בנובמבר האחרון קיבל רועי, ישראלי שהתגורר ועבד בצרפת, הודעה מבהילה מגורמי ביטחון: חוליית טרור בהכוונה איראנית מתכוונת לפגוע בך. ההתראה הגיעה לצרפתים מ"שירות ביון זר", ועל פי דיווח מאוחר יותר בתקשורת הגרמנית היה זה המוסד שהתריע בפני מספר שירותי ביטחון אירופיים. המוסד עצמו לא הסכים לאשר את הדברים, ומסר לשומרים רק כי "בין שירותי המודיעין מתנהל שיח שוטף ושיתופי פעולה להסרת האיומים".
בחודשים שלאחר מכן קיבל רועי עוד כמה אזהרות, והרשויות הצרפתיות אף המליצו לו לעזוב את המדינה. רועי לקח את האזהרות הללו ברצינות: הוא ואשתו שהו חלק מהחודשים הבאים בישראל, ובתקופות הקצרות שנאלצו להיות בצרפת עברו בין לא פחות משש דירות שונות.
למרות אמצעי הזהירות, רמת הלחץ הייתה גבוהה: כך, באפריל השנה פנתה אשתו של רועי ל-DGSI, שירות ביטחון הפנים של צרפת (הנחשבים מקבילים לשב"כ), והתלוננה על אירוע חריג. לטענתה, אדם שהזדהה כשליח הגיע לדירתם וצלצל באינטרקום. מכיוון שלא הזמינה דבר, היא לא פתחה, אך הצליחה לצלם אותו דרך מצלמת האינטרקום. הרשויות בצרפת בדקו את הדיווח, וקבעו כי ככל הנראה אכן מדובר בשליח. כמה ימים לאחר מכן עצרו הרשויות הצרפתיות את חברי חוליית הטרור.
4 צפייה בגלריה
איראן הפעילה סוחר סמים - שהזדהה כאילן יצחק חג'ג'. חמינאי
(צילום: (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS )
מסמכים ועדויות ביחס לפעילות של אותה חוליה, שנחשפים כאן לראשונה, מספקים הצצה נדירה אל שיטות הפעולה של רשת הטרור האיראנית באירופה, שמבוססת על הפעלה של גורמי עולם תחתון - עבריינים מקומיים זוטרים ובכירים כאחד, כנופיות, מבריחי סמים, אסירים משוחררים ואחרים. לא מדובר בפעילות "סמלית" שבה נעשה שימוש במהגרים מתוסכלים, אלא בתכנון וביצוע של פיגועים ורציחות בהיקף נרחב. כך, יעדיו של תא הטרור הצרפתי כללו שלושה ישראלים נוספים שעבדו עימו, תכנון התנקשויות בשלושה בכירים בקהילות היהודיות בגרמניה, והוא גם נשלח להצית מבנים בדרום צרפת השייכים לחברות בבעלות ישראלית.
כדי לשמור על "מרחב הכחשה", איראן אינה מקיימת קשר ישיר עם תאי הטרור שלה באירופה. כך, במקרה הצרפתי, ההוראות לביצוע הפיגועים הועברו באמצעות רשתות של עבריינים ומבריחי סמים בינלאומיים.
התחקיר מבוסס על מסמכים של שירותי ביטחון באירופה שהגיעו לידי מגזין מדיהפארט, ובניתוחם השתתפו ארגון EIC (European Investigative Collaborations) ועיתונאים מתשעה כלי תקשורת וביניהם מדיהפארט הצרפתי, "דר שפיגל" הגרמני, אינפוליברה הספרדי וכלי תקשורת מהולנד, מנורווגיה, מדנמרק ומבלגיה. "שומרים", באמצעות העיתונאי דניאל דולב, הוא השותף הישראלי בתחקיר.
על פי מסמך פנימי, רשויות הביטחון בצרפת מעריכות כי אמצעי הזהירות שננקטו כדי להגן על רועי ומשפחתו הביאו את תא הטרור לעבור הלאה ולנסות לפגוע ביעדים אחרים. רועי (ששמו האמיתי, כמו שמות של יעדים אחרים של החוליה, לא נחשף מסיבות ביטחוניות) לא השיב לפניות שנשלחו אליו במספר ערוצי תקשורת.
