484 ימים מוחזקים קית' סיגל, עופר קלדרון וירדן ביבס בשבי חמאס. היום (שבת) עתידה לצאת הפעימה הרביעית שבה השלושה, שנחטפו מהקיבוצים כפר עזה וניר עוז, ישוחררו. אלו סיפוריהם:
ירדן ביבס
ירדן ביבס בן ה-35 חוזר הביתה, ללא אשתו שירי ושני ילדיהם כפיר ואריאל שעדיין בשבי. שלשום דרשו בישראל מחמאס לקבל תשובה ברורה בנוגע לגורלם, לאחר שהיו אמורים להשתחרר בפעימות הראשונות של העסקה, לאור ההסכם שדרש שאזרחיות וילדים ישוחררו קודם לחיילות. עד כה לא התקבל מידע חדש בעקבות הדרישה, אך העובדה שלא שוחררו בפעימות הראשונות הגבירה את החשש לגורל האם והילדים.
במשפחת ביבס מסרו אתמול: "ירדן שלנו אמור לחזור למחר ואנחנו כל כך מתרגשים, אבל שירי והילדים עוד לא חזרו. הרגשות מעורבים ואנחנו עומדים בפני ימים מורכבים מאוד". המשפחה קראה לציבור: "בבקשה שמרו על הלב של ירדן וכבדו את פרטיותו ופרטיות המשפחה בתקופה הקרובה".
אלא שזה לא קרה ודובר צה"ל הודיע בשבת האחרונה כי קיים חשש כבד לגורל האם וילדיה, שתמונת חטיפתם הפכה לסמל לאכזריות חמאס. בסרטון מיום הטבח, שבו נחטף ירדן מקיבוץ ניר עוז, הוא נראה מוכה על-ידי מחבלי חמאס. בסרטון שפרסם חמאס בהמשך הוא דיבר על שירי והילדים - שנחטפו בנפרד ממנו - במילים שככל הנראה הוכתבו לו על-ידי שוביו.
ירדן ביבס ציין את יום הולדתו ה-35 בשבי. אחותו עופרי ביבס-לוי אמרה אז: "אני לא יודעת מה מצבם. אני לא יודעת אם הם חיים או מתים, אני לא יודעת איפה הם נמצאים, אני לא יודעת כלום. אז אני אגיד לו: דודג'י, כולנו מאוד-מאוד אוהבים אותך, מאוד מתגעגעים אליך. ובמצב כזה אין לי הרבה לאחל חוץ מרק חופש ושתחזור אלינו".
היא איחלה לו "שתזכה לחבק שוב את שירי ולנשק את אריאל וכפיר ולהיות איתם יחד, ושנוכל לחגוג את יום ההולדת הבא, ועוד הרבה לפני זה, איתנו פה. אוויר לנשימה, חופש, אור יום - הדברים הכי בסיסיים והכי ברורים מאליו כביכול. הלוואי שרק יהיה לו את זה".
עופר קלדרון
"ברוך השם, אמאל'ה, איזה בוקר מושלם". זו הייתה התגובה הראשונית שפרסמה אתמול ברשת סהר קלדרון, בתו של עופר קלדרון, אחרי פרסום רשימת החטופים. היא שוחררה בעסקת החטופים ביחד עם אחיה ארז, אחרי 52 יום בשבי. היום, אחרי 432 ימים נוספים, היא תפגוש סוף-סוף את אבא. האב ושני ילדיו נחטפו מביתם בניר עוז, בטבח 7 באוקטובר.
בהודעה לתקשורת בשם בת הדס, בת זוגו לשעבר של עופר, ושלושת ילדיהם, נמסר אתמול: "קיבלנו בהתרגשות רבה את הבשורה על שובו של עופר האהוב שלנו, לצד ירדן ביבס וקית' סיגל. אחרי 483 ימים בהם הופקרו בעזה, אנחנו כבר לא יכולים לחכות למפגש עם בני המשפחות היקרים שלנו".
הם הוסיפו: "אנחנו מודים לנשיא טראמפ שתרם ליציאתו לפועל של המתווה הזה, וקוראים לראש הממשלה נתניהו ולנציגי ישראל לא להמתין אפילו דקה כדי לקדם את השלב הבא בהסכם ולהבטיח שכל החטופות והחטופים ישובו אלינו, חיים וחללים, עד האחרון שבהם. השבת כל החטופים הכרחית כדי שהם ואנחנו נוכל להשתקם ולהתחיל לרפא את הפצעים כדי להבטיח את חוסנה של החברה והמדינה.
