מחירי השכירות עולים בעשרות אחוזים, אך יש בעלי דירות שמתנהגים אחרת ומגלים התחשבות ראויה לציון בשוכרים. "הדירות שלנו מושכרות והחלטתי שהחזירות של בעלי הדירות לא מתאימה לנו. אנחנו לא מעלים את השכירות לאף שוכר שלנו, אפילו לא בשקל. הילדים שלנו בעצמם שוכרי דירות ואני מתפללת שבעלי דירות נוספים ינהגו באותה צורה", כך כתבה אתמול בפוסט בפייסבוק פאולינה נורטרופ מרעננה, בעלת דירה להשכרה בעיר, שגם לבן זוגה יש דירה להשכרה. הפוסט זכה לשיתופים רבים.
פאולינה, מורה לאנגלית בת 57, הסבירה את החלטתה: "אין לי לב להעלות את שכר הדירה, אחרי הכול זה דואט טנגו של ממש. אנחנו כמשכירי הדירות מכבדים את השוכרים, והם נאמנים ושומרים על הנכס כבבת עיניהם. הגיע הזמן שהמדינה תחוקק חוקים נוקשים, כך שכל שוכר יוכל להטיל וטו על ההשתוללות של משכירי הדירות".
לדבריה, "אין סיבה להשתוללות המחירים הזאת בענף. לא יכול להיות שכל בעל דירה מרשה לעצמו לייקר בלי פרופורציה. יש לגיטימציה לדרוש ולהעלות מחירים באופן לא מבוקר ולא הגיוני משום שבמדיה כל מה ששומעים זה ששוק הנדל"ן רותח. כל בעל דירה רוצה להיכנס לחגיגת הנדל"ן הפרועה ולמצות את הרווחים על כתפם של שוכרים תמימים שהפכו לשבויים".
בשיחה עם מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" היא הוסיפה: "הלוואי ובכמה מילים שיצאו מהנשמה כבעלת דירה שמשכירה, נצליח בן זוגי ואני להשפיע על עוד בעלי דירות שלא ייגררו לפשע הזה של לייקר בלי פרופורציה בעשרות אחוזים את שכר הדירה לשוכרים. עובדה שאפשר, אנחנו לא מעלים בגרוש. עוד 1,000 שקלים לא יעשו אותנו עשירים. מאחורי כל שוכר יש משפחה שצריכה קורת גג במחיר שפוי".
שוכרי הדירה של פאולינה הם עולים חדשים מצרפת, הורים לשלוש בנות. האם רבקה שוואט אמרה כי "זכינו בבעלת בית נדירה. במקרה שלנו בעל הבית לא השתגע. להיפך, היא אמפתית אלינו לגמרי, מבינה שיוקר המחיה בארץ ולעולים חדשים בפרט זה לא קל. היא הרגיעה אותנו מאוד ואמרה שהיא לא מתכננת להעלות אפילו בשקל את שכר הדירה, וגם לא בחמישה אחוזים בחידוש חוזה בעוד שנה, כפי שעושים בעלי דירות באזור. פאולינה היא מודל לחיקוי. תאמצו את ההתנהגות האחראית הזו כלפי השוכרים במדינה".
סיפור דומה מגיע גם מהצפון. תושב חצור שמשכיר שתי יחידות דיור החליט לא רק שלא להעלות את שכר הדירה, אלא להפחית את התשלום החודשי. הוא אמר כי "בזמן הקורונה והסגרים, היו פיטורים וירידה כללית בהכנסות הדיירים. לכן החלטנו אשתי ואני להפחית מעט את השכירות שמהווה חלק מהכנסות הבית, מאחר שאנו מסתכלים על הדיירים הצעירים כעל ילדינו. זה בבחינת, 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך' ובתרגום למעשה - אנו מצפים משאר המשכירים לפעול כך למען ילדיהם הם".
ארז אריאב, תושב פרדס חנה-כרכור, משכיר גם הוא דירה שבבעלותו: "כבעל דירה בתל אביב, בחרתי לא להעלות את שכר הדירה לשוכרת. אני דוגל בשירות והלקוחה היא הדיירת. דייר טוב לטווח ארוך הוא דייר שאני יכול לסמוך עליו שישמור על הנכס. מדובר ביחסי סימביוזה - הדייר שומר על הנכס ואני לא מעלה את המחיר".
הדיירת, לירז מיה, מרוצה מאוד מיחסו של אריאב: "אין ספק שזה מאוד עוזר. אני בת מזל ש'נפלתי' על בעל דירה שהוא לא רודף בצע. אני שומרת לו על הנכס כאילו הוא שלי". לדבריה, "גם אני משכירה דירה בבניין באור יהודה, בעלי הדירות האחרים לא היססו להעלות מחירים. התעקשתי שלא לעשות זאת, אני חושבת שלדיירים טובים יש ערך גבוה יותר ומשתלם יותר בטווח הרחוק. נאמנות זה לא פחות חשוב".
בתוך כך, העלייה במחירי הדירות ובשכר הדירה ברחבי הארץ הובילה כמה צעירים להקים אוהלים, סמל המחאה החברתית הגדולה שהתרחשה בקיץ 2011. בינתיים, לא מדובר בתופעה רחבה, אך ברשתות החברתיות כבר ניתן להרגיש את אותה האווירה שקדמה למחאה אז.
אתמול הקימו שלושה סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע אוהל בדשא שסמוך למרכז המורים. "דירה? אין מצב שאקנה כשהמחירים רק עולים ועולים", אמרה סטודנטית בשם ורוניקה. "לא אני ולא אף אחד מהחברים שלי. אין ברירה, חייבים לקום ולעשות משהו, לפחות לנסות. זה הצעד הכי גדול, רק בשביל שאדע שניסיתי הכול". לדבריה, "זה עניין שקשור לכולנו, גם לבעלי דירה שלילדים שלהם לא תהיה אחת בקרוב. אני משלמת שכר דירה על דירה מתפרקת, והכסף הולך לפח. לאן עוד נגיע?".
