תגובת שרת העלייה והקליטה תמנו שטה לעתירה לבג"ץ
(צילום: אבי חי, נויל האריס)
המדינה הגישה היום (שני) לבג"ץ את תגובתה לעתירה שהוגשה נגד החלטת הממשלה להמשיך את מבצע "צור ישראל" להעלאת יהודים מאתיופיה לארץ. בתגובה לעתירה טוענת המדינה כי החלטת הממשלה ניתנה כדין: "טעמים הומניטריים כבדים עומדים ביסוד יישום החלטה הממשלה, שנועדה לאחד אזרחים המצויים בישראל עם בני משפחותיהם הממתינים באתיופיה".
בני קהילת הממתינים באתיופיה שמעו לפני שלושה חודשים על ההחלטה שהובילה שרת הקליטה פנינה תמנו שטה לאפשר להם לעלות לישראל. ואולם, עתירה של "המרכז למדיניות הגירה ישראלית" - ארגון שהוקם בעקבות תופעת ההסתננות מאפריקה לישראל - מתנהלת בחודש האחרון בין כותלי בג"ץ ועלולה לעכב ואף לעצור את המשך העלייה מאתיופיה.
העותרים טוענים כי החלטת הממשלה מספר 713 תביא לישראל אלפי זרים שאין להם שום קשר ליהדות. הם אפילו דרשו משופטי בג"ץ להוציא צו ביניים שמורה לעצור את הכניסה מאתיופיה לישראל, מאחר שהחלטת הממשלה כבר תוקצבה. המדינה ביקשה זמן נוסף להגיב לעתירה, אולם שופט בג"ץ דוד מינץ נענה לבקשת העותרים והקפיא את המשך העלייה מאתיופיה עד שתתקבל החלטה אחרת. ההחלטה הסופית בעתירה תישלח לצדדים בימים הקרובים.
בתגובתה לעתירה, מפרטת המדינה עובדות וכשלים לאורך השנים בסוגיית העלייה מאתיופיה, ומסבירה מדוע המשך מבצע העלייה הוא הכרחי לנוכח העוול למשפחות הממתינים בשלושת העשורים האחרונים. "החלטת הממשלה שהעותרת מבקשת להביא לביקורתו של בית המשפט הנכבד מצטרפת לשורה של החלטות ממשלה קודמות בנושא", צוין בתגובה.
בתגובת המדינה הוסבר כי ממשלות קודמות אישרו עלייה מאתיופיה לפי קריטריונים שונים בכל פעם ועל בסיס רשימות ממתינים שלא בוצעו על ידי צוות לא ממשלתי בראשות דוד אפרתי, לשעבר ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ועל ידי הרב מנחם ולדמן, נציג הרבנות הראשית לעניין יהדות אתיופיה. עם השנים התברר כי רבים לא נכללו ברשימות אלה, והצטברו אלפי פניות של ממתינים מאתיופיה שיש להם משפחה בישראל. החלטת הממשלה מספר 713 נועדה לתקן זאת.
"החלטת הממשלה, כמו קודמותיה, אינה מושתתת על חוק השבות ותכליותיו אלא על חוק הכניסה לישראל ועל הנסיבות ההומניטריות שנוצרו לאורך השנים", ציינה המדינה. באשר לטענת העותרים כי סל הקליטה של עולים מאתיופיה רחב יותר מאשר של עולים ממדינות אחרות, נאמר מטעם המדינה כי "כל המגיעים לישראל מאתיופיה מקבלים סל קליטה זהה וליווי זהה. הואיל ואתיופיה היא מדינה שמצבה הסוציו-אקונומי מורכב, עם פערים גדולים אל מול החיים בישראל, המגיעים ממנה זקוקים לליווי מותאם ומופנים למרכזי קליטה עם הגעתם לישראל. במסגרות אלו מועברות פעילויות הכרה והכנה למציאות החיים בישראל, בשים לב לצרכים הייחודים להם".
