נתניהו: "החלטה מעוותת ובזויה"
"כמו מאות ההחלטות המעוותות נגד ישראל שהתקבלו בעצרת הכללית של האו"ם במהלך השנים, גם ההחלטה הבזויה הזו לא תחייב את ממשלת ישראל. העם היהודי לא כובש בארצו, ושום החלטה של האו"ם לא תעוות אמת היסטורית זו". כך אמר הערב (שבת) ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות ההצבעה עצרת האו"ם הלילה, שבה נקבע כי בית הדין הבינלאומי בהאג יבחן את "חוקיות הכיבוש הישראלי" בשטחים.
נתניהו, בהצהרתו המדינית הראשונה מאז ההשבעה, ציין כי שוחח עם מנהיגים בעולם בימים האחרונים, "והם שינו בעקבות כך את הצבעתם. יחד עם הנשיא יצחק הרצוג, השגריר באו"ם גלעד ארדן ואנשי משרד החוץ הגענו להישג חשוב. בהחלטה שהתקבלה באו"ם בנובמבר היה לפלסטינים רוב מוחלט מהמדינות החברות באו"ם שתמך ביוזמה שלהם. אלה שלא תמכו, שהתנגדו, נמנעו או נעדרו, הם היו במיעוט. לאחר התערבותנו, 11 מדינות שינו את אופן הצבעתן וכתוצאה מכך התהפכו היוצרות. אלה שתמכו ביוזמה הפלסטינית הפכו למיעוט מכלל החברות באו"ם".
שר החוץ החדש אלי כהן אמר כי מדובר ב"החלטה אנטי-ישראלית שמעניקה רוח גבית לארגוני הטרור ולתנועת ה-BDS האנטישמית ופועלת נגד העקרונות המוסכמים על האו"ם עצמו. היוזמה הזו היא טעות נוספת של ההנהגה הפלסטינית אשר במשך שנים תומכת ומסיתה לטרור ומובילה את עמה בדרך שפוגעת בפלסטינים עצמם ובאפשרות לפתרון הסכסוך. ההחלטה הזו לא תשנה את המצב בשטח ולא תמנע מאיתנו להמשיך להילחם בטרור, להגן על אזרחי ישראל ולקדם את האינטרסים של מדינת ישראל".
ההצבעה באו"ם, הלילה
(צילום: רויטרס)
אחד השינויים החשובים מבחינת ישראל בהצבעה היה אופן הצבעתה של אוקראינה. לאחר שבפעם הקודמת המדינה תמכה בעמדה הפלסטינית, הפעם היא נעדרה מההצבעה. זה קרה לאחר שיחה בין נתניהו לבין נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.
"שוחחנו על שיתוף הפעולה הבילטרלי בין המדינות, ובכלל זאת על ענייני ביטחון ועל יחסי הגומלין בגופים הבינלאומיים", כתב זלנסקי בטוויטר על שיחתו עם נתניהו, כשהוא רומז לעניין ההצבעה באו"ם. הוא הוסיף כי בשיחה עלה גם יישום ההצעה האוקראינית להסכם שלום במלחמה עם רוסיה. מטעמו של נתניהו נאמר כי ראש הממשלה "שוחח עם הנשיא זלנסקי, ואוקראינה שקודם לכן הצביעה בעד ההחלטה האנטי-ישראלית, נעדרה הפעם מההצבעה. מעבר לכך איננו מתייחסים לתוכן שיחות מדיניות שהתקיימו".
ההצבעה הלילה תהווה למעשה את האתגר המדיני הראשון של ממשלתו החדשה של נתניהו שהושבעה רק ביום חמישי האחרון. הממשלה החדשה, שבה בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר הם שרים בכירים, תצטרך להחליט אם לגבש צעדי תגובה לפלסטינים – יוזמי ההחלטה – שלקחו את הסכסוך להאג, במה שנראה כמו התחלה ברגל שמאל של היחסים עם ממשלת נתניהו השישית.
האו"ם הוא המגרש הביתי של הפלסטינים. בחודש שעבר התקיימה הצבעה בוועדה הרביעית, שהובילה להצבעה בעצרת הכללית הלילה. בשורה התחתונה, רוב מדינות האו"ם לא תמכו בהצעה הפלסטינית נגד ישראל – אם כי רובן נמנעו. בסך הכול 106 מדינות באו"ם לא הצביעו בעד: 26 התנגדו (כולל ישראל), 53 נמנעו ו-27 לא נכחו כלל בהצבעה. ביחס להצבעה בחודש שעבר, תשע מדינות חדשות התנגדו ו-11 ירדו ממניין התומכות בהצעת הפלסטינים.
