אחד החוקים המרכזיים שיעזרו להוכיח את אשמתם של עברייני מין - תקוע בוועדת החוקה של הכנסת בגלל מחלוקת. מדובר בחוק לשמירת דגימה של נפגעות ונפגעי עבירת מין ללא הגבלת זמן, והמחלוקת סביבו עוסקת בשאלה אם להיעתר לשלב ביניים שבו ייבדק אם נמצא DNA זכרי בדגימה - מבלי שהמשטרה תעשה שימוש בתוצאה ללא הסכמת הנפגעת. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב (העבודה), התייחס למקרים שבהן נשים רוצות להגיש תלונה לאחר שניתן להן סם אונס ואמר כי "זכותה של הנפגעת לדעת אם נאנסה או לא".
קריב עצר את הדיון כדי לאפשר למשרדים להגיע להסכמות והודיע כי החוק יאושר עוד השבוע לקריאה ראשונה: "ברחבי ישראל מתגוללות היום קרוב לאלף ערכות אונס שהערך הראייתי שלהן נפגם כתוצאה מאופן שמירתן. המצב הזה מחפיר מבחינת זכויות נפגעת העבירה, והערכים של חוק זכויות החולה".
מדובר בהצעת החוק של ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) שנועדה להסדיר את אופן שמירת הדגימות הביולוגיות הנלקחות מנפגעות ונפגעי עבירות מין, ללא שימוש בהן במקרים שבהם הנפגע/ת לא מעוניינים להגיש תלונה. זאת כדי שאם יבקשו בעתיד, ניתן יהיה להשתמש בדגימות לצורכי זיהוי התוקף בחקירה משטרתית וגיבוש ראיות למשפט.
הצעת החוק המקורית קבעה שכלל הדגימות יועברו למכון לרפואה משפטית לצורך הפקת DNA ויישמרו שם ללא הגבלת זמן לטובת הליכי חקירה ומשפט עתידיים. זאת בשונה מהמצב כיום, שבו אם לא מוגשת תלונה תוך שלושה חודשים - הדגימה מושמדת. לאחר הדיון הקודם, הוסכם כי הדגימות יישמרו במחסן הראיות המשטרתי, וזאת כדי לאפשר שמירה לטווח ארוך יותר בתנאים הולמים יותר. כל נפגע/ת יוכלו לשמור את הדגימה שניטלת מהם גם ללא הגשת תלונה; הערכה תישמר למקרה שהנפגע/ת ירצו לעשות בה שימוש בעתיד.
קריב אמר כי המחלוקת היחידה נותרה בשאלה האם ייבדק אם קיים DNA זכרי בדגימה מבלי לאפשר למשטרה לעשות בתוצאות הדגימה שימוש ללא הסכמתה של הנפגעת. "האם לשם מיצוי כל תהליך הבדיקה הגנטי והצלבתו במאגרי המידע נדרשת הסכמת הנפגעת לביצוע המהלך על-ידי המשטרה", הוסיף. "צריך להיות שלב שמאפשר לנפגעת שטרם החליטה אם להגיש תלונה, ורוצה לדעת אם נאנסה, לבקש מהמדינה את התשובה". בישיבה התברר כי אין עמדה משפטית אחידה של משרדי הממשלה.
עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועצת המשפטית למשרד הבריאות: "אין לנו עמדה בעניין כי המהלך לא קשור אלינו. אם זה דורש ממשרד הבריאות לקחת עוד מטוש, נהיה מוכנים. אם נדרשת עוד בדיקה קלינית בביה"ח, אם יש פגיעה או חבלות, אלו דברים המוסכמים עלינו. ברגע שלוקחים ערכה ומעבירים אותה למרלוג לא נשאר אצלנו כלום, הדגימה הזו אינה חלק מערכת האונס ואם הבקשה מגיעה מאוחר יותר אנחנו כבר לא יכולים לעשות דבר. בדיקה קלינית כמו זיהוי האם יש זרע מאוד פשוטה, צריך רק מיקרוסקופ וניתן לומר אם זה DNA נקבי או זכרי, אך זו אינה בדיקה ברמה פורנזית".
קריב הגיב לדברים: "למשרד הבריאות שאחראי על חוק זכויות החולה, אין קשר לזכות החולה שנפגעה לדעת אם נפגעה מגוף זר בגופה או לא? האם תהיו מוכנים שזה יטופל ע"י המשטרה? או שתתנו לכך פתרון. הרעיון של הדגימה הפורנזית הוא לאפשר לנפגעת מיצוי חקירה פלילית בהמשך. ההצעה נולדה בכנסת הזו אבל החרפה של אופן שמירת הדגימות ידועה למשרדים זמן רב. העובדה שנדרשים להצעות חוק פרטיות כדי לקדם זאת היא בושה. המשטרה שוגה כשהיא מבקשת לעצום את העיניים. יודעים שכשיש בידינו ממצא פורנזי עושים בו שימוש פלילי. זו זכות חוקתית שאישה שעברה תקיפה תקבל תשובה מהמערכת אם עברה תקיפה ואז נשאלת השאלה אם הכול נשמר במקום אחד או שיש פיצול. למשטרה אני אומר – אתם יורים לעצמכם ברגל. הסכמתי להוראת שעה אבל התוצאה שלכם תהיה שתאבדו את השליטה על הערכות הפורנזיות".
ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית: "אנחנו יכולים לבצע בדיקה פורנזית ב-DNA אם לוקחים דגימה והנפגעת מעוניינת בבדיקה. אנחנו יכולים לבצע את הבדיקה ולהעבירה לאחסון המשטרתי".
