הדו"ח השנתי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) בחן מי הערים שתושביהן היו מעורבים הכי הרבה בתאונות דרכים בשנת 2020. מבין הערים הגדולות (100 אלף תושבים) תושבי בת ים ממוקמים בפסגה, ומבין הערים הבינוניות (30 אלף ומעלה) היו אלה תושבי סכנין.
הקטל בכבישים
המדד שחיברו ברלב"ד בוחן את היפגעותם של תושבי הערים בארץ ביחס למספר התושבים בכל עיר. ואמנם, המדד לא בוחן היכן התרחשו תאונות הדרכים. לדברי החוקרים, הוא כן משקף את תרבות הנהיגה בעיר שמשפיעה גם מחוצה לה. הם ממליצים לערים בישראל לא לחכות רק למדינה ולפתח תכניות המבוססות על מודל של עיר בטוחה ובראשן הורדת מהירות הנסיעה ל-30 קמ"ש.
כאמור, בבחינת הערים הגדולות עולה כי תושבי העיר בת ים היו הכי מעורבים בתאונות דרכים - 10 תאונות לאלף תושבים - בשנת 2020, שהייתה שנת קורונה מרובה בסגרים והגבלות תנועה שונות. אחריה אשקלון (9 תאונות לאלף תושבים), חולון (8 תאונות לאלף תושבים), ראשון לציון, אשדוד ותל אביב (7 תאונות לאלף תושבים).
אם בוחנים את הערים הבינוניות הרי שהעיר שתושביה הכי מעורבים בתאונות דרכים הייתה סכנין - 21 תאונות (!) לאלף תושבים - ובפער עצום מהערים שאחריה: עכו, נוף הגליל, רמלה (10), טייבה, לוד ונצרת (9).
החוקרים מציינים כי באופן יחסי חל שיפור מהמצב בשנת 2019 והם תולים את מרביתו בהיותה של שנת 2020 מרובת סגרים והגבלות. ואמנם, לא בקרב כל תושבי הערים השיפור חל במידה שווה. בעוד שבבית שמש, ירושלים ונתניה השיפור היה משמעותית טוב מהשיפור הממוצע, הרי שבאשדוד, בת ים ותל אביב השיפור היה נמוך באופן משמעותי.
בערים הבינוניות - מודיעין עילית, מעלה אדומים וקריית מוצקין - חל שיפור יותר מהממוצע. לעומתן באום אל-פחם, טייבה ושפרעם היה שיפור, אך פחות מהממוצע.
הדו"ח גם בחן את סיכויי היפגעותם של תושבי הערים מעל גיל 65. בקבוצת גיל זו, הכי מסוכן לתושבי חולון המבוגרים (10), אחריה בת ים (8) ואשקלון (7) ש"מככבות" גם במדד הכללי, ולאחריהן רחובות ורמת גן (7). רמת הסיכון האישית הנמוכה ביותר נצפתה בבני ברק ובחיפה (4).
בערים הבינוניות ובקבוצת גיל זו עדיין בסכנין נצפה הסיכון האישי הגבוהה ביותר לתושבים (15) ואחריה שפרעם (9), טייבה, מודיעין עילית פרדס חנה כרכור וקריית גת עם 8 תאונות לאלף איש מעל גיל 65 כל אחת. רמת הסיכון האישית הנמוכה ביותר נצפתה ברהט, אופקים, דימונה, רעננה, קריית מוצקין והרצליה (4).
אם בוחנים את רמת הסיכון של תושבים שהינם ילדים או נערים מתחת לגיל 14 - אז 2020 הייתה, עם מספר יוצאים מן הכלל, נמוכה מאוד. "ייתכן שזה נובע מהשפעת המגבלות בזמן המגפה: סגירת בתי הספר, סגרים ולימודים מהבית הקטינו באופן משמעותי את החשיפה של ילדים לתנועה, ובכך הפחיתו את רמת הסיכון", העריכו החוקרים. כך ב-25 ערים המדד הצביע על תאונה אחת לכל אלף ילדים או נערים מתחת לגילים אלה, אך היו גם חריגים לרעה - ושוב סכנין ניצבת בפסגה (10 תאונות לכל אלף ילדים), טמרה (5) ועכו (4).
