במסגרת השינויים שעשה ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן ניהול המשא ומתן על עסקת החטופים הוא הזיז הצידה את ראש המוסד דדי ברנע וראש השב"כ רונן בר, בצל המתיחות המתגברת עם האחרון, ושם במקומם את מ' – שהיה עד לפני כחודשיים סגן ראש השב"כ. מ' עמד בראש המשלחת שיצאה השבוע לשיחות בדוחא בירת קטאר, ומרכז את המגעים לעסקה מצד ישראל.
תפקידו של מ' הוא למעשה למצוא דרכים להאריך את שלב א' של העסקה ולפתור את הדילמה סביב שלב ב' – סיום המלחמה ושחרור כל החטופים החיים – שלב שמבקרי נתניהו טוענים כי הוא חושש ממנו כיוון שהוא מסכן את ממשלתו ואת עתידו הפוליטי. בשיחות נרשמה התקדמות מסוימת, שעשויה להביא לשחרור מספר קטן של חטופים כפי שהציע שליח טראמפ סטיב וויטקוף במתווה הגישור.
מ' שירת כאמור עד לאחרונה כסגן ראש השב"כ, תפקיד שבו כיהן במשך שלוש שנים. הוא היה אמור לסיים את כהונתו בסמוך לתחילת המלחמה – אך לבקשת ראש השב"כ וראש הממשלה הוא האריך את כהונתו עד תחילת השנה. מ' הוא איש שטח, ערביסט, וחובש כיפה שגדל בציונות הדתית ויצא מקיבוץ דתי. הוא בן למשפחה שכולה.
את דרכו בשב"כ החל מ' כרכז בגדה המערבית והתקדם עד שהפך לראש מרחב איו"ש וירושלים בשב"כ. במהלך שנותיו בארגון ביצע שורה של תפקידים משמעותיים בחזית סיכול הטרור, והתקדם כשמונה כאמור לסגן ראש השירות. בשב"כ בירכו על ההחלטה של נתניהו להעמיד את מ' בראש צוות המו"מ לדוחא. גם ראש השב"כ בר דחף להכללתו בצוות המו"מ, והעמיד לרשותו את המשאבים והיחידות הרלוונטיות לטובת המשימה. לצידו של מ' בצוות המו"מ נמצאים שני גורמים בכירים מהשב"כ: מנהל קשרי החוץ בלשכת ראש השב"כ, וראש מחלקת השבויים והנעדרים בארגון.
3 צפייה בגלריה


מתיחות גדולה סביב תחקיר 7/10 של השב"כ. נתניהו ובר
( צילום: יאיר שגיא, אלכס קולומויסקי)
גורמים בעלי אינטרס ניסו בשבועיים האחרונים לשייכו פוליטית ולרמוז כי הינו מטעם ראש הממשלה. אחרים, עם זאת, מספרים שמ' אינו מזוהה פוליטית, האנשים הקרובים ביותר אליו לא יודעים את דעותיו והוא מאופיין כדמות ממלכתית שממוקדת בעשייה ביטחונית בלבד. מכריו מעידים כי העיסוק התקשורתי כעת סביב תפקידו בצוות, והחשיפה שמלווה אליו, אינם נוחים לו.
באופן טבעי כל אחד משני סגניו של ראש השב"כ הוא מועמד טבעי להחליפו בבוא היום, אבל יש הטוענים שנתניהו לא סתם החזיר אותו לשירות וביקש ממנו לעמוד בראש צוות המו"מ לדוחא – ולדבריהם הוא מייעד אותו להחליף את בר.
בין נתניהו לבר, נזכיר, יש מתיחות גדולה. ההתנגשות האחרונה ביניהם הגיעה אמש, אחרי שדווקא קודמו של בר בתפקיד, נדב ארגמן, אמר בריאיון אמש בחדשות קשת - כי יחשוף מידע ממפגשיו ב"ארבע עיניים" עם נתניהו אם יחשוב שראש הממשלה פועל בניגוד לחוק. בעקבות הריאיון הטיח נתניהו בארגמן וגם בראש השב"כ הנוכחי האשמות חסרות תקדים - לפיהן הם "סוחטים אותו" - ובארגון הביון לא נותרו חייבים ומסרו כי "ראש השב"כ בר מקדיש את כל זמנו לענייני ביטחון, מאמצים להשבת החטופים והגנה על הדמוקרטיה. כל אמירה אחרת בעניין משוללת כל יסוד".
