בג"ץ התכנס הבוקר (ראשון) בהרכב של תשעה שופטים כדי לדון בעתירות הדורשות לחייב לגייס את תלמידי הישיבות. נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, אמר כי הממשלה לא מסכימה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות, והשופט השמרן נעם סולברג השיב: "בעיצומה של המלחמה אי-אפשר לעמוד ביעדים? זה צעד ראשון, בסיסי ומינימלי". נציג היועמ"שית הבהיר שגיוס 3,000 זה רק "תגובה מיידית", צעקות נשמעו במהלך הדיון, ולקראת סופו חסמו חרדים מהפלג הירושלמי כבישים באזור בני ברק וירושלים. ynet העביר את הדיון, שנמשך שבע שעות וחצי, בשידור ישיר.
נציג היועמ"שית: "לשאוף לגייס את בני הישיבות במקסימום האפשרי"
(צילום: דוברות בתי המשפט)
השופטת דפנה ברק-ארז תהתה אם פקיעת החוק העוסק בגיוסם לא משפיעה על התקציבים שניתנים לישיבות, ועו"ד טאובמן השיב כי "התקציב הוא למוסדות חינוך תורניים. אפשר לא לאהוב ולא להסכים, אבל הסמכות קיימת. אף אחד מהם לא הפר את החוק". הוא טען כי הפסקת התקצוב נוגעת ל"דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים" - והשופטת העירה: "לא דיני נפשות רק של אברכים - אלא של אזרחים אחרים".
נציג הפרקליטות עו"ד אבי מליקובסקי, שהציג בדיון את עמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, אמר בתחילה כי גיוס 3,000 בני ישיבות הוא רק "תגובה מיידית". לדבריו, "3,000 זה מספר מינימלי שעדיין לא משקף את ערך השיוויון. היועמ"שית סבורה שהצבא צריך לשאוף לגייס את בני הישיבות במקסימום האפשרי שניתן".
"יש עבודת מטה שטרם הסתיימה", הוסיף. "3,000 זה המספר המינימלי שהצבא יכול להתחייב עליו. הוא לא משקף את השוויון לאור צורכי הצבא, אבל יש מציאות בשטח". השופט נעם סולברג הדגיש: "זה יותר מערך השוויון. הרמטכ"ל מדבר על צורך קיומי - כאן ועכשיו".
נציג הממשלה: "חוק הגיוס לא קשור לתקצוב ישיבות"
(צילום: דוברות בתי המשפט)
באשר לתקציבי הישיבות אמר נציג היועמ"שית כי ישנה זיקה בין חוק הגיוס לבין האפשרות למתן תמיכות לישיבות. "ב-1 באפריל, הממשלה עדיין לא קיבלה החלטה, ולכן לא היה מנוס כי בהיעדר בסיס נורמטיבי לאי-גיוס, אין סמכות להעברת כספי לתלמידים מלש"בים בישיבות. הממשלה אינה יכולה ביד אחת להימנע משליחת צווי גיוס ובידה השנייה להמשיך לממן תלמידי ישיבות".
אז נשמעה ביקורת כלפי בהרב-מיארה, כשעו"ד דוד שוב, שמייצג את איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים, טען כי שינתה את החוק כרצונה ו"לא חיכתה לפוקד" שאמור גייס את תלמידי הישיבות. הוא אמר כי ישנה זיקה "של פעולה לתוצאה" בין התמיכות לשירות הצבאי, והפציר בשופטים: "אל תקחו את התקציב שלי בגלל שהממשלה שלי גרועה".
עו"ד שמואל הורוביץ, נציג איחוד הישיבות באר"י, טען בדיון כי יש לאפשר לחרדים להתגייס מתוך טענות לחופש דת, ועו"ד שוב ביקש להגן על "קולות הנפגעים" שלדבריו לא נשמעו. השופט יצחק עמית השיב כי "אם המפלגות החרדיות בחרו שלא להתייצב ולהביע את עמדתן, אז קשה להגיד שלא צורפו". בהמשך אמר עו"ד הורוביץ כי השיח על גיוס בני ישיבות "פשוט לא קשור לתמיכות".
"מדובר בזכויות אדם. אם אנחנו מגיעים לרמה כזו של יצירתיות כדי לשלול מאנשים לחם, זה נראה לי בלתי מתקבל על הדעת. למה לשלול קצבה? אני מבין שתקשורתית 'נמאס מהחרדים שמשחקים איתנו חתול ועכבר אז בואו ניקח להם את הכסף'", אמר. השופטת ברק-ארז השיבה: "זו טענה פופליסטית. כאן יש בחינה של עקרונות משפטיים".
לאחר מכן אמר עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון שהציג את טענות העותרים שדורשים לגייס חרדים, כי "זה תיק של דיני נפשות לחרדים, אבל זה דיני נפשות ללוחמים שנאבקים על קיומו של הבית הזה. זה לא תיק על שוויון, זה תיק קיומי לגורלו של הבית השלישי". שרגא הוסיף כי "הדחיינות הזו נמשכת כבר 25 שנה", והדגיש כי טענת העותרים היא שמרגע שחוק הגיוס פקע - ישנה חובה לגייס את כולם.