למרות ההפסד בהצבעה, במגרשם הביתי של הפלסטינים שזוכים לרוב ערבי קבוע, ישראל רשמה הלילה הישג גדול. ההצבעה מעבירה מסר לשופטי בית הדין הבינלאומי, לפיו מדובר בנושא שנוי במחלוקת – ושהמדינות הדמוקרטיות המערביות, מה שנקרא "לייק מיינדד" (קבוצת המדינות שישראל רואה עצמה משתייכת אליה), לא תמכו בהצעה הפלסטינית. ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה ואיטליה – שהתנגדו או נעדרו – הן מדינות חשובות מאוד ולעמדה שלהן יש משקל.
העובדה שמרבית המדינות ה"לייק מיינדד" לא תמכו בהצבעה, מראה שהמדינות האלה רואות בצעד הפלסטיני צעד שלא יתרום לתהליך השלום ורק עלול להביא להסלמה. ההתנגדות ואי התמיכה של כל כך הרבה מדינות מרכזיות חשובים מאוד ליום שאחרי – להמשך התהליך, כי זה יסייע לישראל לגייס חלק מהמדינות האלה להגיש חוות דעת לבית הדין שהן נגד ה"משפטיזציה" של הסכסוך.
גם עיתוי ההצבעה שיחק לטובתה של ישראל: יום שישי בערב, ממש רגע לפני שהאו"ם יוצא לחופשת ראש השנה האזרחית. 27 מדינות נעדרו – וחלקן היו אמורות לתמוך. בגלל ראש השנה האזרחית והחופשים, חלק מנציגי אותן מדינות פשוט לא הגיעו להצבעה.
שינוי לטובה באפריקה, מצב פחות טוב בדרום אמריקה
למעט מנהיגי המדינה – הנשיא יצחק הרצוג, ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה לשעבר לפיד שלקחו חלק במאמצים, לתוצאות ההצבעה הלילה אחראים לא פחות גם אנשי משרד החוץ ושגרירויות ישראל בחו"ל, שעבדו חודשים ארוכים מול מדינות העולם.
המאמצים הניבו פירות בכמה יבשות שונות. הבולטת שבהן הייתה אפריקה. בסך הכול, 12 מדינות ביבשת שינו את הצבעתן לטובה: קניה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו עברו מתמיכה להתנגדות; טוגו מהימנעות להתנגדות; וצ'אד, בנין, קייפ וורדה, איי קומורו, גמביה, גינאה וניז'ר עברו מתמיכה – להיעדרות. מלאווי וטנזניה שנעדרו בהצבעה הקודמת, נמנעו הפעם.
גם ביבשת אסיה ובאירופה נרשמו כמה הישגים: בריטניה, רומניה, קרואטיה ואלבניה עברו מהימנעות להתנגדות; וקזחסטן, אוזבקיסטן וכאמור גם אוקראינה עברו מתמיכה בפלסטינים להיעדרות. באירופה הצביעו שמונה מדינות בעד הפלסטינים: פולין, טורקיה, בלגיה, פורטוגל, לוקסמבורג, סלובניה, אירלנד ומלטה.
המצב באמריקה הלטינית, עם זאת, לא בישר טובות לישראל: ארגנטינה הצביעה בעד הצעת הפלסטינים, וכך גם עשתה קולומביה – שנעדרה בהצבעה הקודמת. מנגד, קוסטה ריקה עברה מהימנעות להתנגדות, וברזיל, פנמה והרפובליקה הדומיניקנית שהצביעו בעד ההצעה בהצבעה הקודמת, נמנעו הפעם.
7 צפייה בגלריה
הנשיא החדש של ברזיל לולה והנשיא לשעבר בולסונרו. בהצבעה הקודמת אנשי משרד החוץ התעלמו ממרות הנשיא הפרו-ישראלי
(צילום: AFP)
החלטתה של ברזיל להימנע, יש לציין, התקבלה יום אחד לפני כניסתו של הנשיא החדש לולה דה סילבה, שסביר להניח שאם היה נכנס לתפקיד יום קודם לכן – ארצו הייתה מצביעה בעד הפלסטינים. בהצבעה הקודמת באו"ם, פקידי משרד החוץ הברזילאי הטו את ההצבעה לתמיכה בהצעת הפלסטינים תוך התעלמות ממרותו של הנשיא היוצא הפרו-ישראלי בולסונרו. הפעם, ישראל הפעילה לחץ על הברזילאים - ששינו את ההצבעה ועברו להימנעות.
