רגע לפני היציאה לפגרה, מליאת הכנסת אישרה היום (א') את חוק האיזוק האלקטרוני בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 44 וללא מתנגדים. עם זאת, החוק ייכנס לתוקף רק בעוד כשנה כדי להעניק ליחידה המיוחדת שתוקם בשב"ס, שיהיה אחראי על פיקוח ואכיפה של צווים, להתארגן וללמוד את המדיניות החדשה.
לפי הצעת החוק, תידרש הערכת מסוכנות שתצדיק את הצו ותראה שנשקפת סכנה גבוהה וממשית לחייו של בן המשפחה. בנוסף, תוסדר סמכותו של בית המשפט לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי במסגרת הגנה על בני משפחה מפני אלימות, וכן לקבוע הסדרים אלו כהוראת שעה למשך שלוש שנים מיום תחילת החוק. עוד לפי ההצעה, נקבע כי בסמכות השר לביטחון לאומי לקבוע בצו את המספר המרבי של אמצעי פיקוח טכנולוגי שניתן לעשות בהם שימוש - מכסה של 200 אזיקים אלקטרוניים בשנה.
עוד הוחלט בהצעת החוק, כאמור, כי מי שיהיה אחראי על פיקוח ואכיפה של צווים יהיה שב"ס, שיקים יחידה מיוחדת למטרה זו. ביחידה יעבדו עובדי מדינה, והן עובדים מחברה מפעילה שימלאו תפקידי טכנאות וסיוע אזרחי. לבסוף, מוצע לקבוע חובת דיווח שנתית על השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בדבר קיום החוק, לצד הקמת ועדת היגוי לשם ביצוע מחקר מלווה. כמו כן, בהצעה נכתב כי בתום שנה מיום תחילת החוק תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת את האפשרות להאריך את תוקפו של צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי שניתן ללא הערכת מסוכנות, ואת פרק הזמן להגשת הערכת המסוכנות לבית המשפט.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הצעת החוק מבקשת להבטיח את קיומם של צווי הגנה שניתנים להגנת נפגעי אלימות במשפחה, ובכלל זה נפגעי אלימות במשפחה שהם קטינים. כדי שהפגיעה בפרטיותו של אדם תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש, החוק המוצע קובע תנאים להפחתת הפגיעה בפרטיות, ככל האפשר, וזאת באמצעות קביעת הוראות שונות. משום שמדובר באמצעי חדשני, מוצע לקבוע את הוראות חוק זה כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כדי לבחון את השפעותיו של השימוש בכלי ותרומתו לטיפול בתופעת האלימות במשפחה".
חברות כנסת הניפו ידיים עם אזיקים לאחר הפלת החוק במרץ
טרם ההצבעה על החוק, הודה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לשרה לקידום מעמד האישה מאי גולן על "מלחמתה למען זכויות הנשים". הוא ציין: "ציפיתי שחברי האופוזיציה יבואו ויגידו 'תודה, יישר כוח. במשך שנתיים לא הצלחנו להעביר הצעה שחשבנו שהיא כל כך חשובה ונכונה'. הם צועקים - אנחנו מחוקקים. מה שיותר מדאיג זה שההצעה שהם הביאו הייתה כושלת, ויכלה להוביל לתופעה של תלונות שווא".
ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) ציינה: "ההחלטה להעביר את החוק היא חשובה, ועם זאת צריך לזכור שהוא מוגבל מבחינת מספר האזיקונים, כ-300, אף שכיום יש כמעט אלף נשים במקלטים. בנוסף, ההחלטה להעביר לשב"ס את המעקב אחר הגברים האלימים היא החלטה לא נכונה. יש לי עוד הסתייגויות לגבי החוק כפי שהוא עבר היום, אך חשוב לציין שהעובדה שהאיזוק האלקטרוני יצא לדרך היא החלטה חשובה מאוד - חיכינו לזה שנים רבות. חבל שהממשלה הזאת חיכתה את החודשים המיותרים האלה ולא העבירה את נוסח החוק כפי שאנחנו העברנו בכנסת ה-24".
טל הוכמן, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים, מסרה: "הדרך להגנה מלאה של המדינה על נשים נפגעות אלימות בישראל עוד ארוכה, אבל היום נעשה צעד בכיוון הנכון. הנוסח שעבר היום קובע תנאים נוקשים לקבלת הצמיד שמפקח על צו ההגנה, ומספר הערכות המסוכנות שיתבצעו הוא קטן מדי. למרות זאת, החוק שעבר הוא תיקון עבור מאות אלפי נשים שחיות במציאות של אלימות יום יומית, כשבפעם הראשונה יהיה פיקוח אמיתי על צו הגנה שעד עכשיו היה רק פיסת נייר. אנחנו לא נפסיק להיאבק עד שכל הנשים יהיו מוגנות, נעקוב ונוודא שיישום החוק מתבצע לפי התוכנית, ובעוד שלוש שנים כשיצטרכו לדון בחידוש החוק בהוראת שעה, אנחנו נהיה שם ונפעל להרחיב את מספר הנשים שיזכו להגנה".
