. את הביקורת הקשה ביותר השמיע ראש המוסד דדי ברנע, שדבריו החריפים הפתיעו אף את ראש הממשלה יאיר לפיד שזימן אותו לשיחת הבהרה. ברנע אמר כי סוגיית החקירות היא "הוויתור הגדול ביותר של האמריקנים", והעריך כי ההסכם כבר מוגמר למעשה ושהחקירות אמנם יישארו "פתוחות" אחרי החתימה הרשמית – אבל ייסגרו לפני יישומו בפועל. לדברי ברנע, התשובות שיספקו האיראנים עד ליישום ההסכם כבר לא ישנו דבר בשלב הזה, ויתקבלו ויהי מה. "מי יטרח בכלל לתת הסבר? ההסבר יהיה לא. ואז מה יעשו? אסטרטגית לשני הגורמים יש אינטרס להגיע להסדר", אמר.
(צילום: שמוליק דודפור)
8 צפייה בגלריה
ראש המוסד דדי ברנע, והצנטריפוגות באיראן. "הוויתור הכי גדול של ארה"ב - בסוגיית החקירות"
(צילום: EPA)
לפיד: "הבהרנו לארה"ב - לא נהיה תלויים בהחלטות של המעצמות"
(צילום: איתי בית און, לע"מ)
נראה שלחשש שמביע ברנע יש יסוד מוצק: בדצמבר 2015, אחרי החתימה הראשונה על הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, סגרה סבא"א את החקירה בת ה-12 השנים שניהלה בנוגע לתוכנית הגרעין הצבאית של איראן, אף שמצאה שהיבטים שונים שלה המשיכו גם לאחר 2003 עד לשנת 2009. סגירת החקירה הזו נדרשה על מנת להוציא לפועל את הסרת הסנקציות מעל איראן, שאכן התבצעה מיד לאחר מכן, בתחילת 2016. גם אז השמיעו בישראל ביקורת חריפה על המהלך: בין היתר טען שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ כי סגירת החקירה נעשתה כמהלך פוליטי ולא-ענייני.
אולם הנהגתה של סבא"א שונה היום: בראש הסוכנות עומד רפאל גרוסי, שתחת הנהגתו גינתה מועצת הנגידים של סבא"א את איראן בחודש יוני האחרון, כיוון שלא סיפקה תשובות מהימנות למקורם של שרידי האורניום באתרים הלא-מוכרזים – גינוי שהוביל לנקמה בדמות ניתוק מצלמות הסוכנות בכמה מאתרי הגרעין באיראן. גרוסי הצהיר שוב ושוב כי לא יסכים לסגור את החקירות ללא תשובות מספקות, וכי לא ייכנע ללחץ פוליטי שיופעל עליו.
"הרעיון שאנחנו הולכים להפסיק את העבודה שלנו באופן פוליטי הוא בלתי מתקבל על הדעת עבורנו", אמר בשבוע שעבר ל-CNN. גרוסי קרא פעם נוספת לאיראן לספק תשובות כנות ומספקות בנוגע למקורם של שרידי האורניום: "תנו לנו את התשובות, האנשים והמקומות הנדרשים על מנת שנוכל להבהיר דברים רבים שדורשים הבהרות".
8 צפייה בגלריה
ראש סבא"א רפאל גרוסי. "סגירה פוליטית של החקירות? דבר בלתי מתקבל על הדעת"
( צילום: AFP )
8 צפייה בגלריה
החקירות של סבא"א הובילו לגינוי נגד איראן, וזו נקמה עם ניתוק חלק ממצלמות הפיקוח של הסוכנות. בתמונה: דגם של מצלמה כזו
( צילום: AFP )
אז מה הם אותם אתרים לא-מוכרזים, שהחקירות בעניינם עומדות כמכשול בדרך לחידוש ההסכם שממנו פרש נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ב-2018 – במהלך שהוביל להפרתו מצד איראן, שכעת מעשירה אורניום לרמה הקרובה לזו הנדרשת לפצצה גרעינית? אלו הם ארבעת האתרים החשודים, ואלו הם התירוצים האיראניים שהופרכו.