"בתגובת המדינה נדהמנו לקרוא שרשויות הצבא יוכלו לגייס 3,000 מקרב בני הציבור החרדי", הסביר. "איך הגיע המספר הזה? מאיפה ליועמ"שית, לשר הביטחון ולממשלה יש סמכות להציע הסדר כזה? החוק מחייב לגייס את כולם". השופטת ברק-ארז תהתה: "לו היית יכול לטפל בסוגיה בעצמך, מה היית מציע? 63 אלף בני אדם לא יבואו לבקו"ם באותו היום". עו"ד שרגא השיב לה: "יש 63 אלף דחויי שירות בתוך הבריכה שכל הזמן מתרוקנת - את הצו הראשון היה צריך לשלוח לכולם. ראינו כבר את כל הטריקים והשטיקים".
צעקות "נמות ולא נתגייס" בבית המשפט
(צילום: גלעד מורג, דוברות בית המשפט)
עו"ד טומס מנור, המייצג את "אחים לנשק" שגם עתרו נגד החוק, אמר: "הממשלה חייבת לעשות מאמץ לגיוס מירבי בעת הזו, בהתאם לצרכים ובהתאם לאילוצים שהיא קבעה". עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את תנועת "אימהות בחזית", הוסיפה על דבריו כי לפטור מגיוס הניתן לחרדים השפעה על אלו המתגייסים. "להורים אין יום ולילה, המתח והדאגה משתלטים על כל דבר. השוויון הוא גם בנטל החרדה שבו החרדים לא נוטלים חלק", טענה.
בהמשך התפרץ אדם חרדי מהקהל, וצעק "נמות ולא נתגייס!". הסדרנים הוציאו אותו מהאולם, ובמסדרונות בית המשפט המשיך לקרוא: "נמות ולא תגייס, ככה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו. גם אם תהיו כמו סטלין, כמו בספרד, שום דבר לא יעזור! רוב הציבור הוא ככה - אנחנו נמות ולא נתגייס. אני מייצג את רוב הציבור". במקביל, הפלג הירושלמי חסם את כביש 4 באזור בני ברק, בזמן שמפגינים חרדים חסמו כבישים גם בירושלים. המוחים צעקו בין היתר "נמות ולא נתגייס!".
גנץ: "הממשלה הייתה צריכה לגבש מתווה לפני שנה"
עו"ד טאובמן ביקש לסכם את הדברים שנאמרו על ידי הצדדים בדיון. "אומר לי כאן מזכיר הממשלה אין כוונה לקבל החלטה שמאריכה את ההחלטה שלא לאכוף גיוס. מנסים לקדם חקיקה, אנו מקווים שהיא תושלם ולא יהיו מהמורות בדרך. יש כאן מעשה מורכב לחוקק את ההתאמות אחרי 7 באוקטובר. הממשלה חפצה להגדיל את שיעורי הגיוס של החרדים בפה מלא".
עו"ד ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, אמר לקראת תום הדיון: "חשוב לנו להבהיר שהממשלה ביקשה לעקוף את היועצת המשפטית לממשלה, זה לא סוד שבוחנים מבחני תמיכה נוספים בימים אלו. שהממשלה תציג תוכנית גיוס אפשר לקבל החלטה, תהיה תוכנית גיוס".
נציג היועמ"שית מליקובסקי, ביקש להדגיש: "אנחנו רוצים לחדד שהכלל הוא גיוס שוויוני לכל. היקפי הגיוס צריך להיגזר מצורכי הצבא הנוכחיים אחרי 7 באוקטובר, 3,000 איש לא מספיק וזה שלב ראשוני בלבד. האמירה ששיקול הדעת יהיה של הפוקד (משרד הביטחון, ג"מ) - מנוגדת לדין".
במהלך הדיון תייחס מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן לוויכוח בין הממשלה לייעוץ המשפטי בנוגע למי מייצג את משרדי הממשלה והגופים הרלוונטים, והבהיר כי הממשלה לא יכולה למנות מישהו לייצוג במקום היועמ"שית, ובכך התבטא בהתאם לעמדתה.
עו"ד שוב אמר בתום הדיון כי "אני מבקש, תנו תשומת לב לתחושה של קבוצת מיעוט שעומדת על הזכויות שלה". מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן השיב לו: "הביקורת שעומדת כאן זו החלטת רשויות, לא ציבור כזה או אחר". עו"ד שוב הוסיף: "אנחנו מבקשים חודשיים נוספים, זו תקופה אחרת. היום חייל שמגיע לבני ברק אומרים לו תודה, זו תקופה אחרת. הסכומים שנלקחו (תמיכות) הם כמעט פיגוע כלכלי".
במקביל לדיון התייחס יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ לחוק הגיוס, ומסר כי "לא היינו צריכים להגיע לדיון היום בבג"ץ. הממשלה הייתה צריכה לגבש מתווה שירות לפני שנה, הרבה לפני שנפתחה המלחמה - אבל ראשיה היו עסוקים בהפיכה משטרית. צריך לומר אמת, המתווה שמוצג לא יביא לגיוס, בטח לא במספרים שמערכת הביטחון ומדינת ישראל צריכות, ולא יקדם ולו במקצת הוגנות לאומית, שלפיה כולם משרתים".
