ועדת החוקה של הכנסת דנה הבוקר (שני) בדו"ח משטרת ישראל בנושא האזנות הסתר ובדו"ח משרד המשפטים בנושא הפעלת הרוגלות על-ידי משטרת ישראל (פרשת NSO). לפני הדיון נשלח לחברי הוועדה דיווח המשרד לביטחון לאומי לפי חוק האזנות הסתר לשנת 2022, שלפיו מתוך 2,377 בקשות שהגישה המשטרה להאזנות סתר - רק חמש לא אושרו. בסך הכול, לפי הנתונים, ניתנו אישורים ל-2,727 האזנות סתר, ל-2,847 מואזנים ול-9,045 קווי בזק.
את כינוס הוועדה לדיון בנושא ביקשו הח"כים גלעד קריב, קארין אלהרר, מתן כהנא, עופר כסיף, יוליה מלינובסקי ויואב סגלוביץ. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, קשר בפתח הדיון בין הנתונים למהפכה המשפטית. "אני תוהה לעצמי אם יש קשר בין אופן בחירת השופטים בישראל, לכך שמכל אלף בקשות להאזנת סתר שמשטרת ישראל מגישה - רק שתיים לא מאושרות על-ידי השופט", אמר.
בישיבה השתתפה גם המשנה ליועמ"שית, עו"ד עמית מררי, שעמדה בראש צוות הבדיקה של משרד המשפטים בפרשת NSO. צוות הבדיקה שמונה לפרשה בראשות עו"ד מררי, נזכיר, מנה גם שני ראשי אגפים בדימוס בשב"כ. בבדיקת הצוות לא נמצאו כל אינדיקציות לכך שהמשטרה הדביקה ברוגלה מכשירי טלפון באמצעות מערכת פגסוס של NSO ללא צו שיפוטי. מהדו"ח שפורסם אתמול כאמור עלתה בעיה אחרת - שלפיה כל בקשות המשטרה מאושרות בבית המשפט.
במהלך הדיון ח"כ משה סעדה (הליכוד), שהיה בכיר במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) וחלק מהיחידה במשך 24 שנה, אמר כי "אזרחי ישראל נחשפו לשימוש שלא כחוק ב'פגסוס' לפני כשנה. היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט היה אחראי לפקח על התוכנה לפי חוק והוא אסר על מח"ש לחקור את האירוע. החוקרים קיבלו הוראה לא לבדוק או לחקור ולכן הוא מינה את המשנה שלו שתחקור את היועמ"ש עצמו. זו שהייתה אמורה לפקח עליו צריכה לחקור.
"כדי לחקור נדרשים אמצעים מודיעיניים, זה לא ששואלים פקיד כזה או אחר. בתהליך אישור האזנת סתר מי שמאשר זה פרקליט המדינה, המשטרה פונה לנשיא בית משפט מחוזי או סגנו והם מאשרים - אך הם היחידים שלא פנו אליהם בצוות הבדיקה. מאחר שמדובר באירוע דרמטי של פגיעה בפרטיות אזרחי ישראל וחשודים או נשותיהם, אני קורא מכאן שכדאי שנחקור זאת ברצינות, ולא כמו ועדת מררי".
המשנה ליועמ"שית עו"ד מררי אמרה בתגובה: "אני מתפלאת שח"כ סעדה מדבר על טיוח עוד לפני ששמע דבר מאיתנו. אנחנו באים להציג את הדו"ח היום, עשינו עבודה מקצועית ויסודית במסגרת המנדט שניתן ואנחנו כאן כדי לתאר את העבודה. אני דוחה עובדתית את טענותיו לגבי מח"ש - לא מצאנו חשדות לעבירות וגם לא נמצאו כאלו לאחר שהדו"ח פורסם. העובדות שח"כ סעדה הציג לא נכונות".
עו"ד מררי הציגה את עבודת צוות הבדיקה שמונה בינואר 2022, נוכח טענות שעלו בסדרת פרסומים בעיתון "כלכליסט", ולפיהן המשטרה ביצעה מעקב טכנולוגי אחר אנשים באמצעות תוכנת "פגסוס" של חברת NSO על מנת לקבל מידע מודיעיני, גם ללא קשר לחקירה מתנהלת או לבירור חשדות לביצוע עבירות פליליות, ומבלי שהתקבל צו שיפוטי. "בעקבות הפרסום שבו נטען כי המשטרה חדרה ללא צווים באמצעות 'פגסוס' לטלפונים של רשימת אנשים, בהם מנהלים כלליים לשעבר של משרדי ממשלה, התבקש הצוות לבחון תחילה האם אכן הודבקו הטלפונים של האנשים המנויים ברשימה ללא צווים במערכת ה-NSO", אמרה.
"נערכה בדיקה טכנולוגית מעמיקה מאוד, בסיוע של אנשי מוסד ושב"כ, שבה לא נמצאה כל אינדיקציה להדבקה או לניסיון הדבקה ללא צווים ביחס לרשימה שפורסמה", המשיכה עו"ד מררי. "לגבי שלושה מהרשימה היו צווים, ולגבי היתר – לא נמצאו הדבקות. הצוות בדק בדיקה דומה מערכת נוספת, שהייתה בשימוש במשך תקופה קצרה במשטרה, וגם שם לא היו אינדיקציות לשימוש ללא היתר".
