ההתרעה האחרונה של הייעוץ המשפטי לממשלה, לפני האישור הקרוב של "חוק דרעי 2", שנועד לסלול את דרכו של יו"ר ש"ס אריה דרעי בחזרה לשולחן הממשלה. "חבר כנסת שנאשם בפלילים יוכל לכהן בתפקיד שר המשפטים או בתפקיד השר לביטחון לאומי, ללא אפשרות להתערבות שיפוטית בכך", אמר על כך בוועדה המיוחדת לחוק יסוד: הממשלה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון.
הדיון מתקיים במקביל לדיון הסוער בוועדת החוקה על ההסתייגויות לתיקון חוק יסוד: השפיטה, לקראת אישור לקריאה שנייה ושלישית של השינויים בהרכב הוועדה למינוי שופטים. בדיון על "חוק דרעי 2" צפויות מהשעה 12:30 ההנמקות וההצבעות על ההסתייגויות לחוק, לקראת אישורו בוועדה, גם כן לקריאה שנייה ושלישית.
עו"ד לימון אמר בדיון הבוקר כי הממשלה ממשיכה לחוקק את חוקי המהפכה המשפטית. "במבט רחב יותר, הצעת החוק היא יישום פרטני של המהלכים המכונים 'הרפורמה המשפטית' בכך שהיא מנטרלת את כוחו של בית המשפט העליון כגורם העליון במדינה לשמירה על שלטון החוק ועל טוהר המידות. ההצעה מסירה מגבלות משפטיות שחלות כיום על הרשות המבצעת ומביאה לכך שבכל הקשור למינוי ופיטורי שרים הכוח השלטוני יהיה ללא הגבלה אפקטיבית, גם אם מדובר בהחלטה שנפל בה פגם משפטי מהותי, לרבות פגם שנקבע מפורשות בפסיקה של בית המשפט העליון".
לדבריו, "השינויים שהוכנסו בחוק מדגישים עד כמה מדובר בחוק פרסונלי, שיוביל להחזרת דרעי לשולחן הממשלה למרות שתי פסיקות שנפסקו נגדו. ההצעה מחלישה את הכלים המשפטיים לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ומצטרפת לחוק המתנות המהווה פתח לשחיתות שלטונית בקבלת כספים על ידי עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וחוק הנבצרות".
נתניהו ודרעי לאחר שבג"ץ קבע שיו"ר ש"ס לא יכול לכהן כשר, ינואר
(צילום: גיל יוחנן)
הוא ציין כי "הכנסת מסירה עוד ועוד לבנים בשמירה על טוהר המידות ושלטון החוק. יש בחוק פגמים מהותיים שמחלישים את מנגנוני ההגנה, הוא יוצר חור שחור. כתוצאה מכך, חבר כנסת שנאשם בפלילים יוכל לכהן בתפקיד שר המשפטים או בתפקיד השר לביטחון לאומי, ללא אפשרות להתערבות שיפוטית בכך. כמו כן, ראש הממשלה יוכל למלא במקביל לכהונתו בתפקיד זה את תפקידיהם של מחצית משרי הממשלה, ללא אפשרות להתערבות שיפוטית בכך. הוא אפילו יוכל להתמנות לתפקיד שר המשפטים, ללא ביקורת שיפוטית".
בנוסף אמר המשנה ליועמ"שית כי חוק דרעי 2 "מצטרף בכך לדברי חקיקה אחרים שמחלישים את מנגנוני הגנה על שלטון החוק. והכול, במטרה להכשיר מינוי של שר מסוים לממשלה בניגוד לפסיקה של שתי ערכאות שיפוטיות, בהן בית המשפט העליון בהרכב של 11 שופטים". הוא הבהיר כי לא לשם כך נועדה הסמכות המכוננת של הכנסת: "על כן אנו סבורים שמדובר במקרה של שימוש לרעה בסמכות".
יו"ר הוועדה אופיר כץ (הליכוד) הגיב על דבריו של עו"ד לימון: "לא כל החוכמה נמצאת אצל בג"ץ. עם השקיפות שהכנסנו לחוק, הציבור ורק הוא יוכל לשפוט אותנו על ההחלטות שאנחנו מקבלים".
קודם לכן ציינה ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): "אנחנו יודעים שבלי דרעי אין ממשלה. אך האם הממשלה מוכנה לפגוע בהחלטת בג"ץ לשם כך? אתם מבקשים לשנות את החוק ולהגיד שאדם שנכנס לכלא, יוכל בחלוף שבע שנים להיות שר. כמה פשוט. אתם יוצרים שחיתות מלאה במערכת המשפט".
ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) הוסיפה: "לפני הקמת הממשלה, בזבזתם חודשיים כדי לפרק משרדי ממשלה. שלושה חודשים מאז הקמתה, אתם עסוקים בחוקים פרסונליים. לא יודעת לאיזה שפל עוד תורידו את עצמכם. אתם לא ראויים לציבור בישראל, אף אחד לא בחר בכם לפרק את מדינת ישראל".
ח"כ משה ארבל (ש"ס), שיזם את החוק, אמר: "אנחנו יושבים על המדוכה שבמשך שנים רבים וטובים הביעו את דעתם בסוגיה הזאת. המטרה של יוזמי הצעת החוק היא לחזק את אמון הציבור בבית המשפט. גם לפי מתווה הנשיא, משום שהיא סובייקטיבית, סוגיית הסבירות במינוי השרים צריכה לצאת מידיו של בית המשפט. הביקורות של חברי כנסת צריכות להישמע בבית הזה, וההחלטה צריכה להתקבל רק כאן".
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ציינה: "אנחנו רואים קושי גדול מבחינת השימוש לרעה של הכנסת בחקיקה שלה, גם בהיעדר חוסר הכלליות שיש בה. הצענו מנגנונים שונים כמו של תחולה עתידית שלא התקבלו על ידי מציעי החוק. המנגנונים שהוספנו באים להגביר שקיפות ולא לרפא דברים אחרים כמו חוסר ביקורת שיפוטית". לדבריה, "תפקידו של הייעוץ המשפטי לכנסת הוא להציף בפניכם את הקשיים הקיימים בהצעת החוק. מדובר בהחלטה ערכית של חברי הוועדה, אנחנו הצפנו את הבעיות ואתם תצטרכו לקבל את ההחלטה".
