אחיי המפגינים. אמש כשיצאתם אל הרחוב קיוויתי שתצעקו חלש. באהבה.
נתזי הרוק שיצאו מגרונכם הניחר התאיידו אל האוויר והתיישבו גם על אחיכם בעלי הדעה האחרת. מיזגו אתכם ליחידה אחת. עם אחד. יהודים שכשנקראו לדגל עשו דרכם יחדיו במטוס צה"ל, בשכם אחת, להושיע בני אדם בארץ רחוקה. כוחו של מיזוג מופלא.
אלה ואלה היו מהראשונים בעולם לצאת לטורקיה ולהושיע זרים שמעולם לא פגשו. כמלאכים טובים ירדו משמיים לחלץ בני אנוש שעירם התמוטטה על ראשם.
כאלה אנחנו. אנחנו חזקים יותר מהפרדוקס הפוליטי של מנהיגי עבר ערמומיים. מנהיגים שנבעטו מהנהגת המדינה, השתלטו כעת על מושכות ההפגנות ומשסים אותנו זה בזה. כאילו ששכחנו שרובם בעבר דיברו בשבח חלק מהצעדים שכעת הם צועקים נגדם. מנהיגים שגיבינו ומחלנו על שגיאותיהם הקוליסאליות עשרות שנים - ולא בשביל שבימי דמדומיהם, יעליבו את נשיא המדינה שמנסה לשכך ולהרגיע - ויפרסמו ללא הרף מאמרי קרב בתקשורת למרי אזרחי מטורלל במסווה של דאגה לנו האזרחים.
נכון, לא תמיד אנו מאוחדים. אז מה. הרי כך גם נברא העולם. יום ולילה, חושך ואור, יערות עד מרהיבים ומדבריות יבשים מוכי נוף צחיח. אך אלה ואלה מתחברים בסוף לכדי הרמוניה מופלאה של כדור שקוראים לו ארץ.
כך גם אנו, עם הברית. עמו של הא-ל שהשבוע בפרשת השבוע "יתרו", שקראנו בשבת, נכרתה הברית בינו לביננו. קיבלנו את עשרת הדיברות על הר סיני. קיבלנו את הקוד לגנום התרבותי של האנושות. ולא שמרנו את כל הטוב הזה אצלנו. מאז אותו מעמד מרהיב שם בערבות המדבר על הר סיני, לא הפסיק עם ישראל להנחיל לעולם את הערכים התרבותיים המוכרים לנו היום. כללי הצדק, החירות, ערכי המשפחה, הדאגה לחלש בחברה וכבוד האדם.
אנו פלא אנושי. הסתירות הקיימות בנו מאז לידתנו כעם, היו מזמן מרסקות עמים אחרים. רוב הזמן אנו דבר והיפוכו - אך בסוף מייצרים דבר מושלם. בנים לעם עתיק, אך תמיד צעיר. עם שמרן שמקדש את העבר אך תמיד פורץ אל העתיד. מלא חיוניות, חדשן, מחדש עולמות ומשנה סדרי בראשית. פלא אנושי מתמשך בין אלפי שנים.
וממה כל זה נובע? מהווכחנות האין סופית שלנו. מאי ההסכמות, מההתרסה. העם הזה מעולם לא קיבל שום דבר כמובן מאליו, ומכאן כוחנו.
מותר שיהיו לנו אי הסכמות. מפני שלעיתים אנו יום, ולעיתים אנו לילה אך תמיד אנו יממה אחת שלמה.
רמי סימנירעידת האדמה הנוראה שהחריבה ערים בטורקיה וסוריה צריכה למתן את השיח. היא האירה את כל הטוב והנפלא שיש לנו. מדינת ישראל. שכל בוקר חדש שלה הוא חלום שהתגשם.
אך צריך לזכור כי ליהדות יש אתיקת דיבור מאוד נוקשה. המנהיגים לא יכולים לדבר כאחרוני הביריונים. צאו להפגין, אך אל תפריזו. דברו חלש. כי מילים יוצרות מציאות - "החיים והמוות ביד הלשון", אמר החכם באדם. הבה נמשיך במה שהצליח לנו כבר אלפי שנים: נבחר בחיים. את המוות נשאיר לאויבנו. שיצליח להם.
