ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בצהריים (יום שני) את "חוק האח הגדול במרחב הציבורי", שנועד לאפשר שימוש במצלמות זיהוי פנים במרחב הציבורי לאיתור חשודים. את החוק יזמו שר המשפטים יריב לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ולצד החשש שבמצלמות ייעשה שימוש לרעה, המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי אמר הבוקר כי מדובר ב"כלי מציל חיים שבלעדיו משטרת ישראל לא תוכל להתמודד עם הטרור הפלילי, אירועי הרצח וניסיונות החיסול במגזר הערבי".
לקריאת חוות הדעת המשפטית - לחצו כאן
אישור החוק התעכב בשל הקושי שהציבו בפני חברי הוועדה בכל הנוגע למנגנוני הבקרה על המצלמות. בצל החשש, הוכנס להצעת החוק סעיף שלפיו המערכות לזיהוי פנים לא יופעלו באירועים שעיקרם חופש הביטוי, כלומר, בהפגנות.
בנוסף ההצעה אושרה בכפוף לכך שיתקיימו דיון עם הממונה על יישומים ביומטריים על הפיקוח הטכנולוגי ועל משך שמירת הצילומים ודיון בוועדה על סעיף המטרות בשל חשש ממשי לפגיעה בביטחון הנפש והרכוש. עוד נקבע כי החוק יאושר בכפוף למחיקת הסעיף שמאפשר שימוש בחקירה ספציפית, השיח יבוצע עד לקריאה הראשונה במליאה וכי המשך הליך החקיקה בכנסת עד לקריאה השלישית יקודם בהסכמת משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי.
בשיחה עם סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה ציין שבתאי: "ההצעה היא כלי חשוב שהמשטרה מנסה לקדם כבר מספר שנים לטובת סיכול ומניעה של פח"ע פשיעה חמורה ופגיעה בנפש. ההצעה היא פרי של איזון בין הצורך לשמירה על חיי אדם ובין חשיבות של הגנה על זכויות הפרט". לדבריו, הפעלת הכלי תיעשה רק "בכפוף למנגנוני פיקוח ובקרה שיבטיחו שימוש למטרות שנקבעו בחוק ותחת המגבלות ותוך הטלת סנקציות במקרים שבהם יהיה שימוש לרעה במערכת".
בייעוץ המשפטי קבעו סייגים כדי להבטיח שהמצלמות ישמשו רק למטרות שלהן נועדו, ולאחר שהתקבלו הערות, התקיימו במשרד המשפטים דיונים רבים כדי להתוות את ההסדר הראוי להצבה, הפעלה ושימוש במערכות צילום ביומטריות. ההסדרים שגובשו והוסכמו מפורטים ונוגעים לכל היבטי השימוש במערכות אלו. בין השאר נקבעו למערכות הצילום הביומטריות תנאים מחמירים ביותר.
בין היתר הוחלט שהצבת והפעלת המערכות יוגבלו לעבירות של "פשע חמור", רק למטרות של מניעה, סיכול וגילוי של עבירות שעונשן 7 שנות מאסר ומעלה. בנוסף הן יופעלו כדי למנוע פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, בעת קיום חשש ממשי לפגיעה; איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו; ואכיפת איסורי כניסה למקום ציבורי מגודר, שניתנו על פי דין, או אכיפת צווי הרחקה ממקום ציבורי.
"ההצבה של המצלמות אפשרית רק בעבירות של פשע חמור וחשש ממשי לנפש - זהו המבחן המחמיר ביותר", הבהירו בייעוץ המשפטי בוועדה. "נדרש מידע קונקרטי על מנת להפעיל על אדם מסוים, ולצד אלה שורה של מנגנונים שהוספנו. המידע יישמר ל-72 שעות בלבד, ולאחריהן המידע יימחק. יש הסדרים תקדימיים לפיקוח ובקרה, גם בשלב קדם הרכש של המערכות, נדרשת חוות דעת של הרשות להגנת הפרטיות על מנת למנוע שימוש לרעה".
עוד נקבע כי לשם הפעלת מצלמות ביומטריות נדרשת תשתית עובדתית המצביעה על סבירות גבוהה לכך שהפעלת המצלמה הביומטרית הנייחת נדרשת לצורך מבצעי קונקרטי לשם השגת מטרה, "אחת או יותר", מהמטרות שפורטו לעיל. כמו כן, הפעלת המערכות מותנית באישור קצין בכיר - בדרגת תת-ניצב ומעלה.
