בעריה הגדולות של אוקראינה ממשיכים הלילה (בין שבת לראשון) לישון במקלטים, בתחנות הרכבת התחתית ובמרחבים מוגנים ככל האפשר בבתים, מתוך הבנה ברורה כי על אף מה שנראה ביממה החולפת כהשתהות לא מתוכננת של הצבא הרוסי, הסתערות שלו על מרכזי הערים, ובעיקר על הבירה קייב, עלולה לבוא בכל רגע.
המלחמה באירופה – עוד כותרות:
• דקה אחר דקה: עדכונים שוטפים מאוקראינה
• רוסיה, נאט"ו, המורדים, ארה"ב: מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• החייל שהתפוצץ על גשר, "איש הטנק" שחסם שיירה: גיבורי אוקראינה
• "פוטין הורג את סבא שלי!": הפגנות זועמות ברחבי העולם
• גורם אמריקני: "יש התנגדות אוקראינית ממשית ותסכול רוסי גובר"
אמש המשיכו במערב לטעון כי החיילים הרוסים נתקלים בתקלות שאותן לא צפו, ובראשן מחסור בדלק. רוסיה אמנם טענה במהלך השבת כי כוחותיה נעצרו לזמן מה רק כדי להשאיר סיכוי לפתיחה במשא ומתן, וכי כעת בכוונתם להסתער מחדש על יעדיהם, אבל גורם רשמי בכיר בנאט"ו אמר הלילה כי מדובר בספין רוסי, וכי בפועל מוסקבה לא תכננה שום עצירה שכזו. "יש להם בעיות", אמר הגורם לפי CNN, לכאורה על סמך מודיעין שהשיגה הברית הצפון-אטלנטית. "חסר להם דלק, ואין ספק שיש גם בעיה מורלית". כשנשאל אם הרוסים צפויים להגביר את מאמציהם לנוע קדימה הוא השיב: "הם חייבים, הם מפגרים הרבה אחרי הלו"ז שלהם. זה יוצא משליטתם, כל יום שעובר כואב עבורם". גם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הצהיר אמש: "הדברים לא הולכים כפי שפוטין רצה – האוקראינים נלחמים בצורה הרואית".
נראה כי גם באירופה שואבים עידוד מכך שהאוקראינים ממשיכים לעמוד בינתיים. שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, הודיע אמש כי שרי החוץ של מדינות האיחוד יתכנסו הערב לישיבה שמטרתה להחליט על שליחת סיוע לצבא האוקראיני כדי לעזור לו ב"מאבקו ההרואי", כלשונו של בורל. נשיא מועצת אירופה שארל מישל אמר אמש כי האיחוד האירופי יחיש את שליחתו של סיוע צבאי לאוקראינה, אך לא פירט באיזה סיוע מדובר.
דבריהם של בורל ומישל באו שעות אחרי שבשינוי מדיניות חד הודיעה גרמניה כי לנוכח המתקפה הרוסית הבוטה היא חוזרת בה מסירובה להעביר נשק גרמני קטלני לידי הממשלה בקייב – ותספק לה 1,000 טילים נגד טנקים ו-500 טילי קרקע-אוויר ממחסני הצבא הגרמני. גם הולנד וצ'כיה הודיעו כי ישלחו נשק לצבא האוקראיני, ופורטוגל הודיעה על שליחת "תגבורת". קצת לפני חצות הודיעה גם צרפת כי תשלח לאוקראינה סיוע צבאי, בדמות נשק הגנתי ודלק, וכי בנוסף תפעל נגד כלי תקשורת ומשפיעני רשת המפיצים תעמולה רוסית שקרית. איטליה ובלגיה צפויות אף הן לתרום לצבא האוקראיני נשק.
אתמול בערב ניסה נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לנצל את מראית העין של מומנטום אוקראיני כדי לעודד את חייליו ואזרחי ארצו להילחם, ואמר כי נכונותם להגן על אוקראינה הורידה מהפרק את התרחיש של כיבושה על-ידי רוסיה. "נמשיך להילחם כמה זמן שיידרש כדי לשחרר את ארצנו", אמר זלנסקי. יועצו טען אמש שכ-3,500 חיילים רוסים נהרגו או נפצעו עד כה. מידת אמינותה של הטענה הזו אינה ברורה, אולם גם גורמים במערב העריכו ביממה החולפת כי מאות רבות של חיילים רוסים נהרגו בקרבות. שעות קודם לכן דיווחה אוקראינה כי מאז הפלישה ביום חמישי נהרגו במלחמה 198 אוקראינים ויותר מ-1,000 נפצעו.