מחברי הדו"ח ציינו כי התוצאות מזכירות מאוד את אלו שנבדקו בשנת 2019 ולכן "גם בתקופת המגפה לרמת הבטיחות המקומית הייתה השפעה על מדדי התוצאה של מעורבות בתאונות", נכתב. מנכ"ל הרלב"ד (בפועל), שניר זיידל אמר ל-ynet כי "מדד הערים שאנו מפרסמים מדי שנה הוא הרמת דגל בפני הרשויות כדי לעודד השקעת מאמצים ומשאבים לצמצום היפגעות בתאונות דרכים של תושבי הרשות המקומית".
"בשנת 2020, בעקבות מגפת הקורונה ניכר שיפור בכל הערים הבינוניות והגדולות בישראל. חשוב לבחון את מצב הבטיחות של תושבי העיר במיוחד בערים בהן השיפור נמוך מהשיפור הממוצע. הרלב"ד מקדמת את מודל 'העיר הבטוחה' להפחתת היפגעות בתאונות הדרכים בערים. על מנת להגיע ליעד יש לשים את משתמש הדרך הפגיע במרכז, לטפל במוקדי סיכון, למתן מהירות במרכזי הערים, להטמיע אמצעים דיגיטליים לאכיפה אוטומטית, לסלול רשת שבילי אופניים ונתיבי תחבורה ציבורית ולתת פתרונות הוליסטיים למרחב העירוני".
מתחילת השנה נהרגו 353 בני אדם בתאונות דרכים. בשנת 2020 כולה נהרגו 305 בני אדם, ובשנת 2019 כולה נהרגו 355 בני אדם. הרשות גיבשה תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים שיעדה להוריד את מספר ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים ב-50% עד לשנת 2030, אך התוכנית לא אושרה ותוקצבה בממשלה, שגם לא העמידה יעדים אחרים להורדת הנפגעים.
בתוכנית, שעיקריה פורסמו ב-ynet, הייתה התייחסות מיוחדות לערים. "הולכי רגל, רוכבי אופנוע ורוכבי כלי רכב זעירים מהווים 59% מסך ההיפגעות החמורה בשנת 2019. נתון זה, על אף שאינו מפתיע, צריך לחלחל באופן עמוק לתודעת הציבור ומקבלי ההחלטות. פעמים רבות כשאנו חושבים על תאונות דרכים, עולה בפנינו תמונה של התנגשות של שני כלי רכב. כמובן, שלצערנו, גם תאונות מסוג זה מתרחשות (והרבה), אך יש לזכור שברוב ההיפגעות החמורה מעורב משתמש דרך פגיע. לכן, עלינו להעמיד בראש סדר העדיפויות את משתמשי הדרך הפגיעים", נכתב בתוכנית.
התוכנית הצביעה על בעיות נוספות בערים: תאונות רבות במעורבות הולכי רגל מתרחשות דווקא במעבר החצייה, משום שזמן החצייה אינו מספיק ורמזור ירוק להולכי הרגל ולכלי רכב פונים ימינה מעלים את הסיכון. התוכנית קבעה כי בערים יחולו הסדרים שונים של מיתון תנועה, מיקוד בסביבת בתי הספר, הקמת שבילי אופניים, הרחבת האכיפה העירונית, קידום חצייה בטוחה וניהול בטיחות מקצועי ברשויות.
ההמלצות בתוכנית לטיפול בערים מבוססות על המלצות בינלאומיות בתחום שהוכחו בערים רבות בעולם שבהן הואטה תנועת המכוניות באמצעות שינויים בתכנון העירוני וסלילת שבילי אופניים, בישראל הגישה מחלחלת באיטיות רבה, ומיושמת בעיקר באזורים שונים בתל אביב.