ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות.
ב-12 החודשים האחרונים נהרגו 430 בני אדם בתאונות דרכים, ומתחילת שנת 2024 איבדו את חייהם 385 בני אדם - משמעותית יותר מכל שנת 2023, שבה נהרגו 361. מדובר בעלייה חדה של כ-22% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, ובמה שמסתמן ככישלון המהדהד ביותר של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - בדרך לשנה המדממת ביותר בשני העשורים האחרונים.
ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות"
(סיני דודפור streame)
על רקע המספרים העגומים, בוועדת הכלכלה של הכנסת קיימו היום (שלישי) דיון מיוחד בנושא המאבק בקטל בדרכים, ויו"ר הוועדה ח״כ דוד ביטן (הליכוד) קרא: "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) צריכה לעבור ממשרד התחבורה למשרד ראש הממשלה, ולקבל סמכויות ותקציב שקבוע בחוק". הוא ביקש מיו״ר הרלב״ד יורם הלוי להכין טיוטה של הצעת חוק שתקצה לרשות סמכויות ותקציב קבוע לחמש שנים, שלא ניתן יהיה לקצץ.
"מספר ההרוגים השנה גדל בצורה לא הגיונית לעומת השנה שעברה, והגיע הזמן שניכנס לעניין הזה", אמר ביטן. "לצערי הרב, במקום שייתנו לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים סמכויות ותקציבים - זה לא מה שקורה. הרלב"ד צריכה לעבור ממשרד התחבורה למשרד ראש הממשלה ותקציבה צריך להיקבע בחוק כמו תקציב התאגיד. במשרד התחבורה שכחו את התאונות, אבל העיקר הוא חיי אדם".
יו"ר הרלב״ד הלוי אמר בדיון כי כשמסתכלים איפה הייתה הרשות בעבר ולאן הגיעה כעת, מבינים שהיא כבר לא רלוונטית. "אין לנו שותפים, והשותפים הם בשוליים", אמר. "היו ועדות והחלטות וכולם יודעים מה צריך לעשות אבל זה לא נעשה. מול ירידה של 16% במספר ההרוגים בעולם, אצלנו יש עלייה כמעט בכל הפרמטרים. או שהרשות תמשיך בכיוון חדש וייצבו אותה, או שאולי צריך לחשוב על משהו אחר".
מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב, אמר בדיון בוועדה כי את המצב אפשר לכנות במילה אחת: "כישלון". בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות" היום, הוא חווה את דעתו על המצב העגום: "לצערי, קשה לדבר על הדרך שבה הממשלה מתייחסת למצב הקטל בדרכים, כי אין באמת התייחסות אמיתית. בסופו של יום התייחסות בודקים במעשים. אפשר לדבר, אפשר לבוא לוועדות, אפשר לבוא להגיד דברים. אני גם נפגשתי עם הגורמים הרלוונטיים. כולם אומרים אבל אף אחד לא עושה, וזה מאוד-מאוד פשוט".
לדבריו, "מה עשו המדינות שהצליחו להוריד ב-50% את מספר ההרוגים? תוכנית לאומית רב-שנתית. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, שלדעתי הייתה צריכה לשבת פה איתנו ולהציג את מה שהמשרד עושה, בקדנציה הקודמת שלה היא קיבלה לבקשתה תוכנית לאומית רב-שנתית. הממשלה נפלה, התוכנית הזו לא התקדמה. בקדנציה הנוכחית, מה מונע ממנה לבוא מחר בבוקר, דבר שהיה צריך לעשות ביום הראשון במשרד לתפיסתי, להגיש את התוכנית הזו ולרוץ איתה? זו שאלה שהמענה עליה צריך להגיע ממשרד התחבורה.
יעקב אמר כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא גוף שמקוצץ לאורך שנים. "הוא התחיל עם תקציב של 550 מיליון שקלים, והיום הוא עומד על תקציב של 62 מיליון שקלים", אמר. "איך מצפים שמשהו יעבוד? איך מצפים שאנחנו לא נהיה בסוף השנה הזאת עם 400 הרוגים? לצערי לשם זה הולך, או אפילו מעבר לכך. אנחנו רואים פה פשוט חוסר תפקוד של כל מי שאמור להוביל. הבעיה היא שלצערנו זה כבר נהפך למשהו שרואים אותו כמובן מאליו. לצערי, אם היה את מספר ההרוגים הזה מדי שנה - שיא של 20 שנה - בכל תחום אחר במדינה, כולם כבר היו נדלקים, מראש הממשלה דרך שרת התחבורה ועד לאחרון האנשים הרלוונטיים".
הוא הוסיף: "מה שצריך לעשות כדי לשנות את המצב בתור התחלה זה לקחת אחריות. אני לא מחפש אשמים, ויש אשמים דרך אגב, אבל צריך מישהו שייקח אחריות. אחריות אומרת סדרי עדיפויות, בין אם זו שרת התחבורה והבטיחות בדרכים שנכון להיום זו האחריות שלה, ובין אם זה במשרדים אחרים. לבוא, להציב את זה בראש סדרי העדיפויות - ולתת לזה תקציב. אנחנו שומעים על עשרות ומאות מיליוני שקלים שהולכים לדברים אחרים, אבל יש אנשים שנהרגים מדי יום, אז צריך לשים את זה בראש סדרי העדיפויות וליישם תוכנית חירום.