בנוסף ציינה המדינה בתגובתה לעתירה לבג"ץ כי "העותרים לא מסבירים מדוע רק עתה טוענים הם בפני בית המשפט לפגיעת החלטת הממשלה בזכות לשוויון, ומדוע לא עתרו קודם לכן ביחס להחלטות ממשלה קודמות".
מצב כלכלי קשה ומצוקה תזונתית
באשר לטענת העותרת כי עלייה זו תוכל לגרום לנזק בלתי הפיך במדיניות ההגירה של ישראל, הגיבה המדינה כי "אין כל טענה שמסבירה מדוע דווקא החלטת ממשלה זו - שאינה שונה בקריטריונים שעליה היא מבוססת - יכולה לגרום נזק. מנגד, כפי שפורט לעיל, טעמים הומניטריים כבדים עומדים ביסוד יישום החלטת הממשלה, שכן זו נועדה לאחד אזרחים המצויים בישראל עם בני משפחותיהם הממתינים באדיס-אבבה ובגונדר".
עוד הסבירה המדינה כי קהילת הממתינים באתיופיה סובלת ממצב כלכלי קשה ומצוקה תזונתית לנוכח מגפת הקורונה, לצד מלחמת אזרחים שמתנהלת באתיופיה זה שנה וחצי. כמו כן דווח על עלייה בפשיעה נגד קהילת הממתינים - תופעה שכוללת חטיפות ודרישות כופר מצד גורמים עברייניים. בנוסף, מציינת המדינה, קיימת סכנה ממשית בעיר גונדר בעקבות מלחמות של כנופיות שגבו באחרונה את חייהם של שלושה מבני הקהילה.
בזמן שמשלחת משרד הפנים כבר נמצאת בימים אלה באדיס אבבה ומבצעת ראיונות לממתינים, המדינה ביקשה מבג"ץ לדחות את העתירה על הסף ולבטל את צו הביניים. "לפי הערכת גורמי המקצוע ברשות האוכלוסין וההגירה, ראשוני הזכאים יאושרו בתחילת מרץ, ופרטיהם יועברו לסוכנות היהודית לשם ביצוע פעולות ההכנה הנדרשות לשם הבאתם לישראל", נכתב בתגובת המדינה.
מבדיקה של משרד הפנים, שמתבססת על רשימות של הרב מנחם ולדמן מלפני כשני עשורים, נמצא כי באדיס אבבה ובגונדר יש כ-5,000 זכאים לעלייה בהתאם לקריטריונים העדכניים. לפי החלטת הממשלה שקידמה השרה תמנו שטה ועברה בממשלה בנובמבר האחרון, בתוך שנתיים יגיעו לישראל 3,000 עולים חדשים - ולאחר מכן יאושר תקציב ל-2,000 נוספים. באשר ליתר הממתינים, כל מקרה ייבחן לגופו.
מרבית הממתינים לא נתפשים כיהודים לפי הרבנות בישראל, אולם הם מוגדרים "זרע ישראל" ועם הגעתם לארץ הם עוברים "גיור לחומרא". הגעתם ארצה מתאפשרת באמצעות חוק הכניסה לישראל ובהחלטת ממשלה בלבד.
בתגובה לדברי המדינה לבג"ץ אמר עורך הדין יונה שרקי מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית כי "הצידוק המרכזי בתשובת המדינה לאישור מבצע 'צור ישראל' להעלאת יהודים מאתיופיה, טעמים הומניטריים, מבהיר את הצורך בעתירה שלנו. המצוקה ההומינטרית שיש או אין באתיופיה, לצד הצורך לאחד משפחות, עומדים בניגוד לחוק השבות ומוכיחם פעם נוספת כי לא מדובר בעליית יהודים לישראל, אלא בטעמים זרים. אנו נפעל כדי לוודא שהנכנסים ארצה מגיעים הנה מתוקף חוק השבות".
