"מתחילת המלחמה: עלייה בשימוש בסמים ובאלכוהול בקרב ילדים ובני נוער, וחשיפה לפגיעות מיניות": כך ציינה השבוע נשיאת בתי משפט השלום לנוער השופטת מיכל קפלן רוקמן, בכנס משפט וחינוך לקראת "מחר אחר" ולציון 25 שנה לאמנה לזכויות הילד, בשיתוף אוניברסיטת רייכמן ומשרד החינוך. במהלך דבריה חשפה קפלן רוקמן את ההחמרה במצבם של ילדים ובני נוער מתחילת המלחמה, והוסיפה: "המרחק מאובדן שליטה ומעורבות לא מבוקרת באירועי אלימות גדלה באופן ניכר, ישנה חשיפה לפגיעות מיניות ולחוסר מוגנות בעקבות המצב הכאוטי".
דוגמאות אלו, כך טענה בכנס שיזמה טובה בן ארי, מפקחת ארצית ליישום חוק זכויות התלמיד במשרד החינוך, הן רק קצה הקרחון. "האש בוערת והמצב לא פסח על אף אחד מקטיני הארץ", אמרה קפלן רוקמן. היא הזהירה מפני מצב שעלול לבוא, וטענה: "המציאות זועקת לעזרה, מעגלי הקטינים שנמצאים בסיכון בכל הארץ, ואלו שעניינם מופנה אלינו להתערבות משפטית, גדלו - ועוד צפויים לגדול. הרבה עוד לפנינו". השופטת ציינה כי בכל יום היא פוגשת זירה כאובה ופצועה, וכי "הליך השפיטה מקפיד לעקוב גם אחר השתלבות הנערים חזרה בקהילה".
בנאומה התייחסה גם להשפעה של מגפת הקורונה על מצבם של הקטינים בישראל, לצד האירועים המתרחשים במדינה בשנים האחרונות, והוסיפה: "זה החל בכאוס עולמי והשפעתו על החברה הישראלית, המשיך אל ימי שנות קורונה ואובדן דרך לקטינים רבים, ומשם כמעט ברצף, אל שנה וחודשיים של מלחמה, דור של קטינים שחלקו הלך, ועדיין הולך, לאיבוד".
עוד אמרה קפלן רוקמן כי גורמי הסיכון הלכו וגברו, שישנה נשירה גלויה וסמויה ממסגרות חינוך, ושקיים חוסר במענים טיפוליים בקהילה ובמסגרות חוץ ביתיות שמתאימות לקטינים עם צרכים מיוחדים. לדבריה, קיימת "המתנה ארוכה למעני טיפול נפשיים", וקיים חוסר מקום במסגרות פוסט-אשפוזיות ובמעונות אבחוניים, בגורמי אכיפה וטיפול, לאיתור חשיפה ומענה.
"משפחות רבות מתמודדות עם מצוקה כלכלית, דחק נפשי, מצבי מצוקה ולחץ, אליהם כולנו נחשפנו באופן כזה או אחר", אמרה קפלן רוקמן. היא טענה כי "חטופים, מפונים, בני משפחה שכולים של חיילים שנפלו, יתומים שנותרו, וחשיפה יומיומית לחדשות ולמציאות הביטחונית" - הכניסה אנשים למצב של דחק.
לדבריה, בדוח שהוגש לוועדת המנכ"לים בחודש יולי נמסר כי מפרוץ המלחמה 53 ילדים ובני נוער נרצחו, 23 נותרו ללא שני הורים, 870 התייתמו מהורה אחד, 1,014 ילדים ובני נוער שכלו את אחיהם, ו-36 נחטפו לעזה, בהם 34 שבו בעסקאות ושניים עדיין שם כפיר ואריאל ביבס. בנוסף, כך ציינה, ל-91 ילדים ובני נוער נחטף אחד ההורים ול-7 מהם נחטפו שני ההורים, 275 ילדים עד גיל 10 נפצעו ו-376 ילדים וצעירים בין הגילאים 10-20 נפצעו, כ-19,900 הוכרו בביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה, והורים רבים מאוד גויסו, נתונים אלה, יש לציין, גדלו מאז הכנס.
היא ציינה גם את דוח העוני של ארגון "לתת" המתאר מציאות כלכלית מורכבת בצל המלחמה. לפי הדוח, 678 אלף משפחות חיות במחסור משמעותי, וכ-50% מהילדים הנתמכים נמצאים במצב נפשי ירוד, ולימודיהם נפגעו. הישגיהם הלימודיים של 44.6% מילדי הנתמכים נפגעו במידה רבה או רבה מאוד, בהשוואה ל-1.14% באוכלוסייה הכללית. בנוסף, 46.7% מנתמכי הסיוע מדווחים כי המצב הנפשי של ילדיהם נפגע במידה רבה עד מאוד בעקבות המלחמה, פי 2.3 מהאוכלוסייה הכללית.
לסיכום דבריה אמרה קפלן רוקמן כי "ההשפעות הקשות של מלחמת 'חרבות ברזל' על חייהם של ילדים ונוער מצריכות מענים מגוונים: מהרשויות המקומיות, ארגוני מגזר שלישי וממשרדי הממשלה. נדרש מענה מקצועי רחב ומגוון בזירות הבריאות, חינוך, טיפול ומשפט". לדבריה, "זו העת החשובה לאתר, לזהות, להרחיב ולמקד מענים ולקדם עזרה ושיקום, עת חירום להתגייסות של כולנו, כל אחד בחזית שלו לשיקום עולם הקטינים בסיכון".
