סרטון שפרסם זלנסקי: "הרוסים תקפו מחלקת יולדות במריופול"
(מתוך טוויטר)
זה יותר משבוע שמאות אלפי תושבי העיר מריופול שבדרום-מזרח אוקראינה נצורים. הם חיים תחת הפצצות רוסיות, סובלים ממחסור חמור במים וחשמל, וחווים שיבושי קליטה קשים בטלפונים – ולמעשה מנותקים מהעולם. אמש (רביעי) דיווחה הממשלה האוקראינית ש-1,170 אזרחים נהרגו במריופול מתחילת הפלישה הרוסית.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• דקה אחר דקה: עדכונים שוטפים מהמלחמה
• חשש למצב הכור בצ'רנוביל, רוסיה: לא מתכננים להפיל את זלנסקי
• ארה"ב דחתה את התוכנית להעברת מטוסי מיג-29 לאוקראינה
• ההקלטה והסרטון: "השמדנו את הספינה שתקפה את אי הנחשים"
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
אבל עוד לפני הפלישה, היו שם תושבים אופטימיים, שהאמינו שפוטין לא באמת יורה לצבאו להיכנס. אחת מהן היא תמרה אוסנקו בת ה-76, אמה של ויקטוריה זבורינה, שלא נענתה לתחינותיה של בתה לעזוב את מריופול. האם אמרה לבת שהעיר רגועה – ושהיא רוצה להישאר בבית.
כמה ימים לאחר מכן, התקשרה האם כדי לספר לבתה שהיא מסתתרת במסדרון אחרי שהרוסים פגעו בבית ספר סמוך לביתה, הפגזה שזרתה הרס רב בביתה של האם. באותה שיחה אמרה תמרה שהיא מתכננת לחזור הביתה. "שקט עכשיו. אני כנראה אחזור. אל תדאגי", היא אמרה. ומאז, נותק הקשר ביניהם.
ויקטוריה הפכה לאחת ממאות אלפי אוקראינים שמנסים נואשות להשיג מידע על קרוביהם. חלקם פשוט נותקו מתקשורת, אחרים נאלצו לעזוב את בתיהם – ונוספים כנראה נהרגו במלחמה.
ויקטור, אחיו הגדול של אולג מקסימצ'וק, מתגורר בכפר סמוך למריופול. אולג מספר שלא הצליח לדבר עם האח בן ה-63 שיצא לגמלאות מאז 26 בפברואר, יותר משבוע וחצי. "ההפצצה התחילה. אני יכול לראות מטוס צבאי כאן", אמר ויקטור לאחיו הצעיר בשיחתם האחרונה. ביממה שלאחר מכן ניסה אולג ליצור קשר עם האח הגדול, אבל לא הצליח. "אני רק מקווה שאחי בחיים", הוא אמר.
ניתוקה של מריופול מכל אמצעי תקשורת הוביל את קרובי התושבים להקים קבוצות פייסבוק וטלגרם שיוכלו לסייע להם לקבל אות חיים מבני המשפחות שלהם. "אעריך כל פיסת מידע", כתב אולג באחת הקבוצות שהוקמו, תוך שהוא מוסיף: "תחי אוקראינה". אחת מקבוצות הטלגרם שהוקמו כבר מונה כ-70 אלף חברים.
מאות אלפי תושבים במריופול, עיר נמל אסטרטגית, רוצים להימלט מההפצצות הרוסיות. כמה הפסקות אש זמניות שהוכרזו בימים האחרונים, כולל אתמול, פשוט לא קוימו – ושני הצדדים האשימו זה את זה בהפרתן. שלשום טען משרד החוץ האוקראיני ש-30 אוטובוסים נשלחו לפנות תושבים במסדרון הומניטרי ממריופול לז'פוריז'יה, אך הצהיר שהכוחות הרוסיים מפגיזים ומונעים את הפינוי.
"רוסיה ממשיכה להחזיק יותר מ-400,000 תושבים במריופול כבני ערובה. היא מונעת סיוע הומניטרי ופינויים, וההפגזה ללא הבחנה נמשכת", אמר אתמול שר החוץ האוקראיני דימטרי קולבה, והוסיף: "לקרוב ל-3,000 תינוקות שזה עתה נולדו אין תרופות ומזון". בדיווח נדיר מתוך העיר העיד צוות של סוכנות הידיעות AP כי גופות מוטלות ברחובות מריופול, שהופגזה ללא הרף בימים האחרונים.
"הוא לא רצה לשמוע על לעזוב"
עד שנת 1989, אז החלה ברית המועצות להתפרק, נקראה מריופול ז'דאנוב, על שמו של הפוליטיקאי הסובייטי המעוטר אנדריי ז'דאנוב שנולד בעיר והנהיג את לנינגרד, כיום סנט פטרסבורג, בזמן שהיא הייתה נצורה על-ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. כיום, מריופול עצמה נמצאת תחת מצור כבד.
אולגה אוחה סיפרה שלא שמעה מהדוד שלה, אנטולי, כבר יותר מתשעה ימים. הוא מתגורר לבדו בדירה במזרח מריופול, ואולגה, שמתגוררת בעיר רובנו שבקצה השני של אוקראינה, אמרה שהפצירה בו לעזוב את העיר לפני הפלישה.
הדוד, שנולד במהלך מלחמת העולם השנייה, סירב לשנות את דעתו. "הוא היה אופטימי ולא רצה לשמוע על לברוח", שחזרה אולגה את שיחתה האחרונה עם הדוד. היא אמרה שהוא שרד את מלחמת העולם השנייה ואת סיפוח חצי האי קרים, ולדבריו הבטיח: "אני אשרוד שוב, ולא אוותר".
למחרת השיחה האחרונה עם הדוד, התקשרה אולגה שוב, אבל היא לא הצליחה ליצור איתו קשר – ומנסה להישאר חיובית ככל האפשר, כמו הדוד אנטולי. "אני לא רוצה לחשוב על הגרוע מכול", היא אמרה.
9 צפייה בגלריה
אולגה ניסתה לעזוב - אבל נאלצה להישאר. "הלוואי שיכולתי לשחזר את ההודעה"
(צילום: רויטרס)
כלתה של איראידה דזיובנקו, אולגה, מתגוררת בדירה בקצה המזרחי של מריופול עם שני ילדיה. אולגה, כך מספרת איראידה, ניסתה לעזוב את העיר – אך החליטה להישאר יום או יומיים בגלל שתחנת הרכבת הייתה דחוסה באנשים, ובנה היה חולה.
איראידה קיבלה הודעה מאולגה בפעם האחרונה לפני תשעה ימים, אבל ברגע שניסתה לפתוח אותה – היא בטעות מחקה אותה. "הלוואי שיכולתי לשחזר אותה. אבל אני לא יכולה", היא אמרה בבכי. "בבקשה, שיעזרו לי למצוא אותם".
פורסם לראשונה: 23:04, 09.03.22
