הדיון בוועדה לביטחון הפנים על סערת הריגול המשטרתי
(צילום: ערוץ כנסת)
הסכמה רחבה ונדירה נרשמה בין חברי הוועדה לביטחון הפנים שדנו היום (שני) על סערת הריגול המשטרתי אחרי אזרחים באמצעות תוכנות של חברת NSO, ומימין ומשמאל נשמעו קריאות להקמת ועדת בדיקה חיצונית ואף פרלמנטרית לעניין. במקביל, השר לביטחון הפנים עמר בר-לב הכריז אחר הצהריים על בדיקת סוגיית האזנות הסתר, המתבססות על חוק מיושן מ-1979.
עוד על פרשת הריגול המשטרתי:
• רק "תפוחים רקובים", או שיטה פסולה? סערת NSO והריגול המשטרתי | מדריך
• ראשי ערים זועמים על שימוש בתוכנת ריגול בניידים: "אלשיך עבר את הגבול"
• כשהמשטרה מסתבכת עם החוק | פודאסט "הכותרת"
שבוע אחרי התחקיר בכלכליסט, שיבחה יו"ר הוועדה מירב בן ארי את העיתונאי תומר גנון שחשף את השימוש בכלי הריגול, והדגישה שמדובר רק בישיבה הראשונה מבין רבות שיעסקו בנושא, ושבסופן יוכרע אם להמליץ על פתיחת ועדת חקירה חיצונית. "לציבור יש שאלות וגם לי", אמרה בן ארי. "שאלות לשופטים שנתנו לזה יד, לחברי הכנסת ולמשטרה. יש שאלות רבות על איך מתנהל האירוע הזה".
יו"ר הוועדה ביקשה מחברי הכנסת לשמור על כבודה של המשטרה במהלך הדיון, ואמרה כי היא לא תאפשר להפוך אותה ל"שק חבטות", כלשונה. "המשטרה צריכה כוח שיטור חזק וכלים דיגיטליים, אבל אני רוצה לוודא שגם היא שומרת על החוק".
השר לביטחון הפנים בר-לב אמר היום כי "ההסדרים המשפטיים הקיימים בכל הנוגע להאזנות סתר וביצוע פעולות חיפוש במסגרת פעולות אכיפה של המשטרה הם ישנים. יש הצדקה לבחינת עדכון ההסדרים לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות להן אנו עדים בשנים האחרונות והתאמתה של החקיקה למאה ה-21".
השר הוסיף כי הנחה את הגורמים המשפטיים במשרדו ואת צוות לשכתו לערוך בחינה של ההסדרים הקיימים, בתוכם חוק האזנות הסתר וחוק החיפוש כדי להבהיר את גבולות המותר והאסור בשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים למטרות אכיפה. "במידת הצורך, משרדי יגבש הצעת חוק ממשלתית, בתיאום עם משרד המשפטים", אמר.
חבר הכנסת אמיר אוחנה, שכיהן בעבר כשר המשפטים וכשר לביטחון הפנים, אמר בדיון בכנסת כי באף אחד מתפקידיו לא הובא בפניו השימוש בכלי הזה מטעמי מידור. אוחנה ציין כי הפער בין הטענות שעלו בתחקיר לתגובת המשטרה הטריד אותו, ואמר: "אם מה שכתוב בכתבה נכון - אז זה אירוע חמור מאוד. חדירה לפרטיות זה נשק יום הדין". אוחנה אמר שאין מנוס מלבדוק באופן חיצוני את כניסת המערכת של NSO לשימוש המשטרה, ובמיוחד לבדוק מי אישר זאת.
(צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר)
סגן השר לביטחון הפנים, יואב סגלוביץ', הוסיף כי "טוב שיש עיתונות שחוקרת ובודקת", אך קרא לחבריו לא לרתום את המרכבה לפני הסוסים. "המעבר בין טענה, לבין עובדה ומסקנה שמחייבת פעולה - הוא קצת מהיר מדי", אמר.
