כשהייתי בת 10 אמא שלי חוה אובחנה עם סרטן השד. לא ידעתי במה היא חולה. אני רק זוכרת איך הבית התפרק לאט-לאט אחרי שאחת מאבני היסוד שלו התנפצה לרסיסים. אני זוכרת את ההיעדרות של אמא למשך שבועות מהבית, את קולות הכאב כשחזרה מבתי החולים, את ההקאות, את נשירת השיער, את האנחות הבלתי פוסקות, את הדאגה של אבא שלי בעיניים, את הפחד שחילחל לכל שריר ונים בגוף שלי, פחד שאמא לא תהיה יותר. פחד שנמשך 15 שנה, עד שהיא הלכה מאיתנו.
אמא שלי אובחנה עם המחלה הארורה ממש במקרה, כשהייתה רק בת 42, אחרי שאחותה שגדולה ממנה נפטרה גם היא מסרטן השד. במהלך השבעה היא ואחיותיה הלכו להיבדק. ואז אמא קיבלה את הבשורה המרה ששינתה את חייה ואת חיי משפחתי. הסרטן כבר היה בשלב מסוכן. היא עברה ניתוח, ואז עוד אחד, והושבתה למשך שנים. היא חשבה שהיא החלימה, אבל כעבור חמש שנים הוא חזר בעוצמה רבה יותר. גם בפעם השנייה היא הצליחה לצאת מזה. כך היא חשבה, כך כולנו חשבנו.
בפעם השלישית והאחרונה, אחרי שהסרטן שלח גרורות לכל הגוף, מצבה כבר היה סופני. אחסוך מכם עוד תיאורים גרפיים של איך נראות השנים האחרונות של המחלה, לאיזה מצבים מורכבים גוף האדם יכול להגיע, וכמה טראומטי זה - לא רק עבור החולה, אלא גם עבור הסביבה הקרובה שלו. אחרי סבל של שנים רבות, האישה הגיבורה הזאת, אמא שלי, שתמיד נשארה אופטימית, הלכה לעולמה כשהיא בת 57 בלבד, והותירה אותנו כואבים ומדממים.
אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד, וזה גם החודש שבו אימי נפטרה. לקראת הסיקור הנושא כאן שאלתי את אחיותיי וחברותיי אם הן נבדקות מדי פעם. הופתעתי לגלות שלא, ונאלצתי לשכנע אותן לקבוע תור לכירורגית שד, בדיקה קלה שלוקחת כ-30 שניות. שמעתי תירוצים כמו: "אין לי זמן לזה", "לי זה לא יקרה כי אין לי את הגנים", וגם "אני אבדוק כשאהיה בת 50".
לרוע המזל, לפני 20 שנה לא הייתה המודעות שישנה היום לבדיקות ומעקבים בתחום סרטן השד. בדיקות כה פשוטות ומהירות שיכולות להציל חיים, בדיקות שיכולות להציל משפחות מכאב כל כך גדול שלעולם לא חולף.
אני בטוחה שאם אמא הייתה היום בחיים, היא הייתה זועקת את הזעקה הזו, פונה לכל אישה באשר היא, ומצווה עליה להיבדק כדי להציל את עצמה. אבל אמא שלי לדאבוני לא כאן, בין היתר בגלל אבחנה מאוחרת וחוסר מודעות. אבל אני כן כאן כדי להעביר את המסר הכי חזק אי פעם: גילוי מוקדם מציל חיים. זו לא רק קלישאה, זה החיים שלכן וחיי משפחותיכן. אל תזלזלו בזה.
- נינה פוקס היא עיתונאית ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il