פרישתו של ג'ו ביידן מהמרוץ לנשיאות היא לפני הכול שיעור באחריות – גם לאומית וגם מפלגתית. ג'ו ביידן רצה להיות המועמד. הוא האמין בעצמו. הוא חיפש באמת ובתמים את טובתה של ארה"ב. היה נדמה לו שהוא האיש המתאים ביותר להתמודד לא רק מול המועמד דונלד טראמפ, אבל בעיקר למה שנראה בעיניו, ובעיני רבים בארה"ב, כאיום על ארה"ב מצד המועמד הרפובליקני. אבל הוא הבין שטובת המדינה והמפלגה קודמת לטובתו ולאמונתו. הוא נקט צעד של אחריות ופינה את הבמה לסגניתו, קמלה האריס.
זו דרמה ענקית. הקלפים נטרפים. וברקע נמצאים כמובן הסקרים. לפני שמונה שנים בדיוק הם הצביעו על ניצחון ודאי של הילרי קלינטון. החודשים עברו, ועד ליל הבחירות היה קונצנזוס בין הסוקרים. קלינטון צועדת לניצחון. באותו ליל בחירות, בנובמבר 2016, הלכנו לישון כאשר קלינטון היא המנצחת. באמצע הלילה התחולל מפנה. רוב המגישים היו בהלם. לא יכול להיות. אולי יש טעות. אבל לא הייתה שום טעות. טראמפ ניצח.
אנחנו לא באותם ימים ולא באותו מצב. ספק אם הסקרים מדייקים. הכול עניין פתוח. על דבר אחד אין ויכוח. בהנחה שהאריס אכן תהיה המועמדת, מצבה בסקרים זהה לזה של הנשיא המכהן, ג'ו ביידן. כלומר, היא מפסידה בכל הסקרים. היא אפילו קצת מפגרת אחריו, אבל רק בתחום טעות המדגם. ולמרות זאת, שום דבר לא סגור. הסקרים כבר טעו, ולא רק פעם אחת. יכול להיות שהם טועים שוב.
הראשון שהתייצב
ביידן היה ונותר ידיד אמת של ישראל. אולי אחרון הנשיאים שמכריזים בפה מלא: אני ציוני. והוא אמר זאת גם לפני פחות משבוע, דווקא בעידן שבו המילה הזאת, "ציוני", היא כינוי גנאי ששומר נפשו ירחק ממנו. בוודאי שבחוגים פרוגרסיביים ודמוקרטיים. אפשר לבקר אותו. נדמה שבחודשים האחרונים הוא עשה טעויות - אבל הוא גם האיש שהתייצב מיד לאחר ה־7 באוקטובר לצידה של ישראל. הוא אישר רכבת אווירית חסרת תקדים של חימושים. כן, אלו אינטרסים אזוריים וגלובליים, אבל לא רק. הוא היה ונותר מענטש. החטופים היו ונותרו בראש מעייניו. הוא ראוי למצעד הוקרה מצד כל פטריוט ציוני וישראלי.
המלך עוזב. תחי המלכה החדשה. אפשר לחפש כל התבטאות שלה מהשנים האחרונות, שבהן היא מכהנת כסגנית נשיא. היא הרגיזה פה ושם. היא גם זו שהייתה הממונה הלא רשמית בבית הלבן על הקשר עם הקהילה המוסלמית. עוד לפני כן, בספטמבר 2021, הופיעה האריס באוניברסיטת ג'ורג' מייסון ושמעה תלונה מסטודנטית על "רצח עם אתני" שמבצעת ישראל בפלסטינים. "אסור לדכא את האמת שלך", ענתה לה האריס. אמת? כל עלילת דם הופכת בעידן הנרטיבים ל"אמת"? תשובה מרגיזה. תשובה כנועה. תשובה שלקוחה מבית המדרש הפרוגרסיבי. וזה היה לפני קמפיין הג'נוסייד.
לא ברור על מה ולמה צוהלים אלה ששמחים על נפילתו, כאשר באופק מתייצב טראמפ, הבלתי צפוי בעליל. לא רק במפלגה הדמוקרטית צומח אגף אנטישמי בשוליים. זה קורה גם במפלגה הרפובליקנית
לצד זאת, יש לה אין-ספור התבטאויות בעד ישראל וזכותה להגן על עצמה. ויותר מכול, כך טוענים רבים מהבקיאים בממשל האמריקני, היא לא המומחית הגדולה ביותר לענייני המזרח התיכון. אין לה את הקשר הרגשי שמאפיין את ביידן. היא מגיעה ממקום אחר. אבל בבית הפרטי שלה יש לה את בעלה, דאגלס אמהוף, יהודי חם.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיאנחנו בסיומו של עידן. הנשיא הפרו-ישראלי ביותר שכיהן בבית הלבן פורש. ביידן ניסה לקדם את המגה־דיל עם סעודיה, דבר שהיה מחלץ את ישראל מהשפל המדיני הגדול ביותר. לא ברור על מה ולמה צוהלים אלה ששמחים על נפילתו, כאשר באופק מתייצב טראמפ, הבלתי צפוי בעליל. לא רק במפלגה הדמוקרטית צומח אגף אנטישמי בשוליים. זה קורה גם במפלגה הרפובליקנית. ביידן היה חומת מגן נגד השוליים הללו, ובנפול החומה הזאת אין סיבה למסיבה. יש לביידן עוד כחצי שנה עד לסיום כהונתו. ייתכן שהוא יפרוש קצת פני כן, כדי שהאריס תגיע להתמודדות כנשיאה. אבל כבר עכשיו אפשר, צריך, להוקיר את ידיד האמת הזה של מדינת ישראל. היה שלום חבר.
