בעשורים האחרונים, תקופות מלחמה הביאו להחרפה מסוכנת של דיכוי זכויות האזרחים הערבים בישראל. אולם המלחמה הנוכחית, בשילוב ממשלה קיצונית שקידמה אג'נדה של אפליה גזענית מיום הקמתה, הובילה למצב חסר תקדים שבו החברה הערבית נמצאת תחת התקפה מצד מוסדות המדינה. מצב זה, שבו קבוצת מיעוט לאומי מותקפת, מושתקת ונרדפת על ידי המדינה, מביא את המנגנונים הדמוקרטיים בישראל לסף קריסה. את המחיר בטווח המיידי משלמים בעיקר האזרחים הערבים, אך בטווח הלא רחוק נתחיל להרגיש אותו כולנו.
הגנה על זכויות מיעוטים היא עיקרון קריטי שמבחין בין מצב תקין של שלטון רוב למצב מסוכן של עריצות הרוב. במשך עשרות שנים האזרחים הערבים סובלים מאפליה בכל תחומי החיים, ומעמדם האזרחי רעוע ופגיע. אולם במציאות הישראלית שהולכת ומתקבעת מאז 7 באוקטובר, המשטר לא רק שאינו מגן על זכויותיהם, אלא גם תוקף, רודף ומשתיק אותם. מקרים רבים מהעת האחרונה ממחישים את חומרת הבעיה. בפתח-תקווה נעצר רוקח ערבי שענד טבעת עם כיתוב בערבית, לאחר שלקוח התלונן שהטבעת מייצגת את דאעש. רק בפני שופט התברר שאין לכך בסיס. בבאר-שבע, ילדה ערביה הושעתה לאחר שאמרה בכיתה ש"יש בעזה גם ילדים רעבים שאין להם בית". בתחנת דלק בעוטף עזה, סגן ראש עיריית באר-שבע - בעת שביצע שירות מילואים - תקף עובד ערבי ואיים עליו בנשקו, והאירוע לא נחקר.
מקבץ האירועים הזה מצביע על מגמה עמוקה יותר. הממשלה הנוכחית ביקשה מיום הקמתה להפוך את מגמת צמצום הפערים בין יהודים וערבים שהחלה בעשור האחרון, ולבסס מדיניות מקיפה של עליונות יהודית בכל תחומי החיים. לפני המלחמה, חלק מהניסיונות נבלמו במאבקים של הנהגת החברה הערבית, ארגוני החברה האזרחית, שומרי סף, ושרים מתונים יותר.
אולם מאז פרוץ המלחמה, הממשלה מנצלת את הלך הרוח המלחמתי ואת העלייה החדה בפחד של יהודים מערבים, ומקדמת את העמקת האפליה וביסוס העליונות היהודית. פרקליטות המדינה גיבשה מדיניות שהביאה לגל של חקירות ומעצרי שווא כלפי אזרחים ערבים רבים חפים מפשע, מה שצמצם משמעותית את חופש הביטוי וזכויות הפרט שלהם. השר לביטחון לאומי בן גביר חילק למעלה מ-100 אלף כלי נשק לאזרחים פרטיים, רבים מהם חסרי הכשרה וניסיון, תוך ליבוי הפחד מפני אזרחים ערבים. בהמשך, אושר קיצוץ בתקציבי תוכניות החומש לחברה הערבית בשיעור של למעלה מפי שלושה יותר מהקיצוץ הרוחבי בכלל משרדי הממשלה. השרה לשוויון חברתי גולן ביטלה את ישיבות הוועדה המפקחת על יישום אותן תוכניות, וסגרה את מוקד החירום לסיוע לחברה הערבית בעת המלחמה. לאחרונה, ועדת החינוך העבירה לאישור סופי בכנסת הצעת חוק שתאפשר למנכ"ל משרד החינוך לפטר מורים שיתבטאו באופן שיוגדר כתמיכה בטרור, בניגוד לעמדות כל גורמי המקצוע הרלוונטיים.
מהלכים אלה, יחד עם ההזנחה המתמשכת של הטיפול בארגוני הפשע, יוצרים מגמה מדאיגה שבה מערכות ציבוריות, האמורות לפעול למען כלל האזרחים ולהגן ביתר שאת על זכויות מיעוטים, מפקירות, רודפות, משתיקות ותוקפות אותם. בטווח המיידי, האזרחים הערבים משלמים את המחיר של ריסוק המנגנונים הדמוקרטיים, אך אסור לנו לטעות - בטווח הבינוני והארוך כולנו ניפגע. את מחיר הפוליטיזציה של המשטרה כבר מרגישים מפגינים ברחבי הארץ. ההצפה של המרחב האזרחי בנשק מגבירה את האיום באלימות שאליו חשופות נשים. הסמכויות החדשות של מנכ"ל משרד החינוך לפטר מורים עלולות לשמש לרדיפת כל מורה שיתבטא באופן שמרגיז את השלטון. הפגיעה בתקציבים לצמצום פערים תפגע בצמיחה של המשק ותעמיק את ההידרדרות של הכלכלה בישראל.
גם היום יש עדיין לא מעט שומרי סף שנאבקים כדי לעצור את הסחף ולפעול לתיקון, אולם כל עוד המלחמה נמשכת וסדר היום הציבורי מוכתב לאורה, כוחם נחלש משמעותית
עדיין לא מאוחר לעצור את המגמה ההרסנית הזו. גם היום יש עדיין לא מעט שומרי סף שנאבקים כדי לעצור את הסחף ולפעול לתיקון, אולם כל עוד המלחמה נמשכת וסדר היום הציבורי מוכתב לאורה, כוחם נחלש משמעותית. חשוב מאוד שהציבור הליברלי בישראל יבין שמחיר נוסף של המלחמה, לצד הפקרת החטופים והמפונים, ריסוק הכלכלה, והרג של חפים מפשע, הוא גם הפקרת המנגנונים הדמוקרטיים שאמורים לשמור על כולנו. סיום המלחמה, ומוטב מוקדם ממאוחר, יוכל להשיב את הכוח לשומרי הסף לעצור את ההרס ולהתחיל להניע את התיקון.
עופר דגן הוא מנכ"ל שותף של "סיכוי-אופוק", עמותה המקדמת חברה שוויונית ומשותפת לאזרחים הערבים והיהודים במדינה
