אי אפשר להגיד את זה במילים יותר ברורות, כואבות וחריפות: צבא ההגנה לישראל, הצבא החזק ביותר במזרח התיכון ואחד המוערכים בעולם, נתפס בהפתעה מוחלטת. כל הערכות המצב של אגף המודיעין עד הבוקר היו כי חמאס "מורתע", לא מעוניין במלחמה, ורוצה למשול ברצועת עזה ולא לגלוש לעימות. בהתאם, צה"ל צימצם כוחות באוגדת עזה והעביר אותם ליהודה ושומרון, שם מתחולל גל טרור. זאת הייתה ההחלטה המתבקשת לפי תמונת המודיעין ששלטה במערכת. הבוקר התמונה הזאת התנפצה לכולנו בפנים.
המהלומה שהנחית חמאס על ישראל, שממדיה טרם נחשפו בשעת כתיבת שורות אלה וסביר להניח שיכו בהלם את הציבור, חושפות גם את תרגיל ההונאה של חמאס, שהחל לפני שבועיים. אז יזם חמאס משבר על גדר הגבול ושלח מאות מתפרעים להפגנות אלימות, במתכונת שהייתה מוכרת לפני מגפת הקורונה. ההפגנות היו מבוקרות ונשלטות, ואגף המודיעין המליץ להכניס פועלים ובכך האירוע יסתיים. על פניו זה מה שקרה, מה שגרם לצבא לומר לדרג המדיני שהצדק היה איתם וחמאס לא רוצה מלחמה. כעת מתברר שהארגון השולט ברצועת עזה הרדים את הצבא.
ברמה המבצעית, חמאס העתיק בהצלחה מבעיתה את תוכניות החיזבאללה: חדירה ליישובים בקו הגבול, רצח אזרחים וחיילים וגם חטיפה שלהם. גם כאן, צה"ל פשוט לא האמין שזה יקרה: את יהבו הוא השליך על המכשול התת-קרקעי, שהצליח עד היום למנוע חדירות באמצעות מנהרות טרור. חמאס לא התבלבל והגיע מלמעלה: כ-2,500 רקטות העניקו למחבלים כיפת ברזל משל עצמם, והם הגיחו מהקרקע בהצלחה שספק אם ראשיו דמיינו: בפשיטות מקבילות בכמה גזרות נרשמה השתלטות על בסיס צה"ל ומשם, כשקו ההגנה פרוץ לחלוטין, בוצעה חדירה לישובים.
עד עכשיו, יותר משש שעות, מתנהלים קרבות וישנם גם חטופים. זעקת התושבים לסיוע, ברשתות החברתיות ובשידורי הטלוויזיה, יצרו אפקט חרדה מצמרר. וזה עוד לפני סרטוני הזוועה שרצו לכל אורך הבוקר ונותרו ללא מענה הולם מצד ההנהגה הישראלית ודוברות הצבא. גם בזווית הלוחמה הפסיכולוגית, זה היה בוקר שייזכר לדיראון.
לא צריך להיות גנרל פון קלאוזוביץ' כדי להבין, שכדי להוציא לפועל מבצע שכזה נדרש תכנון מקדים, מקצועיות עילאית ובעיקר תעוזה שכמוה לא הייתה לחמאס עד כה. קצין בכיר אומר, כי חמאס הפגין כאן "אומץ ברמה האסטרטגית, מתוך הבנה שישראל אינה חזקה כמו בעבר בעקבות המשבר הפנימי ותהיה מוגבלת בתגובה". אולם בצבא משדרים שהתגובה תהיה משמעותית ולשם כך הוכרז על גיוס מילואים נרחב, והוא יופנה לא רק לדרום: העיניים שהיו עצומות לרווחה הבוקר נפקחו והן מביטות גם לצפון, שם ישנה דריכות לראות אם חיזבאללה ייכנס למערכה, וכמובן ליהודה ושומרון, אזור שבער גם ככה.
לא מיותר לציין כי הקושי בחזית הדרומית הוא מובן, אולם הציבור צריך להבין, כפי שנכתב כאן שוב ושוב: החזית הצפונית תהיה קשה אפילו יותר. הרבה יותר. ואם אירועי ה-7 באוקטובר 2023 לא יעירו את המדינה, לבנות צבא חזק הרבה יותר (ולשם כך צריך להפסיק להתעסק בדברים לא חשובים), אז כנראה שאנחנו לא ישנים אלא בקומה.