עו"ד מררי הדגישה כי לא נמצאה אינדיקציה להדבקת טלפונים ניידים בהיעדר צו שיפוטי. "נוכח הטענות בכתבות לדפוס פעולה שיטתי לפיו משטרת ישראל מדביקה באמצעות מערכת 'פגסוס' טלפונים ניידים של אנשים שאין בעניינם חשד ובהיעדר צו שיפוטי, הצוות המשיך ובדק את כל המספרים שקיימים בבסיס הנתונים הפנימי של 'סייפן' - המערכת של NSO שבידי המשטרה - מעבר לרשימת השמות שפורסמה, כלומר את כל מכשירי הטלפון שהודבקו מיום התקנת המערכת. ביחס לכל נתון בדקנו האם קיים צו בית משפט, סוג ההיתר של בית המשפט ומועד תוקפו. ביחס לכלל המספרים נמצא כי אין אינדיקציה לחדירה לטלפונים ללא צו, ולמעט ארבעה מקרים חריגים, שבהם ניסיון ההדבקה לא צלח ולא התקבלו תוצרים - המשטרה פעלה כשברשותה צו כדין".
5 צפייה בגלריה
"אני תוהה לעצמי אם יש קשר בין הנתונים לאופן בחירת השופטים בישראל". רוטמן
(צילום: יואב דודקביץ')
יו"ר הוועדה רוטמן ביקש פירוט על המקרים החריגים, ועו"ד מררי השיבה: "המידע החשאי הוא לגבי שימוש ספציפי ברוגלות בתקופה זו. ניתן למסור את הפרטים בדיון חסוי בכפוף להסכמת המשטרה". בהמשך הדיון רוטמן אמר שמדובר בפרשה חשובה שיש לעסוק בה בלי קשר לחילוקי הדעות בין האופוזיציה לקואליציה: "מאחר שליועץ המשפטי למשלה יש סמכויות חקירה, אני תוהה מדוע הצוות הוקם ללא סמכויות. השאלה מתחזקת לאור כך שיש ארבעה מקרים, אולי בגלל שלא התנדבו לשתף אתכם במידע כי לא היו לכם סמכויות?".
המשנה ליועמ"שית עו"ד מררי השיבה: "אנחנו מדברים על ידיעות בתקשורת שנבדקו בבדיקה ראשונית. אני לא רוצה לפרט את כל השלבים לבחינה אבל בסופו של דבר למרות שכן נעשתה בדיקה של עירוב מח"ש, המידע שעלה לא הצדיק העברה למח"ש. היינו עם היד על הדופק וככל שהיה מידע כזה היינו מעבירים. אנחנו לא יחידה חוקרת ולכן הצוות ללא סמכויות. התחלנו לעבוד תוך ימים ספורים ועשינו מאמץ לסיים את העבודה מהר".
רוטמן אמר כי "בהתאם לשיטתכם, בהם היו ארבעה מקרים שללא צו - מדוע אלו לא הצדיקו העברה לחקירה? מידע פרטי של אדם פלוני שלא ניתן לגביו צו ולא הייתה סמכות לקבלו מצא עצמו במחשבי המשטרה. איך זה לא פגיעה בפרטיות שבוצעה על ידי המשטרה?". עו"ד מררי השיבה: "היה מידע במחשבי המשטרה. אני לא אומרת שזה הדבר הנכון לעשות, אבל לא ראינו שהמידע הופק והוצא מהמערכות ושנעשה בו שימוש".
5 צפייה בגלריה
"מצאנו חומרים שהועתקו ולא היו אמורים להיות מועתקים". מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה
(צילום: מוטי קמחי)
ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, אמר לאחר מכן כי "בדקנו תיקים חיים, יותר מ-20 תיקים לפני הגשת כתבי אישום. ההאזנות נפסקו בינואר 2022 אבל כתבי האישום עדיין מוגשים, וכל פעם שסנגור ביקש לקבל מידע על קיומם של כלים אלו בתיק חי צללנו לעומק, עם המשטרה, כולל פקודות מבצע. בתיקים שבדקנו מצאנו חריגות במובן שהכלי שאב בפועל יותר ממה שנחשב תקשורת מחשבים, ולפעמים דברים טיפה יותר משוליים. זה גם אירוע שזוכה לביקורת של שני צדדים בכפוף לחסיונות. כן מצאנו חומרים שהועתקו ולא היו אמורים להיות מועתקים, אך לא מצאנו שנעשה בהם שימוש כלשהו לצרכים חקירתיים. הבדיקה הייתה גם לעניין שימושים מודיעיניים. לא היה שימוש ראייתי כלשהו לתוצרים העודפים מכל הבדיקות שעשינו".
בתום הדיון אמר רוטמן כי תתקיים ישיבת המשך בוועדת חוקה כדי למצות את הדיון. "אני מבקש לדעת כמה מההאזנות הן מהטלפון, כמה הן מ'פגסוס' או כלי מקביל וכמה מהן האזנות נפח עם מצלמות או בלי מצלמות. אני רוצה את הנתונים האלה שיועברו לוועדה גם ב-2021 וגם ב-2022. גם הדיון הבא לא יהיה האחרון בנושא, הסוגייה הזו היא בלב ליבה של ועדת חוקה".