נציג המשטרה בוועדה, תת-ניצב דודי בואני, אמר כי הפעלת הכלי התרחשה רק בעבירות מסוג פשע ובאישור צו משופט. "משטרת ישראל פועלת לפי חוק וכל הצווים נעשו לפי צו בית משפט", אמר בואני. "אנחנו מביאים את הבקשה רק על עבירות של פשע חמור. מי שחותם על הצו הוא ניצב משנה שהוסמך לכך, והצו מגיע לבית משפט המחוזי עם חשדות מפורטים. במאות מקרים השופטים שואלים שאלות ומחדדים אותנו", הסביר.
לפי בואני, בתי המשפט יכולים לדחות את הצו, לקבל אותו במלואו, או לקבל באופן חלקי. "אנחנו מכבדים כל החלטה והכול מגובה בצווים", אמר. "מדי שנה נפתחים 300 אלף תיקי חקירה, ויש 3,000 האזנות סתר. זה היחס".
נציגת משרד המשפטים, גבי פישמן, עדכנה את חברי הוועדה שמיד לאחר הפרסום בכלכליסט פתח היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבירור מול המשטרה. "הבדיקה לא העלתה שום דבר ברמה המערכתית", טענה פישמן והוסיפה כי כעת עובר משרדו של מנדלבליט על צווים מהשנתיים האחרונות - אך לא יגביל את עצמו גם בשנים.
מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, חיים ביסמונצקי, ניסה להסביר לנוכחים את הצד המשפטי בעניין. לדבריו, רק חלק מפעולותיה של תוכנת "פגסוס" הם חוקיים, ולמשטרה מותר לנטר תקשורת בין מכשירים מרגע הפריצה, אך לא לחדור לטלפונים באופן סמוי. "מה לא מכוסה משפטית? אין סמכות לחדור לפלאפון ולשאוב את הנתונים האגורים. לחיפוש סמוי אין כיסוי ואין על זה חולק. המשטרה לא עושה את זה".
כאמור, כלל חברי הכנסת מימין ומשמאל, כינו את הגילויים "אירוע מכונן", והסכימו אחד עם השני במרבית הדיון. "היום זה הם ומחר זה אנחנו", אמר חבר הכנסת איתמר בן גביר. "כולנו רוצים משטרה חזקה אבל צריך לעצור את העוצמות". בן גביר, יחד עם ח"כים אחרים, טען כי צריך לבדוק איך הצווים נמסרים למשטרה מהשופטים. "הייתי עורך דין, ראיתי שדיוני הצווים הם קצרים ובדרך כלל מאשרים אותם. יש שופטים שאופן אוטומטי, או עם חצי שאלה, מתקדמים כבר".
מלבד חברי הכנסת, המשטרה ומשרד המשפטים, גם גופים אזרחיים השתתפו בדיון. יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט שעמד בראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בעבר, טען כי ככל הנראה המשטרה פועלת על סמך חוות דעת משפטית. יחד עם זאת, הכהן טען כי אין תשתית משפטית לכך, ואין מנוס מוועדה חיצונית שתחקור את הנושא. "אם המשטרה יכולה להצביע על סמכות כזו, אני חושב שהיא צריכה להציג את זה", אמר.
גיל נווה מארגון אמנסטי אינטרנשיונל סיפר כי הארגון העולמי עוקב אחר אירועים כאלו בכל העולם. "להערכתנו, בישראל יש עוד עשר חברות כמו פגסוס. אנחנו קוראים להצבת מנגנוני פיקוח בנושא בדומה לנעשה בארה"ב ובאירופה. הטכנולוגיות האלה מסוכנות ואנחנו לא נרצה שישראל תמשיך לבלוט לרעה בנושא הזה".
בסיום הדיון, הודיעה יו"ר הוועדה כי היא מבקשת לכנס גם ועדה חסויה כדי להבין את תהליך קבלת הצו. ח"כ בן ארי אף הפצירה בחבריה לכנסת לפעול לשינוי החוק: "כל עוד מתנהלת בדיקת עובדות אנחנו נעקוב. אני מבטיחה שבתוך הוועדה הזו אמשיך לנהל את האירוע, כי רוב הציבור רואה ומוטרד ואני לא ארפה מהאירוע הזה".