בעלי החברה שבה עבד רועי, בעברו איש כוחות הביטחון, טען בפני "שומרים" כי שום גורם רשמי מעולם לא פנה אליו בנושא. "אין לי מושג על מה אתה מדבר", הוא אמר. "אם מישהו היה אומר לי שזה אמיתי זה היה מפחיד, אבל חוץ מזה אין לי רגשות כאלה".
עשור של שימוש בעבריינים
השימוש של איראן בגורמי פשע מאורגן וסחר סמים לצורכי טרור אינו תופעה חדשה. רק בחודשים האחרונים חשף המוסד חוליית טרור שפעלה באירופה תחת פיקודו של העבריין השוודי רווא מג'יד, שכונה "השועל הכורדי" ועמד בראש ארגון הפשע השבדי "פוקסטרוט". מג'יד, כך על פי פרסומים שונים בישראל שבהם צוטטו גורמים במוסד, נמלט מטורקיה לאיראן ושם גויס לאחר שנעצר על ידי המשטרה המקומית. גורמי ביטחון בישראל אמרו לשומרים כי החוליה השוודית והחוליה הצרפתית הופעלו בנפרד ולא היה ביניהן קשר.
העדויות הראשונות על שימוש איראני בעבריינים אירופאים התקבלו כבר לפני כעשור. המטרה האיראנית המרכזית הייתה ביצוע התנקשויות באנשי אופוזיציה איראנים גולים וכן ביעדים ישראלים או יהודים. מאז 2015 נחשפו כ-20 ניסיונות כאלה (ראו מפה מצורפת בתחילת הכתבה). אחת הרציחות הראשונות, בדצמבר 2015, הייתה של מוחמד-רזא קולחי סאמדי - פעיל בתנועת מוג'אהדין ח'לק שהורשע בפיגוע נגד המשטר האיראני בשנות ה-80, ומאז הסתתר בהולנד. הרצח בוצע על ידי עבריינים מקומיים, שהסתייעו בכנופיות סמים הולנדיות ובלגיות.
"בכל הנוגע לגולים, האיראנים מתפרעים באופן חופשי ולאורך זמן", אומר יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש התוכנית לטרור ומלחמה בעצימות נמוכה. "לגבי ישראלים יש תקופות שזה מתפרץ. עכשיו אנחנו בתקופה כזו, שנמשכת כבר כמה שנים".
4 צפייה בגלריה
"קרימו" צילם מבנים בגרמניה - ולא ידע שהוא תחת מעקב. ניידות משטרה ליד שגרירות ישראל בשוודיה, ארכיון
(צילום: Henrik Montgomery / TT / various sources / AFP)
סביב 2018, שיטת הפעולה האיראנית החלה להשתנות. זה קרה לאחר שקצין מודיעין איראני בכיר בשם אסדאללה אסאדי נעצר והורשע בניסיון להחדיר פצצה לכינוס של גולים איראנים בצרפת. אסאדי פעל במסווה של דיפלומט בשגרירות איראן באוסטריה, נתפס ונידון ל-20 שנות מאסר, אך שוחרר מאוחר יותר בעסקת חילופי אסירים. אף שגם לפני כן האיראנים השתמשו בארגוני פשע לביצוע פעולות טרור, השימוש באפיק הזה הפך לאחר האירוע למרכזי יותר.
"יש הגברה של הפעלת גורמים פליליים בתוך המרכיב הטרוריסטי, שהיא מאוד בולטת", אומר שוייצר, ומסביר: "העיקרון המוביל של מדינה שתומכת טרור ומפעילה טרור הוא שמירה על מרחב הכחשה, כי עם כל ההפרות שלה היא עדיין משחקת בתוך מערך של נורמות בינלאומיות ורוצה לשמור על חזות מהוגנת. לכן, המנגנון החשוב ביותר הוא לשמור על מרחב ההכחשה, והאלמנט הפלילי מוסיף לזה נדבך נוסף. שכבת מגן נוספת. זה מאפשר לאיראן לטעון שפעולות החיסול הן בכלל פליליות".
