הם אמרו שזכויות נשים לא ייפגעו. כשעשרות אלפי נשים לבושות אדום יצאו לרחובות להפגין בין היתר נגד מיעוט הנשים בממשלה הם אמרו שהן מגזימות, הגדירו את המחאה כאליטיסטית וכינו אותן בזלזול פריבילגיות ומשועממות. אבל מדד המגדר לשנת 2023, שמצטרף לדוחות בינלאומיים נוספים שפורסמו בחודשים האחרונים, מצביע ללא כל ספק על כך שמעמד האישה בישראל נפגע בשנה החולפת, והפערים בין גברים לנשים רק הולכים ומתעצמים, וזה עוד לפני השלכות המלחמה.
זוהי השנה ה-11 בה מתפרסם מדד המגדר של מרכז "שוות" לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים, ומהנתונים עולה כי ישנה עלייה של 4% ברמת אי-השוויון המגדרי בישראל בהשוואה לשנה הקודמת. "הפגיעה הקשה בייצוג נשים בזירה הפוליטית והכלכלית חלה בשנת 2023 עוד לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. המלחמה העצימה מגמה זו, ולהערכתנו היא תביא לעלייה חדה נוספת ברמת אי-השוויון המגדרי בישראל בשנים הקרובות", נכתב בדוח. "תמונת הנתונים מלמדת כי ההחלטות המדיניות המתקבלות בתחומים אלה אינן מביאות לידי ביטוי את הצרכים וסדרי העדיפויות של מחצית מאוכלוסיית ישראל".
והנתונים מדברים בעד עצמם: בישראל מכהנים 30 שרים לעומת חמש שרות, 90 חברי כנסת לעומת 30 חברות כנסת ו-241 ראשי ראשויות מקומיות לעומת 15 נשים. שיעור הנשים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות עומד על 26%, ללא שיפור ניכר בתחום בעשור החולף - לשם השוואה, בשנת 2013 עמד שיעור הנשים בחברות אלה על 20% בלבד. שיעור הפרופסוריות מן המניין באוניברסיטאות עמד ב-2023 על 20.7%, וגם בתחום הזה לא נרשמה עלייה משמעותית בעשור האחרון - ב-2013 הוא עמד על 14% בלבד.
הפער ניכר גם בשכר החודשי הממוצע, שנכון לשנת 2021 עומד על 13,126 אצל גברים ו-8,670 אצל נשים. עדי (49, שם בדוי), מהנדסת בהייטק, חוותה את הפערים הללו על בשרה. "עבדתי כסמנכ"לית תפעול בחברת הייטק, אבל הרווחתי 25% פחות מהסמנכ"ל שהחלפתי", סיפרה. "המנכ"ל של אותה החברה גר לא רחוק ממקום העבודה, הוא כל יום היה לוקח את הילדים שלו לבית הספר, מחזיר אותם, אוכל איתם צהריים. יום אחד ביקשתי לצאת מוקדם למסיבת יום המשפחה בכיתה של הבת שלי, ואז הוא קרא לי ואמר לי, 'את צריכה להחליט אם את רוצה להיות סמנכ"לית או אמא'".
בחלוף השנים עדי, שעבדה כבר בתפקידי מפתח בתחום, מונתה למנכ"לית וכיהנה בתפקיד 12 שנה. "כשמוניתי למנכ"לית במקומו עדיין הרווחתי הרבה פחות ממנו, גם אחרי שהעלו לי את השכר. התחושה היא של ניצול ואני לא חושבת שלגבר היו מתנהגים ככה. אני אישה חזקה ואני יודעת לעמוד על שלי, מגיל אפס פמפמו לי בבית שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה. אבל כשמפלים אותי בשכר, זה מתסכל".
