יריב לוין מציג את הרפורמה במערכת המשפט בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
הרפורמה במערכת המשפט שמתכננת ממשלתו של בנימין נתניהו, מהפכה שעליה הופקד שר המשפטים יריב לוין, צפויה לשנות ב-180 מעלות את הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, כמו גם את הליכי בחירת השופטים ואת סמכויות השופטים בבית המשפט העליון. לוין אמר בתחילת החודש כי מדובר ב"שלב הראשון" במה שהגדיר "רפורמת המשילות". לדבריו, "תכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון" - כפי שאמר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו מוקדם יותר באותו יום. אז מה מציע לוין, ומה ההשלכות לגרסת המתנגדים והתומכים? ynet עושה סדר.
כתבות אחרונות בנושא:
הוועדה לבחירת שופטים
מה קורה כיום? בוועדה לבחירת שופטים יושבים נציגי מערכת המשפט ונציגי המערכת הפוליטית. הרוב נתון לאנשי המקצוע (שופטים, שופטות ואנשי לשכת עורכי הדין). בוועדה חברים שר המשפטים מתוקף תפקידו, נציג נוסף מטעם הממשלה - ושני נציגים מהכנסת (חבר קואליציה וחבר אופוזיציה). מלבדם, חברים בוועדה נשיא או נשיאת העליון ושני שופטים נוספים, ושני חברי לשכת עורכי הדין שנבחרים בבחירות חשאיות.
מה מציע לוין? מדבריו של שר המשפטים משתמע שהרכב הוועדה לבחירת שופטים יכלול שלושה נציגים לבית המשפט העליון (כמו היום), שלושה נציגים לכנסת (במקום שניים כיום) ושלושה לממשלה (במקום שניים), בנוסף לשני נציגי ציבור שימונו על ידי שר המשפטים. שני נציגי לשכת עורכי הדין שחברים כיום בוועדה לא ייכללו בהרכב המוצע.
מה ההשלכות? צעד כזה עשוי לפגוע במקצועיות השופטים ולחייב אותם בקשר עם פוליטיקאים במקרה שברצונם להתקדם. מנגד, צעד כזה גם יחזק את יכולתם של האזרחים לבחור שופטים באמצעות נציגיהם בכנסת ובממשלה.
פסקת ההתגברות
מה קורה כיום? בית המשפט העליון מוסמך לבטל חוקים או סעיפים בחוק אם הם עומדים בסתירה לחוקי היסוד, במיוחד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
מה מציע לוין? שר המשפטים מציע לחוקק את פסקת ההתגברות, שתקבע כי הכנסת יכולה לחוקק מחדש חוק שבג"ץ ביטל ברוב של 61 חברי כנסת. לוין מציע גם להגביל את סמכות העליון, שיוכל לפסול חוקים ברוב של 12 שופטים מתוך 15 - אך לא יוכל לדון בחוקי יסוד.
מה ההשלכות? מצד אחד, העליון לא יוכל לבטל חקיקה שפוגעת בזכויות אדם - ולקואליציה תהיה אפשרות לחוקק מחדש כל חוק שבג"ץ ביטל - ובכך לבטל את ההגנות שקבעה הכנסת במסגרת חוק היסוד. מנגד, מתנגדי האקטיביזם השיפוטי טוענים כי בית המשפט לא אמור לקבוע את מה שראוי למדינה, אלא לפרש את קביעות הרשות המחוקקת, ולכן רואים מקום בחקיקת פסקת התגברות.
ביטול עילת הסבירות
מה קורה כיום? בית המשפט מוסמך לבטל החלטה של הרשויות במידה שהיא נמצאת בלתי-סבירה. אותה עמדה גיבשה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהודיעה אתמול לבג"ץ כי מינויו של אריה דרעי אינו סביר מאחר שהורשע שלוש פעמים בעבר.
לפיד: "הממשלה שמה על השולחן אקדח טעון"
מה מציע לוין? שר המשפטים מציע לבטל את עילת הסבירות, ובנאומו אמש אף ציין בסרקזם: "תמיד שאלתי את עצמי היכן בית הספר לסבירות. זו מכבסה של מילים. אין תקדים בעולם לכך שבפסיקה, שופטים עסוקים כל כך בערכים על חשבון ההכרעה השיפוטית עצמה". לוין ציין כי בכוונתו להביא לכך שלא תהיה עוד "פסילת החלטות חוקיות לגמרי של הממשלה בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט - ובמקום זאת - החזרת יכולת ההחלטה לממשלה הנבחרת".
מה ההשלכות? המתנגדים טוענים כי קובעי המדיניות והממשלה יוכלו לקבל החלטות, גם ממניעים אישיים - וימנעו מהאזרחים לפנות לבית המשפט לשנות את ההחלטות. מנגד, התומכים טוענים כי אין מתפקידו של בית המשפט להחליף את הממשלה בשעה שהיא פועלת לפי חוק.
הפיכת היועמ"שים למשרות אמון
מה קורה כיום? היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים הם יועצים שלא כפופים לשר באותו משרד, אלא ליועץ המשפטי לממשלה.
מה מציע לוין? שר המשפטים מציע כי השר ימנה את היועץ המשפטי למשרדו, במסגרת משרת אמון. בנאומו אמר לוין כי "היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים. כשהם מייצגים את המדינה, הם צריכים לייצג את הממשלה ולא את הפרקליטות. נשיא בית המשפט העליון בדימוס משה לנדוי אמר על תפקיד בית המשפט: 'תפקידנו הרבה יותר צנוע, להיות פרשן נאמן של החוק, של רצון הציבור, אשר אותו מבטאת הכנסת'".
מה ההשלכות? מתנגדי הצעד טוענים שיועץ משפטי שכפוף לשר יוכל גם להימנע מבלימה של שרים שינהגו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החוק, עד כדי שחיתות, מחשש שיאבד את משרתו. מנגד, תומכי הצעד סבורים כי לא הגיוני שהממשלה ושריה לא זכאים לייצוג שתואם את עמדותיהם באופן אותנטי בהליך משפטי, אלא מייצגים גם את עמדת הפרקליטות.
מהי ההצעה של ח"כ רוטמן? יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית הציג בוועדה את עמדתו לגבי "חוק היועמ"שים", לאחר ששר המשפטים יריב לוין הבהיר עם כניסתו לתפקיד כי הוא מבקש להפוך את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למשרות אמון של השרים הנבחרים, במקום שיהיו כפופים ליועצת המשפטית לממשלה. עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הציג את עמדתה המתנגדת: "הממשלה תפרש את הדין עבור עצמה, שרים יקבעו את העמדה המשפטית".
כיצד נראתה המחאה השבוע? יותר ממאה אלף מפגינים יצאו לרחובות בתל אביב, ירושלים, באר שבע וחיפה.
פורסם לראשונה: 23:34, 04.01.23