אנשי מוסד לשעבר, שהסכימו להתראיין בעילום שם, ציינו גם הם את ההשקה בין הטרור האיראני לעולם הפלילי, והזכירו כי סחר בינלאומי בסמים הוא נתיב הכנסות משמעותי עבור איראן, וגם עבור חיזבאללה. "מעקב אחרי נושא הסמים ככלי כלכלי מרכזי של החיזבאללה מעלה שהם מחוברים לכל הרשתות (העברייניות), בין אם זה בהולנד, בלגיה, שוודיה או סרי לנקה. שם הם במגרש של הגדולים", אמר עובד לשעבר במוסד. עם זאת, הוא מסייג כי "אם יש להם ציר הברחה של נאמר 10 מיליון דולר לשנה לפריז, והם ישתמשו בו לפיגוע, אז הם שרפו אותו. ועדיין, החיבור הזה יוצר את ההיכרויות ואת היכולת להכיר ולגייס אנשים שלא מחוברים לציר הברחה ספציפי, אבל כן מחוברים לפשע".
מי שנמצאים בתפר בין הפעילות הפלילית לפעילות הטרור הם מבריחי סמים בינלאומיים. בתחילת השנה הטילו ארה"ב ובריטניה סנקציות על מבריח סמים איראני בשם נאג'י שריפי-זינדשטי. לפי הממשל האמריקני, זינדשטי והרשת שלו נהנים מהגנת הממשל בטהרן, ובתמורה ביצעו עבור משרד המודיעין האיראני התנקשויות וחטיפות (שחלקן סוכלו) באיחוד האמירויות, בהולנד, בטורקיה ואף בארה"ב.
מקרה דומה הוא של רמין יקטרפסט, שאמנם לא היה מבריח סמים, אך היה בכיר בכנופיית אופנוענים בגרמניה, שבין היתר נחשד ברצח של עבריין מכנופיה יריבה - ונמלט לאיראן. בית המשפט בדיסלדורף מצא כי יקטרפסט עמד מאחורי ניסיון להצית בית כנסת בעיר בוכום וכן מאחורי ירי על בית כנסת בעיר אסן ב-2022. יקטרפסט נורה למוות בטהרן בתחילת השנה, והיה מי שייחס זאת למוסד.
תא הטרור שנחשף - בראשות סוחר הסמים שנמלט
על פי החשד, מי שעמד בראש חוליית הטרור הצרפתית היה סוחר סמים גדול מאזור ליון בשם אומיט בולבול, שככל הידוע נמצא כעת באיראן. בולבול, יליד העיר פאו שבדרום צרפת, נהג להשתמש בשתי זהויות בדויות: באחת הוא היה אילן יצחק חג'ג', יהודי יליד צרפת. זהות אחרת שבה עשה שימוש הייתה של אזרח טורקי בשם הרון אוזטורק.
איש ה"ביצוע" של החולייה היה צרפתי יליד אלג'יריה בשם עבדלכרים ס', המכונה "קרימו". את שמו המלא לא ניתן לפרסם בשל מגבלות משפטיות בצרפת. מדובר בעבריין מנוסה, שריצה בעברו עונשי מאסר בגין מעורבות ברצח כפול במסגרת מלחמת כנופיות במארסיי וכן בגין סחר בסמים.
כחלק מהמאמץ לשמור על מידור והפרדה, בולבול וקרימו לא היו בקשר ישיר. מי שחיבר ביניהם היה עבריין בשם סאדאת (גם את שמו המלא לא ניתן לפרסם מאותן סיבות), שבעברו שורת עבירות רכוש, אלימות, סחיטה וסמים. כיום הוא כלוא בצרפת. הבחירה בו כמקשר הייתה כמעט טבעית: הוא שימש כאחד מסגניו של בולבול בפעילות הסמים של הכנופיה, והכיר את קרימו מתקופה שבה ישבו יחדיו בכלא.
