החלטת צה"ל לאפשר לנשים להתמיין לתפקידי לוחמה ביחידת החילוץ המיוחדת 669, שהתקבלה כשברקע תלויה עתירה לבג"ץ של צעירות שביקשו לעבור מיונים לסיירות, הוגדרה היסטורית עבור העותרות, שמשרתות בימים אלה בצבא, חלקן גם בעיצומו של קורס קצינים בבה"ד 1. ולמרות זאת, אותן צעירות עדיין מאמינות שזה לא הסוף – ושיש מקום לפתוח את כלל הסיירות לשירות נשים.
אחד מאלו שדחפו לאפשר שירות נשים גם ביחידה 669, כמו בקורס הטיס בצבא, היה חבר הכנסת לשעבר רן כהן. בשנת 2000 קיבלה הוועדה לקידום מעמד האישה בראשותו החלטה לשלב נשים לוחמות ביחידה, ובצה"ל כבר התחילו להיערך בהתאם – ופתחו בבחינת האפשרויות לשיבוץ נשים כלוחמות ביחידה. צה"ל הוצף אז בפניות של צעירות לפני גיוס, שביקשו לשרת בתפקידי לוחמה ביחידה.
אלא שאחרי כמה חודשים נקבע בצה"ל, בתום הליך הבחינה, כי נשים לא יוכלו לשרת כלוחמות ביחידה. "המסקנות שהתקבלו הצביעו על כך שגוף האישה אינו יכול לעמוד בעומסים הפיזיולוגיים הנוצרים במהלך שירותו של לוחם ב-669", הסביר מפקד היחידה דאז סגן-אלוף משה אדרי בראיון לבטאון חיל האוויר. "בדקנו את כל הפרמטרים, ביניהם מסת שרירים וחוזק עצמות. מחקרים רבים, בצה"ל ובעולם, הראו שבעת מאמצים פיזיים, כמו אלה הנדרשים מלוחמי היחידה, נשים עלולות להיפגע באופן בלתי הפיך".
"בניגוד לקורס הטיס, שבו הורידו באופן יחסי את סרגל המאמצים עבור נשים, אופי הפעילות הנדרש מלוחמי 669 אינו מאפשר פעולה דומה", הוסיף אדרי. "היכולת הפיזית הנדרשת מלוחמי 669 היא אמצעי להצלחה במשימה, וזאת בניגוד לקורס-טיס, בו היא חלק מהחישול".
בשנת 2002 אמר חבר הכנסת לשעבר כהן בדיון בוועדה שבראשה עמד כי "אני מוכרח לומר שעליי זה לא מקובל. לא מקובל עלי שמתגייס לצה"ל – אישה או גבר, מראש מופלה בדבר הראשוני, שבא לאבחן יכולת. פקידה יכולה להיות טובה יותר וטובה פחות. למה הצבא לא מאבחן טיב של פקידות? האבחון נכון רק לגבי מסתער? זו ראשית האפליה".
אחרי החלטת צה"ל, בחרו ביחידה 669 לאפשר לנשים להתגייס לתפקיד לוחמת רפואית מוטסת – תפקיד שנחשב להרחבה של החובש המוטס. מסלול ההכשרה לתפקיד, שכולל גם פעילות מחוץ לגבולות הארץ במקרה הצורך, אורך כשנה וחודשיים, וכולל גם קורס פרמדיקים, קורס מ"כים וקורסים ייחודיים במסגרת היחידה.
ואולם, התפקיד עדיין לא אפשר שוויון מלא בין גברים לנשים בתפקידי הלוחמה, בין אם ביחידה עצמה ובין אם בסיירות כולן. בשנת 2020, עתרו מיקה קליגר, מור לידאני, גלי נשרי ועמר סריה לבג"ץ בדרישה להתמיין לסיירות צה"ל. הן ביקשו בין היתר לגשת למיונים לסיירת מטכ"ל, שייטת 13, סיירת גולני, צנחנים, דובדבן ויחידות נוספות. בשבוע הבא אמור צה"ל להגיש את תשובתו לעתירה, אבל שילוב הלוחמות ב-669 עשוי להיות סנונית ראשונה בדרך להרחבת שילוב הלוחמות ביחידות הקרביות. שלוש מהעותרות לבג"ץ, שכאמור משרתות כיום בתפקידים שונים בצבא, התייחסו להחלטת צה"ל לאפשר גם לנשים לשרת כלוחמות ב-669, ואמרו כי מדובר בהיסטוריה של ממש.
"נעשה צעד היסטורי, צעד של שינוי, צעד שבו שברנו תקרת זכוכית ענקית, יום שבו התודעה החברתית משתנה ועוד תשתנה", כתבה אתמול עמר סריה, שנמצאת כיום בעיצומו של קורס מ"כים. "מגיל קטן אני חולמת להיות לוחמת. במהלך התיכון נכנסתי לאתר של מתגייסים והתחלתי לחקור על התפקידים וראיתי שישנם תפקידים שמחולקים לבנות ולבנים. זה היה נראה לי מוזר וחשבתי לעצמי - ישר מחליטים בשבילי בשל המין שלי? שם נדלקה הנורה האדומה הראשונה".