עם זאת המתיחות בין השניים לא החלה ביממה האחרונה, והיא התגברה עוד יותר בין היתר בשל החקירות סביב אנשי לשכת ראש הממשלה והקשר ביניהם לקטאר, והעימות ביניהם הסלים עוד יותר אחרי פרסום תחקיר 7 באוקטובר של שב"כ בשבוע שעבר.
בתחקיר מופנית האשמה ברורה כלפי מדיניות נתניהו לאורך 15 השנים האחרונות שהפכה את חמאס למפלצת טרור – תוך אזכור מדיניות "השקט" שאפשרה לארגון הטרור להתעצם, כמו גם הכספים מקטאר שהועברו לזרוע הצבאית של חמאס.
לשכת נתניהו הגיבה בחריפות לתחקיר, וטענה כי "ראש השב"כ כשל באופן מוחלט בכל הקשור להתמודדות של הארגון נגד חמאס באופן כללי, ובאירוע 7 באוקטובר בפרט. ראש השב"כ לא קרא נכון את תמונת המודיעין והיה שבוי בקונספציה". התגובה החריפה הגבירה את ההערכות שנתניהו יבקש להדיח את בר, אם כי מהלך כזה עשוי להיקלע לקשיים משפטיים, בין היתר בשל החקירות שבהן מעורב שב"כ בנוגע להתנהלות אנשי ראש הממשלה.
ראש השב"כ בר, שבניגוד לנתניהו קיבל אחריות אישית על חלקו במחדל 7 באוקטובר, מתכוון להישאר בתפקיד לפחות עד מאי – לנוכח האתגרים הביטחוניים ובראשם אפשרות החזרה ללחימה בעזה והכוננות בחגים עד יום העצמאות. עם זאת, אין לו כוונה להשלים קדנציה מלאה ולסיים את תפקידו בעוד שנה וחצי, כפי שתוכנן במקור.
אם נתניהו אכן יבחר במ' ליורש של בר, המינוי לא צפוי לעבור בצורה חלקה – כיוון שגם בנוגע אליו יש שאלות על אחריותו למחדל. בשב"כ, יצוין, סגן ראש השירות הוא זה שאחראי על הפעלת הכוח. הוא היה אחראי על כל הפעילות המבצעית של שב"כ לפני 7 באוקטובר ואחרי הטבח – ולכן במערכת הביטחון יש לא מעט אנשים שסבורים שהאחריות לכישלון היא עליו, אפילו יותר מראש השב"כ.

בצה"ל, בניגוד לשב"כ, סגן הרמטכ"ל אחראי על בניית הכוח ולא מעורב בפעילות המבצעית, ולכן למשל סגן הרמטכ"ל לשעבר אמיר ברעם היה מועמד לרמטכ"לות. אולם בשב"כ סגן ראש השב"כ הוא זה שמפעיל כאמור את הכוח האופרטיבי. "מ' היה אחראי בשנתיים שקדמו למלחמה להפעלת הכוח. הוא הכין את המערכת עקום. רוב הכשל על הראש שלו באופן אישי, אבל בר מכסה עליו", אמר בכיר לשעבר במערכת הביטחון.
מנגד, יש בכירים שסבורים שלא נכון להפיל את האחריות למחדל על מ'. לדבריהם, הוא לא פעל בחלל ריק ואי-אפשר להאשים אותו בקונספציה השגויה שהוביל הדרג המדיני. הם מציינים גם שמ' נהנה מהערכה רבה בקהילת הביטחון הישראלית ונתפס כמקצוען – ושאם מ' ייבחר לראש השב"כ המינוי יתקבל באהדה. מ' גם לקח אחריות וביקש לסיים את תפקידו בתום הקדנציה, אך התבקש להאריך ולהישאר בזמן המלחמה. כמו כן, ראש השירות רונן בר לקח אחריות בתחילת המלחמה על 7 באוקטובר ואמר שהוא, כמי שעומד בראש הארגון, נושא באחריות.