יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, הבהיר היום (ראשון) כי הוא מתכנן להשתמש במשפט העברי כמקור בוועדה בעת הישיבה הראשונה שכינס, אף שהמשפט בישראל הוא משפט לפי יסודות חילוניים.
"הצעת חוק הלאום לפיה המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקק לא הבשילה בנוסח זה, אלא בנוסח רזה יותר. אבל זו חובתי כיו"ר ועדה שהוא ישמש כמקור לפחות בוועדה הזו", אמר רוטמן בפתח הדיון בחוק הנורבגי.
המשפט בישראל עושה שימוש מועט מאוד במשפט העברי מהתורה. חוק יסודות המשפט, שנחקק ב-1980, קבע אומנם את החובה לפנות במקרה של חסר ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל", אולם במשך השנים נעשה בו שימוש מועט. בשנת 2018 תוקן החוק, כך שבמקרה של "לקונה" יש לפנות לא רק לעקרונות שב"מורשת ישראל" אלא גם לאלו של "המשפט העברי".
יו"ר מפלגתו של רוטמן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אמר בשנת 2019 כי אם יתמנה לשר המשפטים, ירצה שישראל תתנהל על פי משפט התורה. "רצונותיי בטווח הארוך זה שמדינת ישראל תתנהל על פי התורה. כך צריך להיות, זאת מדינה יהודית. מדינתו של העם היהודי תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה", אמר אז סמוטריץ'.
הוא ציין כי ירצה להכניס תכנים של המשפט העברי למשפט בישראל, והוסיף: "חוקי התורה עדיפים בהרבה על מדינת ההלכה שיצר כאן אהרן ברק. מדינתו של העם היהודי תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה. למשפט העברי יש מקום של כבוד, וצריך שיהיה לו מקום עוד יותר מכובד במשפט שלנו".