עיני העולם נשואות אמנם בראש ובראשונה לקייב, אבל גורמי מודיעין אמריקניים דיווחו במהלך השבת כי הלחימה העזה ביותר מתנהלת סביב חרקוב. אמש דיווחה רשת CNN כי כתב שלה המוצב בבלגורוד שברוסיה, סמוך לגבול עם אוקראינה, ראה שיירה ארוכה של טנקים רוסיים עושה את דרכה לעבר הגבול, בדרך לחרקוב. לדבריו, הוא וצוותו שמעו אתמול באזור שיגורי רקטות רבים יותר מאשר בימים הקודמים.
בנקים רוסיים ינותקו ממערכת SWIFT העולמית, 3,000 עצורים ברוסיה
אחרי ששלשום הטילו ארה"ב ואירופה סנקציות אישיות על נשיא רוסיה פוטין, שר החוץ שלו סרגיי לברוב, שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו והרמטכ"ל הרוסי גרסימוב, הלילה במערב החריפו עוד יותר את הטון - ונשלף "נשק יום הדין" נגד רוסיה - והוחלט על ניתוק כמה בנקים רוסיים מרכזיים מערכת העברת הכספים SWIFT. כמו כן, במערב החליטו על הגבלת יכולת הבנק המרכזי של רוסיה לתמוך ברובל.
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הודיעה על הצעד ואמרה כי "האיחוד האירופי, יחד עם ארצות הברית ושותפות מערביות אחרות, מתכוונות להטיל סנקציות נוספות על רוסיה". בין היתר, הצהירה הנשיאה, מספר בנקים רוסיים, שעליהם הוטלו סנקציות בעבר, ינותקו ממערכת התשלומים SWIFT. "זה יבטיח שהבנקים האלה יהיו מנותקים מהמערכת הפיננסית הבינלאומית", אמרה.
במהלך שישי ושבת הביעו עוד ועוד בכירים באירופה תמיכה בצעד הזה, ואתמול אחר הצהריים אמר גם ארמון הנשיאות בצרפת כי חברות האיחוד האירופי קרובות להסכמה על סילוקה של רוסיה מ-SWIFT, הסכמה שכאמור הושגה רשמית שעות לאחר מכן. מי שהכריז על הצעד בשם המדינות ממערב הוא נשיא אוקראינה זלנסקי שהצהיר כבר אתמול שהוא "אסיר תודה לכולם על ההחלטה לנתק את רוסיה מ-SWIFT", אף שהודעה על ניתוק שכזה עדיין לא יצאה.
בשבת התקיימו הפגנות נגד רוסיה במאות ערים ברחבי העולם, בהן ברלין, ברן, לונדון, טוקיו, סידני – וגם תל-אביב. אברמוב קיריל, אוקראיני בן 33 שגר ברומניה, היה אחד מ-1,000 מפגינים שבאו למחות נגד פוטין ליד שגרירות רוסיה בבוקרשט. "אם הם לא יעצרו אותו – הוא ימשיך הלאה. איכשהו, עם כולם, כל המדינות באירופה, כל העולם, אנחנו צריכים לעצור אותו".
באחד השלטים בהפגנה בלונדון, סמוך ללשכת ראש הממשלה הבריטי בדאונינג 10, כונה נשיא רוסיה "פוטלר". באותה הפגנה השתתפה יוליה פטרנקו, עורכת דין בת 31, שמתגוררת כיום בבריטניה אך במקור באה מהעיר דונייצק שבמזרח אוקראינה – מעוז הבדלנים הפרו-רוסים. "הדבר הראשון שראיתי היה ילד קטן של מישהו עם שלט שבו כתוב 'פוטין, אתה הורג את סבא שלי' – וזה פשוט הביא אותי לדמעות", היא סיפרה ל"גרדיאן".
מרוסיה עצמה ממשיכים להגיע דיווחים על מפגינים שיוצאים למחות על המלחמה שבה פתח פוטין – ונעצרים. לפי ארגון זכויות אדם העוקב אחרי המעצרים ברוסיה, יותר מ-3,000 מפגינים כאלה נעצרו מאז תחילת המחאה שם ביום חמישי.
מדובר באחד מגלי המעצרים הגדולים ביותר שהתנהלו בשנים האחרונות ברוסיה נגד מפגינים נגד השלטון. מפגין ששוחח אתמול עם רשת BBC הבריטית, וביקש להישאר בעילום שם מחשש לשלומו, אמר כי הוא נחרד מהפלישה לאוקראינה: "אני רוצה שפוטין יסולק מהתפקיד בהליך דמוקרטי וחוקי כלשהו. אף אחד ברוסיה לא חשב שהוא יפלוש לאוקראינה".
פורסם לראשונה: 23:08, 26.02.22