הפעלה של המצלמות הביומטריות טעונה אישור של קצין בדרגת נציב משנה ממערך החקירות והמודיעין וזאת לפרקי זמן קצרים של עד שלושה חודשים, ולא יותר משנה במצטבר, שלאחריה יידרש אישור של קצין בדרגת תת-ניצב לכל הפעלה. עוד הבהירו במשרד המשפטים כי "רק הכללת אדם במערכת מאפשרת לזהות אותו בפועל בזמן אמת".
החוק כאמור מעורר בעיות משפטיות בגלל החשש מפגיעה בפרטיות ובחוקים שנועדו לשמור על כבודם של חפים מפשע. בנוסף קיים חשש שייעשה שימוש בנתונים להקמת מאגר ביומטרי. במטרה לצמצם את הפגיעה בפרטיות של האזרח, צוין בהצעה, המידע שיישמר במערכות או ייחשף בפני אנשי מערכות הביטחון יהיה מידע סודי.
באגודה לזכויות האזרח הגיבו על הצעת החוק ואמרו כי מדובר ב"הצעה שמדרדרת אותנו שלב נוסף למציאות של חברת מעקב נוסח סין". לדברי האגודה, "ממה שקורה בעולם אנחנו כבר יודעים שהשחיקה בדמותה הדמוקרטית של מדינה, מאיצה תהליכים של פיתוח ושימוש במנגנוני ריגול אחר האזרחים. כשאדם יודע שהוא תחת עינו הפקוחה של האח הגדול הוא ממשטר את עצמו ומפחד להתנהג כרגיל; הוא מפחד ללכת להפגנה, הוא מפחד להשתתף באסיפות פוליטיות, הוא מפחד שסודותיו הכמוסים יתגלו ויעשה בהם שימוש נגדו. בחברה כזו אין דמוקרטיה ואין מרחב דמוקרטי.
"הצעת החוק מאפשרת למשטרה להכניס למערכת המעקב נתוני זיהוי ביומטריים של 'חשודים' כדי לאתר אותם ולעקוב אחר צעדיהם, כאשר המשטרה והיא לבדה מחליטה מיהו 'חשוד'. כאילו לא די בכך - לא רק החשודים אלא גם רבבות אזרחים תמימים שאינם חשודים במאום יזוהו ופרטיהם יישמרו במערכת, במקום שיימחקו באופן מיידי. כך הופכים את המשטרה למעין שב"כ שעוקב אחר אזרחים ולא רק למטרות של הגנה על ביטחון המדינה".
מלשכתו של השר בן גביר נמסר מנגד כי החוק הוא כלי חשוב למאבק בפשיעה בכלל ובפשיעה בחברה הערבית בפרט והדגישו את ההגבלות שנקבעו בנוסח החוק. "בנוסף קובעת ההצעה המעודכנת עונש בחוק של שלוש שנות מאסר למי שיעשה שימוש לא חוקי בתיעודי המצלמות הללו או יעביר מידע לחוקרים פרטיים", נמסר.
"השרים הורו לעדכן ולדייק את הנוסח, בכדי לאזן בין הצורך החיוני לאכיפת החוק במקרים של פשיעה חמורה, לבין העיקרון הבסיסי של שמירה על זכויות הפרט ועקרונות דמוקרטיים". בלשכה ביקשו להדגיש כי בתיאום עם השר לוין ניתן יהיה להתשמש בטכנולוגיה רק בעבירות פשע חמור ופרוטקשן ולא בעבירות רכוש רגילות".
עוד ציינו בלשכה כי בן גביר ולוין "עמדו על דרישתם להכניס סעיף בחוק המחריג במפורש עבירות מתחומי חופש הביטוי וההפגנה כך שיהיה ברור שלא ניתן להשתמש בכלים החדשים אותם מבקשת המשטרה לצרכים אלו במקרים של אירועי חופש הביטוי".
בן גביר טען: "הבאנו חוק מדויק ומאוזן. בשעה שמספר הנרצחים במגזר הערבי עולה ועבירות הפרוטקשן נפוצות, יש חשיבות רבה למצלמות שמזהות פנים - שנפוצות במדינות שונות בעולם ומאידך במשמרת שלנו נעשה הכול כדי לא לאפשר שימוש פסול במצלמות".