"הכול מתחיל בחוק ובחינוך"
צופיה אביטן, שאיבדה את בנה נועם (נומי) כהן בתאונת דרכים לפני כשלוש שנים, סיפרה בוועידה על היום ששינה את חייה.
"נועם היה בדרך מהעבודה לאולפן הקלטות. התאונה הייתה ביום שישי, וביום ראשון הוא היה אמור לעלות להופיע הופעה ראשונה אחרי הקורונה", שחזרה. "בדרך לאולפן, בכביש 4 באזור גבעת שמואל מתחת לגשר קוקה קולה, נועם נסע על השול השמאלי ורצה להשתלב בנתיב, כי אבני השפה תחת הגשר החלו לבלוט, ואז כשהוא הטה את הראש ימינה - הידיים שלו נטו שמאלה. הוא איבד שליטה ועף לכיוון מעקה הבטיחות. כנראה שהוא נגרר שם, ובאיזשהו שלב עף מהאופנוע ונהרג במקום".
לדבריה, "הכעס הגדול שלי זה על עצם העובדה שהוא רכב על הכלי הארור הזה כבר מגיל 16, והיו לנו בבית המון ויכוחים והמון מלחמות על זה. אבל החוק מאפשר. אם החוק היה מאפשר הוצאת רישיון נהיגה לאופנוע בגיל 20, אז יכול להיות שזה היה נראה אחרת. אני חושבת שהכול מתחיל בחוק ובחינוך. צריך שבגיל הזה יישבו ויסבירו להם וייתנו להם חינוך נכון על מה זה הכלי הזה אופנוע. במקום לקחת אותם למפעל של במבה אוסם כטיול, שייקחו אותם לבית לוינשטיין ויפגישו אותם עם אימהות כמוני, והם יבינו את העוצמה. וזה רק בקטע החינוכי.
"אני חושבת שתרבות הנהיגה במדינה שלנו, גם לרכבים וגם לאופנועים - שואפת לאפס. אני נסעתי בכבישים בארה"ב ובאירופה, כמה כבוד עושים שם בכביש לרכבים ובטח-ובטח לאופנועים. זה הכול מתחיל כאן, בנו, בתרבות. אני חושבת שאפשר להכניס קורסים של מיומנויות נהיגה לרוכבי אופנוע, אבל זה לא קיים, זה לא קורה. יש כל כך הרבה מה לעשות. אנחנו הפכנו להיות סטטיסטיקה, אבל אני לא סטטיסטיקה - אני איבדתי את הילד שלי. זה נוגד את כל חוקי הטבע. זה לא הגיוני בעליל, ויש הרבה-הרבה מאוד מה לעשות".
4 צפייה בגלריה
תהילה זר שור מחזיקה את תמונת אמה אירית ז"ל. "הקלות שבה היא נהרגה מתסכלת״
(צילום: גיל יוחנן )
תהילה זר שור, שאיבדה את אמה אירית בתאונת דרכים ב-2017, סיפרה בוועידה: "אמא שלי הייתה צעירה, בת 58, אמא לשמונה ילדים מושלמים. אשת חינוך במשך המון שנים, ובן אדם שמאוד אהב לחיות. בגיל 58 היא הספיקה מה שרובנו לא מספיקים, ובאמת חוותה את החיים בצורה מאוד טובה ושמחה. בבוקר של התאונה היא וחברה נסעו לכיוון ים המלח, לפני חג שני של סוכות. הן נסעו רגיל על כביש שטוח יחסית, ומולם הגיעה משאית פול-טריילר. הקבינה האחורית שלה התנתקה, או חצי התנתקה, והייתה מלאה בחול. ואז בעצם היא הגיעה לנתיב של אמא ולא היה שם סיכוי, היא התהפכה על אמא שלי וחברה שלה שהיו ביחד. שתיהן נהרגו".
נהג המשאית לא עמד לדין. "לנהג המשאית, צעיר בן 24, לא קרה כלום. גם לא עשו לו כלום מכיוון שבוחן התנועה שהגיע ובחן את התאונה בדק ואמר שהכשל היה במשאית, ושהסיבה שהחלק הקדמי והאחורי התנתקו לא הייתה באשמת הנהג", סיפרה. "כלומר, גם אם הוא היה בודק לפני כן ויזואלית, אז זה לא משהו שהוא היה יכול לראות. אז כלום, וזה מתסכל. אני לא מסתובבת בעולם כועסת, אבל מתסכלת הקלות שבה זה יכול לקרות. יש תחושת החמצה נורא גדולה.
"מהרגע הראשון בעצם החלטנו כל האחים ביחד לא לחקור יותר מדי ולא למצוא את האשמים, אלא כן להנציח את אמא. אבל מדי פעם התסכול כן עולה, שילד בן 24 הרג אישה, אמא לשמונה ילדים, סבתא להמון נכדים, ובן אדם שהיה אמור להמשיך לחיות את החיים בפול ווליום. בהלוויה שלה היו מעל 2,500 איש וסגרו כבישים. היא הייתה רק מורה פשוטה לכאורה, וזה מראה כמה ההשפעה שלה על אנשים הייתה משמעותית. אז התסכול הוא שם מבחינת כמה עוד היא יכלה להביא לעולם הזה, וזה חבל וזה כואב וזה חסר מאוד".