"עד לשובו של עופר לחיבוק החם שלנו – נבקש להימנע מראיונות לתקשורת, אנו מודים לעם ישראל על החיבוק והתמיכה ומבטיחים לחלוק את תחושותינו עם שובו".
5 צפייה בגלריה
סהר קלדרון, בתו של עופר. תתאחד אם אביה יותר משנה אחרי ששוחררה מהשבי
(צילום: פאולינה פטימר)
שרון, גיסתו של עופר, כתבה: "עופר בדרך הביתה. תודה לכולם על ההודעות והטלפונים. לא עונים כרגע לאף אחד. אוהבים ומודים לכולם". בן דודו אייל סיפר ל-ynet: "המשפט האחרון שסהר שמעה ממנו היה 'תילחמי עליי, אני לא רוצה למות במנהרות'". על שהייתו בשבי הוא אמר: ״אנחנו יודעים מכל החטופים ששבו והיו איתו שהוא עזר להם הרבה ועזר להם לשמור על אופטימיות. ממש כמה ימים אחרי שסהר וארז שוחררו, הביאו את שני גורן לאזור שבו הוא היה במנהרות. הוא נראה אופטימי, אמר לה 'אני אכין לך אוכל ממה שיש לי פה', והוסיף שהוא בטוח שעוד יומיים-שלושה גג הוא יוצא משם״.
קית' סיגל
קית' סיגל, בן 65, נחטף עם אשתו אביבה מביתם שבקיבוץ. אביבה שוחררה מהשבי בנובמבר 2023, אחרי 51 ימים. קודם לכן, כשצילמו אותם בשבי, אביבה סיפרה שקית' אמר לה לא לבכות כדי שהילדים יראו שהיא חזקה.
אולם באפריל 2024 חמאס פרסם סרטון שבו נראה קית' לצד החטוף עמרי מירן, שבו נראה קית' בוכה. בתו שיר סיפרה: "הרגשתי שזו הדרך שלו להראות לנו שקשה לו, ולבקש מאיתנו שנוציא אותו כבר". הבת פרסמה סרטון ובו היא נראית מחבקת את אמה אביבה: "אבא ברשימה, אבא בא".
קית׳ עלה מארה"ב כשהיה בן 21 ועבד כמרפא בעיסוק. הדר בן השש, נכדו של קית׳, הקליט הודעה לסבו ואמר: ״אני אוהב אותך, אני מחכה כבר שאתה תחזור״. בדצמבר 2024, בזמן שבנה עדיין מוחזק בעזה, אימו של קית' נפטרה.
5 צפייה בגלריה
אביבה סיגל, אשתו של קית'. "הייתי בהלם לפחות כמה שבועות עד שבכלל הצלחתי להבין שנפרדנו ושאני פה בלעדיך"
(צילום: אופיר טל )
"כשנחתי עם המסוק בבית חולים וולפסון ופגשתי את הילדים המתוקים שלנו, לא האמנתי שאני שם בלעדיך", כתבה אביבה לקית' באוקטובר האחרון. "הייתי בהלם לפחות כמה שבועות עד שבכלל הצלחתי להבין שנפרדנו ושאני פה בלעדיך".
היא ציינה אז עוד: "אני זוכרת שהיינו שם בחדר קטן בעזה ובאתי להגיד לך שהם אמרו לי שאני צריכה ללכת. הסתכלתי עליך וראיתי את הפחד שיש לך בעיניים, לא הצלחת להוציא מילה מהפה. אני הסתכלתי עליך ואמרתי לך שאני אהיה חזקה בשבילך ואתה תהיה חזק בשבילי ואני נשבעת לך, קית', שזה הדבר היחיד שעובר לי בראש כל היום וכל הלילה.
"להישאר חזקה בשבילך כדי שאתה תצליח להישאר חזק בשבילי ובשביל הילדים והנכדים. אני כל כך מקווה שאתה מצליח להחזיק מעמד שם. זוכר את המנהרה שלקחו אותנו אליה והשאירו אותנו שם לבד? זוכר כמה קשה היה לנשום? אני זוכרת שהסתכלתי עליך, בקושי מצליח להוציא את המילים מהפה, ואמרת לי שאתה לא מצליח לנשום".