האתר הראשון שנחשפו בו שרידי אורניום הוא המחסן השוכן באזור טורקוזבאד, סמוך לטהרן, שאותו חשף ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בנאומו באו"ם בספטמבר 2018. נתניהו טען אז כי מאז חשיפת ארכיון הגרעין מוקדם יותר באותה שנה החלה איראן לפרק את האתר ולהסתיר את העדויות על הפעילות הגרעינית שהתבצעה בו. לדבריו האיראנים הוציאו משם מכלים "ענקיים" ובהם חומר רדיואקטיבי.
המכליות שהועלמו, ודיסקית האורניום שאולי הותכה
בעקבות חשיפת האתר דרשה סבא"א מאיראן לערוך שם בדיקה, וקיבלה אליו גישה בפברואר 2019. לפי סבא"א צילומי לוויין אישרו שבמקום התבצעה פעילות ניקוי יסודית, ושהוצאו משם מכולות, אבל למרות זאת הפקחים הצליחו לאתר שם שרידי אורניום שעבר העשרה מסוימת. בדוח שפרסמה בחודש מאי רמזה סבא"א כי האתר בטורקוזבאד שימש כמחסן עבור ציוד וחומרים מאתרים לא-מוכרזים אחרים: לדבריה שרידי האורניום שאותרו באתר אחר, ורמין, תואמים לאלו שאותרו בטורקוזבאד, אבל לא יכולים להסביר את כל השרידים במחסן הזה. לדבריה נמצא גם קשר בין טורקוזבאד לאתר שלישי, מראבין, ולדבריה צילומי לוויין הראו "מאפיינים דומים" בין משאיות שתועדו בשני האתרים בחודשים יולי ואוגוסט 2018.
8 צפייה בגלריה
האתר בטורקוזבאד ביוני 2018. ההערכות: שימש כמחסן של ציוד וחומר גרעיני מאתרים לא-מוכרזים אחרים
איראן הכחישה שהאתר בטורקוזבאד שימש את תוכנית הגרעין שלה, ולאחר נאומו של נתניהו אף דיווחה התקשורת הממלכתית בטהרן כי מדובר בכלל מפעל לניקוי שטיחים. בהמשך טענו גורמים איראנים כי ייתכן שבמקום אחסנה חברה פרטית ציוד מאחד ממכרות האורניום של הרפובליקה האיסלאמית. דובר סוכנות הגרעין האיראנית באותה עת אף הצהיר: "חלקיקים יכולים לעוף ולנחות בכל מקום". בדו"ח סבא"א מחודש מאי לא הוזכרו התירוצים הללו, אלא תירוץ אחר: איראן טענה בפניה כי ייתכן ששרידי האורניום שהתגלו בטורקוזבאד הם תוצאה של פעולת חבלה מצד גורם שלישי. הרמז נשמע ברור למדי. בדוח קובעת סבא"א כי איראן לא סיפקה אף הוכחה לטענה הזו, וכי טהרן הצהירה גם שאינה יודעת לאן הועברו המכולות שפונו מהאתר ב-2018.
האתר השני שמצוין בדו"ח סבא"א הוא לבישאן-שיאן בבירה טהרן, שהוזכר גם ב"ארכיון הגרעין" וככל הנראה שימש כאתר מרכזי בתוכנית הגרעין הצבאית של איראן, זו שפעלה עד 2003. לפי סבא"א היא קיבלה מידע שמצביע על כך שבמקום הייתה ב-2003 פעילות הקשורה לעיבוד מתכת אורניום טבעי. לפי סבא"א, בלבישאן-שיאן הייתה לפחות דיסקית אחת של מתכת אורניום טבעי – מתוך עשר שהיו כנראה ברשותה של איראן – שעברה קידוח על מנת ליצור "פתיתים" של אורניום. אלו משמשים בתהליך הנדרש לייצור מחולל נייטרונים – מרכיב קריטי בהפעלתו שלו נשק גרעיני.
