נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מותח ביקורת חריפה על התנהלות הפרקליטות בראשות שי ניצן בפרשה שכונתה "מין תמורת מינוי", שבמסגרתה נחקרו יחסי יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה לבין השופטת אתי כרייף. בדו"ח שהוציא ותוכנו הגיע היום (א') לידי ynet הוא התייחס לשימוש שעשו החוקרים בחומרים שהופקו על ידי גורם שלישי, בניגוד לחוק, מהטלפונים הניידים של נוה, וכתב: "ראוי היה לנהוג אחרת. לא ניתן להכשיר חיפושים וחדירות לחומרי מחשב פרטיים רק משום שהחדירה נתבצעה שלא על ידי חוקרי המשטרה".
הפרשה, שראשיתה נעוצה בגניבת הטלפונים הניידים של נוה, נגנזה בסופו של דבר מבלי שהועמד איש לדין. הדו"ח של הנציב רוזן חובר במענה לפנייה של נוה, באמצעות עורך דינו בעז בן צור, שבמסגרתה טען לחיפוש בלתי חוקי שערכו חוקרי יחידה להב 433 בטלפונים הניידים שלו ובחומרים שהפיקה מהם כתבת הפלילים של גלי צה"ל, הדס שטייף (שקיבלה אותם מאשתו). לטענת נוה, פרקליט המדינה דאז שי ניצן הוא שהנחה את החוקרים להיפגש עם שטייף.
נוה טען שהחוקרים, באישורו של ניצן, ביקשו מבית המשפט להכשיר את תוקפם המשפטי של החומרים תוך שנמנעו במכוון מלגלות שמקורם בדבר עבירה, וזאת הן במסגרת בקשתם לצו חיפוש ועיון בחומרים והן במהלך הדיון בבקשה בבית המשפט. הוא הוסיף שלשיטתו אישור הפתיחה בחקירה נגדו ונגד השופטת כרייף ניתן בחוסר סמכות ולפיכך נעדר תוקף משפטי.
בדו"ח שערך הנציב רוזן הוא דחה את הטענה בדבר חיפוש בלתי חוקי בניידים וקבע שהדבר היה חייב להיחקר באופן דחוף: "הגעתי לכלל מסקנה כי בהינתן המידע שהיה בידי גורמי האכיפה אותה עת, אשר נסמך על הדברים שמסרה שטייף לעו"ד ניצן בשיחת הטלפון עימו, ובשים לב לרגישות ונפיצות אותו מידע, לא מצאתי בהתנהלות המתוארת בדרך קבלת החומרים משטייף, פגם המחייב התערבותי.
"המידע שמסרה שטייף חייב פעולה דחופה ונחושה של משטרת ישראל. התנהלותו הזהירה של עו"ד ניצן בהכוונת חוקרי משטרה בכירים אל שטייף, ובהמשך שטיחת בקשתו בנושא בפני בית המשפט, הייתה במקומה. כעולה מהחומר שלפניי, החוקרים הבכירים, שנשלחו לביתה של שטייף, נהגו בזהירות רבה עת שמעו ממנה אודות נסיבות קבלת החומרים ותמצית תוכנם".
אולם מצד שני קבע הנציב רוזן: "משנראה היה כי שטייף חדרה, לכאורה שלא כחוק, לטלפונים הניידים באמצעות איש מטעמה, הרי שהמידע שהופק על ידיה הושג, על פני הדברים, בעבירה. במחובר לעובדה כי בקרב גורמי הפרקליטות התעורר חשד לפגיעה בחסיון עו"ד-לקוח, ראוי היה לנהוג אחרת. נכון היה להנחות את חוקרי המשטרה לתפוס את כל החומר שהיה ברשותה של שטייף, לעטוף אותו, ללא עיון ובדיקה, ולפנות בבקשה לבית המשפט להכריע מה ייעשה במידע ובחומר שנתפס כאמור. על החוקרים היה לפנות לבית המשפט לאחר השיחה של שטייף עם עו"ד ניצן, שבמהלכה גילתה לו מהחומר שברשותה, ולא לדחות פנייתם לבית המשפט בנושא, בשל רצונם לקבל מידע וחומר נוסף בפגישתם עם שטייף.
"לא ניתן 'להכשיר' חיפושים וחדירות לחומרי מחשב פרטיים רק משום שהחדירה נתבצעה שלא על ידי חוקרי המשטרה במישרין, אלא באמצעות צד שלישי. בדומה, לא יעלה על הדעת כי שוטר א' יחדור למחשב ללא צו שופט, יפיק חומר, ולאחר זמן, ללא קשר לשוטר א', יעיין בחומר שוטר ב', שהיה אך מודע לכך שהחומר הופק באופן בלתי חוקי, ופעולתו של שוטר ב' תיחשב כפעולה כשרה ונקייה, מאחר שזו הייתה נפרדת מפעולתו של שוטר א'".
לגבי הדיון שהתקיים לקבלת צו חדירה לניידים הנציב מצא את התלונה של נוה מוצדקת: "ראוי היה לפרט בבקשה לבית המשפט בצורה מפורשת כי החומר, שלגביו מתבקש הצו, הושג על פי החשד תוך פריצה בלתי חוקית לטלפונים הניידים של נוה. למיטב זכרונה של מי שרשמה את תקציר הדיון, האפשרות שהחומרים שעל יסודם הוגשה הבקשה, הושגו בעבירה, לא הועלתה במהלך הדיון בה, לא ניתן להימנע מהמסקנה, כי נכון היה להציג את הדברים באופן מפורט וברור בפני בית המשפט הן בבקשה והן במסגרת הדיון בה. הדברים מקבלים משנה תוקף משמדובר בבקשה במעמד צד אחד... עם זאת, לא ניתן לקבוע, ולו בשמץ, כי גורמי האכיפה פעלו כפי שפעלו מתוך רצון להטעות את בית המשפט".
לגבי מינוי ניצן לעסוק בתיק במקום היועץ המשפטי לממשלה כתב הנציב רוזן כי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, ציין בעצמו כי "ייתכן ונפל פגם בהליך הסמכתו של ניצן", אך אלו אינם בסמכות הנציב.