הפעלתו של קרימו חושפת כיצד פעל התא ואת התוכניות האיראניות. כך, ברשימת המטרות האיראנית היו שלושה יהודים בעלי מעמד בקהילות יהודיות בברלין ובמינכן. לקרימו אמנם היה אסור לעזוב את צרפת בשל מגבלות שהוטלו עליו עם שחרורו מהכלא, אבל בהוראת האיראנים הוא הגיע לפחות פעמיים לגרמניה כדי לאסוף מודיעין על היעדים. באחת מהן, ב-15 באפריל השנה, הוא הגיע למינכן ברכבת. הוא השתמש בתעודת הזהות של גיסו לרכישת הכרטיס, ולא שכח לכבות את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו לפני שעזב את צרפת. כשהגיע למלון "מינכן אין דיזיין" הפעיל טלפון עם כרטיס סים מקומי.
בזמן שהותו בעיר, קרימו ביקר בשכונת היידהאוזן השקטה. לא בדיוק יעד תיירותי נחשק, אבל ממילא היו לו תוכניות אחרות. בשכונה נמצאת חברה הקשורה לשניים מיעדי ההתנקשות. הוא עבר כמה פעמים ליד הכתובת, נכנס לחצר הפנימית וצילם בווידאו ובסטילס את הסביבה, את דלת הכניסה ואת הכניסות האחוריות לבתים סמוכים. הוא לא ידע שכל אותו זמן עקבו אחריו אנשי ביטחון גרמנים סמויים.
קרימו שהה במינכן יומיים, שב לצרפת, ושבוע לאחר מכן עלה שוב על רכבת לגרמניה. כשירד במינכן, ב-21 באפריל, נעצר לבדיקה משטרתית שבמסגרתה צולמו התעודות שלו. אף שהיה תחת מעקב, זו דווקא הייתה בדיקה שגרתית ומקרית, והיא הדאיגה אותו. בהודעה קולית ששלח לאדם לא ידוע הוא התלונן על הנוכחות המשטרתית הרבה, ובסוף חזר לאחר יומיים לצרפת.
הרשויות האירופיות המשיכו לעקוב אחרי קרימו ואנשי החוליה, אלא שאז אירע דבר לא צפוי: המגזין הגרמני המקוון "פוקוס" חשף את ההתרעה שהעביר המוסד שתוארה בפתיח, וכן כי מתנהל מעקב אחרי קרימו. החוקרים חששו שהוא יימלט, ולמחרת עצרו אותו ואת בת זוגו, שעל פי החשד סייעה לו.
בחקירתו טען קרימו כי פעל עבור אדם שישב איתו בעבר בכלא, צעיר ממוצא טורקי בשם אמרה (Emre) שאת שם משפחתו כביכול לא ידע. לדבריו, הוא נפגש עם "אמרה" בליון, כדי לקבל ממנו הוראות וכסף, והאחרון נתן לו אלף יורו כדי לצלם בניינים בגרמניה וטען שמדובר במשרדים של חברה שרימתה ידיד שלו. אף שהסיפור עשוי להישמע מגוחך, לא מן הנמנע כי קרימו אכן לא ידע שהוא עובד בשירות איראן.
בהמשך, לפי עדותו, ביקש ממנו "אמרה" להצית כמה בניינים בדרום צרפת, לכאורה לצורך הונאת ביטוח. קרימו טען שלא ביצע זאת בעצמו, אך תיווך בין "אמרה" לבין עבריינים אחרים. המבנים הוצתו בסוף נובמבר ובתחילת ינואר, וכולם קשורים לחברות בבעלות ישראלית. בשלב הצתת המבנים, פעילותו של התא כבר הייתה מוכרת לרשויות הביטחון. האם פעילי התא הצליחו לחמוק מתחת לרדאר ולבצע את ההצתות, או שמא הרשויות החליטו לאפשר זאת כדי להמשיך לנטר את התא, לאסוף מודיעין ולא לשרוף מקורות? לשאלות אלה אין לעת עתה מענה.