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, אמרה: "מה אם ייגמרו 200 המכסות? האישה ה-201 תהיה הנרצחת הבאה בהעדר פיקוח על צו ההגנה". היא בירכה על "העבודה הרצינית והמאומצת של הוועדה בראשותו של ח"כ פוגל", אך הביעה אכזבה מהעיכוב המיותר בהחלת דין רציפות על ההצעה מהכנסת הקודמת, ומהמגבלות המהותיות בהפעלת החוק. "המגבלות החמורות בכמות המכסות להפעלת הפיקוח והזמן הקצר מדי לביצוע הערכת מסוכנות ימשיכו לסכן את חייהן של הנשים הכלואות במעגל אלימות", ציינה.
החוק, שמטרתו מניעת אלימות במשפחה, הוא מענה מציל חיים, שיכול לסייע לנשים להמשיך את חייהן בביטחון. הוא קודם על ידי חברת הכנסת לשעבר מהליכוד קרן ברק ושר המשפטים לשעבר גדעון סער בממשלה הקודמת, אך ישב על שולחן הכנסת במשך חודשים בשל התנגדותו של בן גביר, עד שקודם על ידי הקואליציה הנוכחית. בן גביר, שאמר לקראת סוף הכנס הקודם כי הוא יביא חוק חדש משלו, שיהיה הוגן ומאוזן יותר לדבריו, לבסוף לנוכח הלחצים מצד שותפיו בממשלה, נאלץ לקבל את הנוסח של הממשלה הקודמת, אך לדרישתו בוצעו בו שינויים שעלולים להקשות על הרשויות להגן על נשים מפני אלימות.
ואכן, השינויים שהוכנסו לבקשתו של בן גביר פוגעים ביכולת של החוק לסייע לכל הנשים שיזדקקו לו. כאמור, בין ההגבלות שהוספו לחוק נמצאת דרישת הערכת מסוכנות בכל מצב. אולם עקב מגבלות כוח אדם אפשר לעשות רק 300 כאלו בשנה, ובפועל כעשרת אלפים בקשות להוצאת צו הגנה מוגשות בבית המשפט לענייני משפחה בשנה, וכ-700 תיקים נפתחים בשל הפרת צו הגנה.
קודם לכן אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של יו"ר הקואליציה אופיר כץ וח"כ רון כץ (יש עתיד) למניעת העסקה למתעללות בפעוטות. לפי ההצעה, אדם שהורשע בהתעללות או בתקיפה בחסרי ישע לא יוכל לחזור לעסוק בחינוכם, טיפולם או השגחתם. על המבקש לעסוק בתחומים אלה חלה חובה לקבל אישור משטרה, המאמת כי האדם לא הורשע בעבירות תקיפה והתעללות כלפי קטינים וחסרי ישע. "אני יודע שאני משמיע את קולם של עשרות אלפי הורים שהקרקע נשמטת תחת רגליהם יום יום", אמר יו"ר הקואליציה, "וזו הסיבה שלעולם לא אוותר במלחמות שלי למענם - לא רק מול המתעללות - אלא מול המשרדים, רשויות האכיפה ועכשיו גם מול משרד החינוך. כמה שינסו להתיש ולעצור אותנו, זה לא יעבוד".
גם הצעת החוק של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) וח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) להחמרת הענישה בעבירות מין על רקע לאומני עברה בקריאה שלישית. לפי ההצעה, הוראות ההחמרה בענישה בגין מעשה טרור יוחלו גם על עבירות מין. כמו כן, מוצע להחיל את הוראות ההחמרה בענישה בגין עבירה ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, כמשמעותה בחוק העונשין, על עבירות הטרדה מינית. עוד מוצע לקבוע כפל בפיצוי הקבוע בחוק בגין עבירות הטרדה מינית שבוצעו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור.
בנוסף, אושרה סופית הצעת חוק הנכים, תגמולים ושיקום, שבמסגרתה, בין היתר, יפחת רף הזכאות למענק סיוע לרכישת דיור מ-50% ל-35% נכות, ותוארך הזכאות להשתתפות בשכר דירה משלוש לשש שנים. הצעת החוק כוללת גם עיגון של התגמולים והעלאת הסכומים החודשיים המשולמים לנכי צה"ל על פי אחוזי הנכות. שר הביטחון יואב גלנט מסר: "כשם שכל אחד ואחד מנכי צה"ל היה נכון להקריב למען המדינה את גופו ואת נפשו, כך אנחנו כמדינה מחויבים להם".
יתרה מכך, עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק של שר החוץ אלי כהן, שלפיה שגרירים, דיפלומטים וקונסולים יחויבו להצהיר מפורשות, כתנאי למינוים, שמירה על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מטרתו של תיקון החקיקה הוא למנוע אפשרות של מינויים כמו זה של חברת הכנסת לשעבר ג'ידא רינאוי-זועבי (מרצ), שמונתה לקונסולית בשנגחאי, חרף התבטאויותיה נגד מדינת ישראל.