נתוני הדוח מצביעים גם על כך שנשים יותר עניות מגברים ונסמכות יותר על מערכת הביטחון הסוציאלי. מספר התביעות לגמלה של הבטחת הכנסה ב-2022 עמד על 61% נשים, ו-39% לגברים. בנוסף, הפערים בין נשים לגברים בגילים המבוגרים עמוקים בכל היבטי החיים שנבחנו: גברים מועסקים בהיקף גבוה יותר, מרוויחים יותר משכר ומפנסיה, ובריאותם טובה יותר.
הפער קיים גם בחלוקת התפקידים בבית. "נשים הן עדיין האחראיות העיקריות לעבודות הבית ולטיפול במשפחה. עבודות אלו הן עבודות שקופות שכן לרוב אינן זוכות להכרה ולתגמול, אבל הן משמשות חסם להשתתפות מלאה ושוויונית של נשים בשוק העבודה", נכתב בדוח.
3 צפייה בגלריה
"אין תוכנית פעולה לצמצום פערים מגדריים". הדס בן אליהו
(צילום: תמר עבאדי, מולטימדיה מכון ליר)
"המדד מספק תמונה רחבה של מצב השוויון המגדרי בישראל לאורך זמן", אמרה הדס בן אליהו, מנהלת מדעית של יודעת, מרכז ידע נשים ומגדר במכון ון ליר בירושלים. "הממצא המשמעותי הוא שאין שיפור כבר כמעט עשור. כשמדובר בקידום שוויון ובצמצום פערים, היעדר שיפור משמעותו בפועל, נסיגה. במדינת ישראל אין תוכנית פעולה לצמצום פערים מגדריים, ואין את הכוחות הפוליטיים שייאבקו על זה. ראינו את המחיקה המוחלטת של נשים ממוקדי קבלת החלטות בזירה הפוליטית בשנת 2023 עוד טרם המלחמה, ובוודאי שבפורומים בהם מתקבלות החלטות ביטחוניות אין להן קול, וזה חמור במיוחד במלחמה שבה העורף הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה".
הפערים כאמור גדולים ומשמעותיים, והחשש הוא שהם ילכו ויתעצמו כתוצאה מהמלחמה. "נתוני הדוח מקוממים ומדאיגים", ציינו בארגון בונות אלטרנטיבה. "ממשלת ישראל הנוכחית הייתה הממשלה הגרועה ביותר לנשים מקום המדינה, בין היתר כאשר הביאה לשיא שלילי במספר הנשים המשמשות שרות, חברות כנסת ומנכ"ליות של משרדים ממשלתיים. במלחמה מאות אלפי גברים גויסו לחזית, ומאות אלפי נשים נותרו בעורף לשאת בנטל הכלכלי, ללא כל תמיכה מצד גורמי הממשל, וכך היו גם הראשונות להיפגע כלכלית".
בן זוגה של שרון קורן, בעלת סטודיו לעיצוב פנים והום סטיילינג ומרצה לנשים בתחום, גויס כבר ב-7 באוקטובר. "הלוואי ויכולתי להגיד שהיקף העבודה ירד או פחת, אבל לא, זה יהיה שקר. העבודה פשוט נפסקה, נעצרה", סיפרה. "זו מלחמה צודקת ואני מאחורי בן הזוג שלי ב-150%. אבל אני עם שלושה ילדים בבית, והמשתמע מזה הוא שהנטל ההורי וניהול הבית, שהתחלקו בין שני אנשים, כרגע נמצאים על כתפיים של אדם אחד בלבד, וזה אומר שצריך לעשות ויתורים".
היא הוסיפה: "בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה לא היו מסגרות, אז כמובן שאם אחד מבני הזוג נמצא בחזית, השני סופג וצריך להישאר בבית ולבטל פגישות עם לקוחות. יש לי תינוקת בת עשרה חודשים, ילדה בת ארבע וילד בן שבע, מה הם אמורים לעשות כשאני יושבת על תוכניות עם לקוח בזום? הגיע הזמן שיהיו נשים עם ילדים בשולחן מקבלי ההחלטות, שיהיה שינוי מהותי בעניין הזה".