גם ארה"ב ומדינות נוספות סייעו לישראל בשכנוע מדינות שלא לתמוך בהצעה הפלסטינית, שמגיעה גם אחרי ועדת החקירה של האו"ם שחקרה את אירועי מבצע "שומר החומות". ועדת החקירה הזו, שמורכבת מגורמים אנטי ישראלים ואנטישמיים, המליצה להעביר את סוגיית הכיבוש לחוות דעת של בית הדין בהאג.
ניסיון קטיעת המימון שכשל
בצעד טקטי, ניסתה ישראל הלילה להגיש הצעה אחרת, שמטרתה הייתה למנוע את המימון הכספי לבית הדין בהאג בכל הקשור לנושא הפלסטיני. אלא שההצעה הזו כשלה, עם 105 מדינות שהצביעו בעד העברת המימון לבית הדין. אפילו ארה"ב לא תמכה בישראל בעניין הזה. הצעד הזה נעשה מתוך מחשבה שבהיעדר מימון בית הדין לא יבדוק את הסוגייה, אף שגם בישראל לא האמינו שצעד כזה יצליח לצאת לפועל.
גורמים מדיניים אמרו כי ההצעה הזו הייתה חלק ממשחק פרוצדורלי באו"ם, ותו לא. ההצבעה שהתקיימה הלילה, יש לציין, התעכבה כמה ימים בעקבות ענייני תקציב - ומאחר שבית הדין התעקש על תוספת תקציב לבדיקת הנושא.
מה הלאה?
כעת, אחרי ההצבעה – הנושא עובר לבית הדין בהאג. התהליך צפוי לקחת בין שנה לשנתיים עד לפרסום חוות הדעת, שלא תהיה מחייבת מבחינה משפטית. המשמעות תלויה בעיקר באופן שבו מדינות וארגונים יתייחסו אליה. ההחלטה אם ישראל תיקח חלק בתהליך ובאיזה אופן תיקבע על ידי הממשלה החדשה. ישראל נטתה בעבר שלא לשתף פעולה עם בית הדין כדי שלא לתת לגיטימציה לתהליך. עם זאת, ישראל יודעת איך להעביר את העמדות שלה לבית הדין גם לא באופן ישיר, אלא למשל בפרסום פומבי של העמדות או דרך ארגונים אחרים.
בית הדין צפוי תוך פרק זמן קצר לפרסם קריאה למדינות וארגונים להעביר אליו את חוות הדעת שלהם, ולאחר מכן יקיים הליך שימוע פומבי.
7 צפייה בגלריה
בית הדין בהאג. ישראל נוטה לא לשתף פעולה, אבל יכולה להעביר עמדות בדרכים אחרות
(צילום: shutterstock)
בינתיים, במשרד החוץ בוחנים את צעדי התגובה למדינות ש"אכזבו" בהצבעה. עם זאת, במשרד מבינים שגודל האכזבה תלוי גם בגודל הציפייה. מדינות הסכמי אברהם, כמו איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן הצביעו בעד - אך היה ברור שהן מחויבות לכך בגלל חברותן בליגה הערבית ותמיכתן המסורתית בפלסטינים.
פולין, מנגד, שוב אכזבה בהצבעה - אך צריך לזכור שמדובר בחלק מהמתיחות הדיפלומטית בין המדינות, למרות שישראל החזירה את השגריר לוורשה - בעוד הפולנים לא נקטו צעד דומה. לכך מצטרף ביטול משלחות הנוער הישראלי, והעלבון של הפולנים מאמירות העבר של יאיר לפיד וישראל כץ. למרות כל אלה, מפתיע שהפולנים לא נתנו הזדמנות והושיטו יד לראש הממשלה בנימין נתניהו, שנחשב מוערך בעיניהם.
במשרד החוץ מגבשים סל תגובות לאותן מדינות. ככל הידוע אין בסל הזה צעדים של זימון שגרירים לשיחות נזיפה, אך זה יכול להשתנות - בין השאר בהתאם להחלטות הממשלה החדשה. בסל התגובות של משרד החוץ נכללות אפשרויות להתנגדות לבקשות מצד המדינות שתמכו בפלסטינים, הימנעות מפרויקטים של שיתוף פעולה, גינוי פעולות של אותן מדינות - ובעיקר הצגת כתף קרה שתצנן את היחסים.
פורסם לראשונה: 14:42, 31.12.22
