מדובר בקברה של חממה (יונה) קרווה, שהייתה אמא צעירה בת 19 כשנעלמה. הקבר אמור להיפתח מחר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. עד כה נפתחו בפרשה רק קברים של תינוקות או של ילדים שנעלמו.
הקבר ייפתח בנוכחות המשפחה ועורכי הדין המייצגים אותם בתיק נורית קורן, דורון רדעי ורמי צוברי, וזאת בהתאם לחוק "פתיחת קבר קטין לזיהוי קשרי משפחה 2018". זהו הקבר השני מתוך סדרה של תשעה קברים שבית המשפט אישר לפתוח לאחר מאבק משפטי ממושך.
חממה (יונה) ויהודה קרווה עלו מתימן עם בנם התינוק רחמים בשנת 1949 והועברו למעברת עין שמר. כמה חודשים לאחר מכן האם חשה ברע ואושפזה בבת החולים אסף הרופא, שם החלה התעלומה הגדולה של המשפחה שלא נפתרה עד היום.
האב הגיע בכל יום לבקרה עד שבאחד הימים חממה לא נמצאה במיטתה. הוא פנה לצוות הרפואי אך הם לא ידעו היכן היא. יהודה החל לחפש את רעייתו ברחבי הארץ, אך לשווא. במרוצת הזמן נישא מחדש ליהודית צברי שילדה הראשון ישראל קרווה נעלם.
בשנת 1968, כשנפתחה ועדת החקירה מניקובסקי, האב התלונן על היעלמות רעייתו חממה ובנו ישראל מרעייתו השנייה, אך לוועדה לא היו תשובות. בשנת 1995, כשקמה ועדת החקירה הממלכתית, חוקר הוועדה התקשר לרחמים קרווה, בנה של חממה (יונה) וטען כי מצאו את מקום קבורתה של אמו.
הוועדה הצביעה על קברה של חממה יוסף עומסי בבית העלמין סגולה בפתח תקווה כקברה של האם. מכיוון שרשום שם אחר על המצבה, הבן רחמים ביקש לפתוח את הקבר ולבדוק האם אמו קבורה שם או לא. "שנים שאנחנו חיים עם הפצע הזה, אבא שלי חיפש אותה בכל מקום אפשרי. זה כאילו בלעה אותה האדמה. הכאב לא עוזב אותי בגלל שאני לא יודע מה קרה לאמא שלי. אני מתרגש שאולי סוף סוף נדע", סיפר רחמים, שהוא בעצם בנה היחיד.
עו"ד נורית קורן המייצגת את המשפחה מסרה: "מקרה היעלמותה של חממה קרווה הוא בגדר סימן קריאה המוכיח את העיוות בתשובות שניתנו למשפחות. ככל שאני נחשפת יותר ויותר למקרים הנוראים הללו, אני מבינה כמה עוול וכמה רב הנסתר על הגלוי בפרשה הזאת. אם לא נטפל עכשיו בפצע המדמם הזה שנוגע לציבור כל כך רחב בישראל, ההוכחות המעטות והאנשים היחידים שעדיין יכולים להעיד, ילכו לעולמם ואיתם האמת".