שאלה נוספת היא אם "אמרה" הוא בעצם שם שהמציא קרימו עבור סאדאת או בולבול, כדי לא להפלילם. כאשר הוצגו לקרימו תמונות של השניים, הוא טען שאינו מכיר אותם. אלא שישנן ראיות שמצביעות על קשר. בנובמבר 2023 אותרה שיחת טלפון באורך שבע שניות ממכשיר ששימש את סאדאת למכשירה הסלולרי של זוגתו של קרימו. בנוסף, לאחר מעצרם של קרימו וזוגתו, נעשה חיפוש בתא הכלא של סאדאת שבו נמצאו כונן USB ושלושה טלפונים סלולריים, שלפחות אחד מהם היה בשימושו. על אותו המכשיר נמצאו פרטיו של בולבול באנשי הקשר באפליקציית המסרים המיידיים של פייסבוק, בעוד קרימו היה שמור באנשי הקשר בטלגרם. זוגתו של קרימו אישרה בחקירה כי שמעה ממנו את שמו של סאדאת. קרימו וזוגתו ממתינים כעת למשפטם בצרפת.
התגובות
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה בשם המוסד: "מאז ה-7 באוקטובר יש עלייה ברמת האיום כלפי ישראלים ויהודים ברחבי העולם מצד ארגוני טרור. האחריות להגנה של כל אזרח ישראלי או יהודי הנמצא במדינה זרה הינה של שירותי המודיעין, הביטחון ואכיפת החוק המקומיים. בין שירותי המודיעין מתנהל שיח שוטף ושיתופי פעולה להסרת האיומים".
בשירות ביטחון הפנים של צרפת, DGSI, סירבו להתייחס לנושא והשיבו כי הם מנועים מלהגיב, שכן ההליכים המשפטיים בפרשה עדיין בעיצומם.
איראן טענה, באמצעות שגרירותה בהולנד: "איראן מצייתת בקפדנות לחוק הבינלאומי ומכבדת את ריבונותן של כלל המדינות. ההאשמות שלפיהן איראן מעורבת בהכוונת מתקפות באירופה, או בתמיכה במתקפות כאלה, אינן מבוססות והן מגוחכות. מדובר בחלק מקמפיין הטעיה שמטרתו לפגוע ביחסים בין איראן למדינות אירופה. מצער שהאשמות כאלה זוכות לאמון, שכן כל מטרתן לזרוע מחלוקות וחוסר אמון".
עורכי דינו של קרימו מסרו: "הוא כיום הנאשם היחיד (לצד אשתו, שאת מעורבותה הוא מכחיש), בתיק שאת חומרתו הוא מגלה רק עם חומרי החקירה שמוטחים בו. היעדר זיהוי ו/או מעצר של המתנקשים של חוליית הטרור מאלץ אותו ללבוש 'חליפה' הגדולה מאוד למידותיו. הוא היה עקבי מאוד בחקירותיו. זה מראה, מצד אחד, שלא ידע מה היו היעדים של האנשים שפנו אליו, ומצד שני שהוא חסר כל שנאה כלפי הקהילה היהודית. לא אותרו שום סימנים של רדיקליזציה או כל דבר שעלול להצביע עליו כאנטישמי. למרות זאת, הוא כלוא בבידוד משך יותר משלושה חודשים. חומרת המעורבות שלו פחותה לאין שיעור לעומת השחקנים הראשיים, הנמצאים במעלה ובמורד הזרם של התוכנית הפלילית. מעצרם היה מאפשר לו לשוב למקומו הראוי, ולהעניק לו טיפול בהתאם לתפקידו היחסי בפרשה".
עורכי הדין המייצגים את זוגתו של קרימו מסרו: "מרשתנו לא ידעה דבר אודות המעשים שמיוחסים לה. היא אינה מוכרת למשטרה ולמערכת המשפט. היא אם לשניים ובהיריון עם ילדה השלישי, ואינה מחזיקה בעמדות רדיקליות. עובדות אלו אינן שנויות במחלוקת, אך למרות זאת היא הושמה במעצר טרם משפטה, ואין-ספור בקשות לשחרורה נדחו. היא עומדת ללדת את ילדה השלישי כשהיא במעצר. ישנה מציאות נוראית במקרים שמסווגים כ'טרור': חירויות הפרט ועקרונות דמוקרטיים בסיסיים כמו חזקת החפות נדחקים הצידה בשם 'זהירות', שבמקרה הזה לא מתבססת על דבר מלבד ההקשר הביטחוני של התיק".
את תגובותיהם של סאדאת ואומיט בולבול לא ניתן היה להשיג.
