בצרפת התעוררו הבוקר (שני) לפלונטר פוליטי חסר תקדים, שיקשה מאוד על המשך כהונתו של הנשיא עמנואל מקרון. הנשיא הכריז בחודש שעבר על הליכה לבחירות בזק כדי לחדש את האמון של הצרפתים בממשלת המרכז שלו – אך ההימור הזה כשל: הקואליציה איבדה אמש עשרות מושבים בבית התחתון של הפרלמנט, האספה הלאומית, והגיעה למקום השני בבחירות.
יש לציין כי התוצאות הן מכה קשה בעיקר למפלגת הימין הקיצוני של מרין לה פן: בניגוד לסקרים, שחזו שתגיע למקום הראשון, היא גרפה רק 143 מושבים. מי שהפכה לסיעה הגדולה ביותר היא "החזית העממית החדשה" – ברית מפלגות השמאל, שכוללת גם אנשי שמאל קיצוני רבים. למקום השני הגיעה ברית מפלגות המרכז של מקרון עם 168 מושבים, והיא כאמור נחלשה משמעותית.
באספה הלאומית יש 577 חברים, ואף סיעה לא התקרבה לרוב הדרוש של 289 מחוקקים. בעקבות תוצאות הבחירות נמצאת צרפת במצב חסר תקדים, שבו לראשונה בתולדותיה אין בפרלמנט אף מפלגה דומיננטית באופן מובהק. בניגוד לגרמניה או הולנד, צרפת לא רגילה לפרלמנט "תלוי". מקרון, שטרם הגיב לתוצאות המסתמנות בבחירות, יצטרך להוציא את צרפת מפלונטר שכבר הוגדר כ"משבר הגדול ביותר של הרפובליקה הצרפתית החמישית" שנוסדה ב-1958. החוקה הצרפתית אוסרת על הנשיא מקרון להכריז על בחירות חדשות בשנה הקרובה.
כל אחד מ-577 המושבים באספה הלאומית מוקצה למחוז בחירה אחד, שתושביו מחליטים למי להעניק אותו. בשבוע שעבר נערך הסיבוב הראשון בבחירות, וכדי לנצח בו נדרש כל מועמד להשיג יותר מ-50% מהקולות במחוז הבחירה שלו. ברוב המרוצים לא הושגה הכרעה, ולסיבוב השני והמכריע היום העפילו רק המועמדים המובילים.
לקראת ההצבעה אתמול בסיבוב המכריע ביטלו מפלגות שמאל ומרכז את מועמדותם של יותר מ-200 נציגים מטעמן, שנחשבו בעלי סיכויים לנצח, וקראו לתומכיהן להתאחד במקום זאת סביב המועמד המתון בעל הסיכויים הטובים ביותר לגבור על נציגי הימין הקיצוני במחוז הבחירה שלהם, וכך לסכל השתלטות של "האיחוד הלאומי" על הפרלמנט. אמש הסתמן כי הטקטיקה הזו הצליחה הרבה מעל למשוער, ואנשיה של לה פן נותרו הרחק מאחור.
ערב הבחירות חזו הסקרים למפלגתה כ-220 מושבים, ואילו בפועל היא נשארה עם כ-80 פחות, במקום השלישי בלבד. יצוין כי עדיין מדובר בגידול חד בכוחה של "האיחוד הלאומי", שבבחירות הקודמות השיגה 89 מושבים, אך היא ציפתה להישג גדול בהרבה. בימין הקיצוני מחו על שיתוף הפעולה של מפלגות השמאל והמרכז. ז'ורדן ברדלה ממפלגתה של לה פן, והמועמד שלה לראשות הממשלה, אמר כי מדובר ב"ברית מבישה" שתשתק את צרפת.
במצב שנוצר, כדי להרכיב ממשלה יצטרך מקרון להמשיך את שיתוף הפעולה בין המרכז לשמאל. הקמת ממשלת מרכז-שמאל תהיה משימה קשה, מכיוון שבמפלגתו של מקרון פסלו על הסף אפשרות של שיתוף פעולה עם מנהיג השמאל הקיצוני – ז'אן לוק מלנשון ממפלגת "צרפת בלתי כנועה" (LFI). במהלך קמפיין הבחירות הזהיר מקרון מקיצוניים משני הצדדים – מימין ומשמאל.
מלנשון האנטי-ישראלי פסל אפשרות של הקמת קואליציה רחבה, ואמר כי חובתו של מקרון היא לאפשר לברית מפלגות השמאל להקים ממשלה. כדי להרכיב קואליציה ינסה מקרון לפרק את ברית מפלגות השמאל – שכוללת את הירוקים, הסוציאליסטים, המפלגה הקומוניסטית ומפלגת השמאל הקיצוני של מלנשון. הוא ישאף להקים קואליציית מרכז-שמאל עם הירוקים והסוציאליסטים.
סיעות השמאל החלו בהתייעצויות אחרי ההישג הגדול בבחירות, כשעל הפרק עומדת גם אפשרות של הקמת ממשלת מיעוט - ששיתוף הפעולה בינה לבין מקרון יהיה קשה עד בלתי אפשרי. לפני הבחירות הבטיחו באיחוד מפלגות השמאל להגדיל את ההוצאות הממשלתיות, להעלות את שכר המינימום ולהוריד את גיל הפנסיה – צעדים שיובילו לעימות עם מקרון והאיחוד האירופי.
מחנה השמאל אמנם יהיה הגדול ביותר באספה הלאומית – אך בין חברות הגוש יש מחלוקות מהותיות, וגם איחוד הכוחות בין הצדדים לא היה טבעי ומובן מאליו. "החזית העממית החדשה" טרם החליטה מה יהיה המועמד שלה לראשות הממשלה. מלנשון הצהיר כי ראש הממשלה צריך להגיע ממפלגתו.
במחנה השמאל היו מחלוקות רבות אחרי טבח ה-7 באוקטובר. מפלגתו של מלנשון ספגה מתקפות ממפלגות מתונות יותר על עמדות פרו-פלסטיניות. מלנשון והשמאל הקיצוני עוררו התנגדות רבה, וחששות, בקרב יהודים רבים בצרפת. חלקם אמרו כי הם מעדיפים את הימין הקיצוני של לה פן.
ראש הממשלה גבריאל אטאל אמר בעקבות תוצאות הבחירות כי הוא יגיש את התפטרותו למקרון – אך לא ברור אם הנשיא יקבל אותה, מכיוון שבשלב זה לא ידוע על מי הוא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. אטאל אמר כי הוא מוכן לכהן בתפקיד כראש ממשלת מעבר.
מקרון הכריז על בחירות בזק אחרי ההישג של הימין הקיצוני בבחירות לפרלמנט האירופי, וההתרסקות של גוש המרכז באותן בחירות. אם הוא יצליח לפרק את הברית של מפלגות השמאל הוא אולי יצליח להקים קואליציה רחבה – אך היא תהיה בלתי יציבה ותקשה עליו ליישם את המדיניות שלו. מקרון יסיים את כהונתו ב-2027, והדגיש שלא יתפטר לפני תום הכהונה.
לנוכח הפלונטר הפוליטי, אפשרות נוספת היא להקים ממשלת טכנוקרטים. כך או כך, כל ממשלה תצטרך לקבל את אמון המחוקקים בהצבעה בפרלמנט.