לדברי סריה, "משם המשכתי לכושר קרבי והיה הבדל יחיד ביני לבין הגברים, שהם יכלו להתמיין לכל יחידה שרצו ואני הייתי מוגבלת בתפקידים בשבילם יכולתי להתמיין, ולמה בעצם? מה חסר לי? את כרומוזום Y, שם נדלקה הנורה האדומה השנייה. אני גדלתי וחונכתי שאין דבר העומד בפני הרצון והחלטתי לעשות מעשה ולפתוח את הדלת הסגורה, לשבור את תקרת הזכוכית. זה התחיל בהגשת עתירה לבג"ץ, ולאחר יותר משנתיים של עבודה מתמשכת, התקרה נשברת בצה"ל".
עוד כתבה: "זה קיבעון מחשבתי שנפרץ ויגרום ליותר נשים קטנות לחלום ולדעת שהן מסוגלות להכול, ושאין תקרה שאי אפשר לנפץ. בחנו אותנו על פי היכולות שלנו ולא על פי המין שלנו. ברוכות הבאות".
"שצה"ל יבחן על פי יכולת, ולא על פי מגדר"
גם מור לידאני, שהייתה אחת העותרות, התייחסה אתמול להחלטה ברשתות החברתיות. "זה יום היסטורי, צעד משמעותי בעתירה שלנו ובמאבק למיון שוויוני שמבטא את יכולות הנשים והגברים. צה"ל עושה צעד קדימה ומבין שמקומן של הנשים הוא היכן שבודקים אותן על פי היכולות, ולא מסיקים מסקנות לגביהן", היא אמרה. "אנחנו עדיין עם הפנים קדימה, ומחכות שצה"ל יפתח את כלל היחידות שלו ויבחן ככלל על פי יכולת - ולא על פי מגדר".
גלי נשרי, שנמנית עם העותרות ונמצאת גם היא בעיצומו של קורס הקצינים, אמרה כי "עכשיו אפשר לראות שהתחיל שינוי. זה יום חשוב, יום היסטורי. זו רק ההתחלה, אבל זו התקדמות. מכאן אפשר רק לעלות. אני זוכרת בגיל 5 את אבא שלי אומר לי 'אצלנו כולם לוחמים, גם הבנות', וזה גרם לי כילדה לרצות להיות לוחמת. אם ימיינו את הלוחמים מתוך 100% מהאוכלוסייה, ולא מתוך 49%, זה ישפר את יכולות צה"ל. כמו שבארה"ב הבינו שלנשים יכולות כמו הגברים, גם ישראל צריכה להבין".
חבר הכנסת לשעבר כהן, שהחליט עוד בשנת 2000 בתור יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה על שילוב נשים ב-669, התרגש לשמוע על ההחלטה של צה"ל אתמול. "האלמנטים של אפליית נשים היו מטעמי בורות ועתיקות", אמר בשיחה עם ynet. "הייתה לי מדריכה בשומר הצעיר שרצתה להיות צנחנית ב-1953 ולא נתנו לה. היו הרבה דעות פרימיטיביות בנוגע לאישה וזה תמיד הפריע לי. אני זוכר שמאוד בזתי לדעות שהציגו מטעם הצבא בוועדה וחשבתי שזה פרימיטיבי, נחות ועלוב. לכן אני מאוד שמח שחיל האוויר והצבא מתקדמים בעניין".
"חבל מאוד שזה לא קרה הרבה יותר מוקדם", הוסיף כהן. "אני מקווה שמשהו מההשפעה שלנו, גם אם היא מאוחרת, בכל זאת נתנה סימנים בהחלטה הזו. אני ממליץ לרמטכ"ל להמליץ לכל יחידות הצבא לקיים שותפות ושוויון מלא בין נשים לגברים. זה יהפוך את הצבא ליותר אנושי ויותר חזק".
על שילוב הנשים ב-669 בירך גם תת-אלוף במילואים אפרים סנה, ששימש מפקד היחידה. "ביחידות האלה לא מתפשרים על ביצועים. אם הבנות האלה תעמודנה ביעדים – הן תהיינה לא פחות טובות מאף גבר", הוא אמר. "צריך לתת להן את ההזדמנות. בזמני לא נתנו, זה בכלל לא עלה על הפרק. ההחלטה הזו חשובה וצריך לתת את ההזדמנות ולבחון איך זה עובד בשטח. בכל מקרה, הדרישות המקצועיות לא תפחתנה ולא תהיה עליהן פשרה. לא יורידו את הדרישות בשביל הנשים".
עו"ד ינור ברטנטל, שמייצג את ארבע העותרות לבג"ץ יחד עם עו״ד עמיחי ויינברגר, אמר ל-ynet שגם הוא רואה בהחלטת צה"ל יום היסטורי. "אחרי מאבק ממושך של שלוש שנים שבו נאבקו נשים לוחמות כדי שיאפשרו להן לשרת ביחידות המיוחדות בצה"ל כפי שמאפשרים לגברים, ושישפטו אותם לפי יכולותיהן ולא על פי מינן, צה"ל עושה צעד משמעותי בדרך לשוויון", הוא אמר. "יש הרבה מאוד עותרות. כולן היום משרתות בבה"ד 1 וחלק משרתות בתותחנים וכולן מאוד שמחו לשמוע שפתחו את 669 וחלקן ינסו להתמיין. אנחנו לא מסתפקים בזה ומתכוונים להמשיך בבג"ץ במטרה לקבל נימוקים מדוע לא מתאפשר שוויון בשאר היחידות - גולני, סיירת מטכ"ל או דובדבן".
פורסם לראשונה: 23:00, 27.05.22