המקצועות המדעיים והטכנולוגיים הפכו פופולריים על חשבון המקצועות ההומניים - בעיקר מדעי הרוח ה"קלאסיים". כך עולה מדוח משווה שערך משרד החינוך כדי לבדוק שינויים ומגמות בבחירת מגמות הלימוד ברמה מוגברת בין 1993 ל-2021, דור ההורים לעומת דור הילדים. המקצועות שעניינו את דור ההורים, כך נראה, הרבה פחות מעניינים את בני הנוער של המאה ה-21.
3 צפייה בגלריה
כ-17.1% מבני הנוער עשו 5 יחידות לימוד בהיסטוריה ב-1993, כיום - פחות מ-4%. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הגידול העצום במספר הלומדים מדעי המחשב מובן: המקצוע היה בחיתוליו בשנת 1993. ניכרת עלייה גם בלימודי הפיזיקה והביולוגיה, והיא דרמטית בהרבה בחברה הערבית, שם לומדים 25.5% מהתלמידים ביולוגיה בהיקף של חמש יחידות, לעומת 11.9% בלבד בחברה היהודית. בפיזיקה אחוז הלומדים בשני המגזרים כמעט זהה, אך הגידול במגזר הערבי מאז 1993 דרמטי יותר. בכימיה חלה ירידה בשיעור הלומדים במגזר היהודי, לעומת גידול עצום בחברה הערבית: מ-5% בשנת 1993 ל-19.5% בשנת 2021.
כל זה, כאמור, בא על חשבון לימודי מדעי הרוח. כ-17.1% מבני הנוער למדו היסטוריה בהיקף של חמש יחידות לימוד בשנת 1993. כיום עושים זאת פחות מ-4%. הירידה חדה יותר במגזר הערבי. גם בספרות חלה ירידה תלולה, מ-6.8% ל-2.2%, ודווקא בגיאוגרפיה יש עלייה: מ-6.3% בשנת 1993 ל-8.8% ב-2021. מקצוע נוסף בזינוק: תיאטרון. פחות מאחוז למדו אותו באופן מוגבר ב-1993, ואילו ב-2021 עשו זאת כמעט 5% מבני הנוער.
ומה קורה בלימודי השפה? במגזר היהודי גדל שיעור הלומדים בהיקף של חמש יחידות ערבית וספרדית, אך יש ירידה בלימודי צרפתית ורוסית. ובעוד שב-1993 נבחנו לבגרות ברומנית, הונגרית ובולגרית, המגמות האלה נסגרו מאז, אך יש לא מעט לומדי סינית.
אלה טייטלר, תלמידת כיתה י"ב בתיכון אלון ברמת השרון, היא מאלה שדווקא לומדים ספרות ברמה של חמש יחידות. "אני אוהבת להביע את עצמי דרך כתיבה", היא מסבירה, "אבל הגורם המרכזי לבחירה היה המורה שלימד אותי בכיתה י'. הוא העביר את השיעור באופן מעניין. הוא המחיז ושיחק את הדמויות ויצר אצלנו עניין במקצוע".
אלדר גולדרינג, תלמיד י"ב בישיבת בני עקיבא לפיד במודיעין, לומד עשר יחידות מדעי המחשב. "מקצוע המחשבים תמיד עניין אותי", הוא מספר, "וכשהייתי צריך לבחור מגמה לא הייתה בכלל שאלה. אני נהנה מהמקצוע וגם יודע שהוא יוכל לעזור לי בעתיד, כבוגר, בעולם העבודה".
פרופ' דניאל דוויק, דיקנית מדעי הרוח באוניברסיטת בר אילן, מסבירה כי "בעולם המערבי השיח הציבורי הקולני מקדם את הפרסום העצמי והעושר המוחצן. בחוגים מסוימים מדדי ההצלחה נמדדים בעיקר בגודל חשבון הבנק, ולפיכך יש נטייה למקצועות שסביר שיובילו להכנסה מיידית, בטוחה וגבוהה".
אסף צלאל, מנכ"ל משרד החינוך, סיכם: "לבחירת מגמת הלימוד יש משמעות עצומה לעתידם של תלמידי ישראל ולעתידה של מדינת ישראל. במקרים רבים התלמידים בוחרים להמשיך ללימודים אקדמיים ולעיסוק בתחום שאותו בחרו ללמוד בהרחבה בבית הספר. על כן, אנו עושים מאמצים רבים כדי להרחיב את חופש הבחירה לתלמידים ואת מגוון המגמות, ולשפר את איכותן".
פרופ' מיכל בלר, נשיאת המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט, אמרה כי המגמה של התחזקות הפניה לתחומי מדעי הטבע והמדעים המדויקים היא לכשעצמה חיובית אך לצערה באה על חשבון המקצועות ההומניים.
בלר הוסיפה כי נתוני משרד החינוך מלמדים שהמקצועות הבולטים בפופולריות היחסית שלהם בבתי ספר דוברי הערבית, בפערים גדולים מבתי ספר דוברי העברית, הם ביולוגיה, כימיה, מקצועות טכניים בנתיב הטכנולוגי, שפות, וגיאוגרפיה והסביבה (20% עד 35%). לדבריה, בקרב תלמידים בפיקוח הממלכתי דתי בולט היקפם של לימודי יהדות (82%). המקצועות הפופולריים יחסית בבתי ספר דוברי עברית שבפיקוח הממלכתי הם מדעי החברה, אמנויות וספורט.
אפשר לייחס חלק מההבדלים לפערים בהעדפות תרבותיות של קבוצות אוכלוסייה שונות, אך ברור גם שחלקם נובעים מההזדמנויות הדיפרנציאליות הפתוחות לפני תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי שונה, וכך גם לפני תלמידים שמצאו את עצמם בבתי ספר גדולים יותר או פחות.