בדו"ח שלה מציינת סבא"א כי ב-2019 פנתה לאיראן עם שאלות בנוגע לפעילות בלבישאן-שיאן, אך זו לא הגיבה. פקחי הסוכנות ערכו בספטמבר 2020 בבדיקה במעבדה באתר אחר, שם היה ידוע לה כבר שיוצרו בעבר דיסקיות אורניום שכאלו, על מנת לבדוק קשר לאותה דיסקית בלבישאן-שיאן. הפקחים, מצוין בדוח, לא הצליחו למצוא קשר שכזה ולא ברור מה עלה בגורל הדיסקית: לפי סבא"א ייתכן שהיא הותכה מחדש וכעת מהווה חלק מהחומר הגרעיני המוכרז באותו אתר שני, מעבדת JIHRD שבטהרן. סבא"א מציינת בדוח כי השאלות הנוגעות לדיסקית האורניום כבר לא "תלויות" יותר. מומחים מהמכון למדעים ולביטחון בינלאומי, היושב בוושינגטון, העריכו שכוונתה בכך שוויתרה למעשה על המאמץ לאתר את אותה דיסקית, עקב אי-שיתוף פעולה מצדה של איראן.
האתר השלישי הוא זה ששוכן בוורמין, יישוב הסמוך לטהרן. האתר מכונה גם לעתים בדיווחים "מפעל טהרן" וגם הוא הוזכר ב"ארכיון הגרעין" שחשף המוסד. סבא"א מציינת כי אימתה את הראיות במסמכים מהארכיון, שלפיהן ייתכן שהאתר שימש כאתר אחסון של חומרים גרעיניים או עבור פעילויות מחקר גרעיניות שונות, כאלו הקשורות למעגל הדלק הגרעיני. איראן פירקה את האתר ב-2004, וכנראה ביצעה גם שם פעולות חיטוי. סבא"א ביקשה לערוך שם בדיקה בינואר 2020, אך איראן העניקה לה גישה רק באוגוסט אותה שנה. למרות זאת הפקחים איתרו שם שרידי אורניום, כאלו שעברו טיפול על ידי בני אדם. כאמור, השרידים הללו תאמו לחלק מהשרידים שנמצאו גם בטורקוזבאד.
האתר הרביעי הינו מריבאן, השוכן בעבאדה שבדרום-מערב איראן. לפי סבא"א באתר ישנם למעשה שני מיקומים נפרדים וסמוכים, ובדוח שלה ממאי היא מציינת כי יש ברשותה מידע על כך שבאחד מהם, הכולל בין היתר שני בונקרים, בוצעו ניסויים במרחב פתוח של חומרי נפץ קונבנציונליים. לפי סבא"א יש ברשותה גם "אינדיקציות" לכך שמדובר בניסויים הנוגעים להגנות הנדרשות עבור מכשירים המודדים נייטרונים. סבא"א מציינת עוד כי הבחינה שביולי 2019 איראן החלה להשמיד מבנים באתר במראבין, אחרי שטהרן קיבלה את ממצאי הבדיקה באתר הראשון שנבדק, זה שבטורקוזבאד.
גם אל מריבאן ביקשה סבא"א גישה בינואר 2020, וקיבלה אותה רק באוגוסט אותה שנה. למרות פעולות החיטוי שלדבריה היו שם כנראה, פקחיה גילו גם שם עקבות אורניום. סבא"א מציינת כי פנתה אל איראן לראשונה בנוגע למריבאן כבר ב-2021, וכי אז איראן טענה שלא הייתה שם אף פעילות בין 1994 ל-2018. אנשי סבא"א הראו לאיראן תמונות לוויין שמוכיחות אחרת, וזו השיבה כי כוונתה הייתה שהופסקו שם פעולות כרייה, שהיו לדבריה הפעולות המרכזיות במקום, וכי הפעילות שתועדה היא רק של מאבטחים ששמרו על האתר. גם ההסבר הזה לא סיפק את סוכנות הגרעין.
