פקקים בכביש 4, לפני ההלוויה
(צילום: מאיר תורג'מן )
לקראת יום של פקקי ענק במרכז הארץ, בעקבות פטירתו של מנהיג הציבור החרדי-ליטאי: המשטרה פרסמה את היערכותה להלווייתו בבני ברק של הרב גרשון אדלשטיין, שהלך לעולמו בגיל 100.
לקראת מסע הלוויה היום (שלישי), שייצא לדרך סמוך לשעה 15:30 בבית העלמין פוניבז' ברחוב חזון איש בעיר, עדכנה המשטרה כי צפויים עומסי תנועה חריגים וחסימת צירים מרכזיים, ובני ברק עצמה תהיה סגורה לחלוטין - כלי רכב לא יוכלו להיכנס אליה או לצאת ממנה. ייחסמו גם קטעים נרחבים מכביש 4.
כשעה לפני תחילת ההלוויה, עדכנה המשטרה על עומסי תנועה כבדים בכביש 1 (לכיוון מערב, מגנות ללה גווארדיה), בכביש 4 (לצפון, מחולון לגבעת שמואל, ולדרום מדרך אם המושבות לגבעת שמואל) ובנתיבי איילון (לצפון, מוולפסון לגלילות, ולדרום מגלילות ללה גווארדיה).
עומסים בתחנת הרכבת בירושלים לקראת הלווייתו של הרב אדלשטיין
(צילום: אליזבט זאק )
במשטרה עדכנו כי חסימות התנועה החלו באופן הדרגתי כבר בשעה 12:00, וביקשו מהציבור שאינו משתתף בלוויה, שלא להגיע לאזור העיר בני ברק ולצירים המובילים אליה עד לסיום הלוויה. במשטרה הדגישו כי הכבישים ייפתחו רק אחרי פיזור הקהל.
מאות שוטרים, מתנדבים ולוחמי מג"ב מיחידות המשטרה השונות ייטלו חלק בשמירת הסדר הציבורי והכוונת תנועה, במטרה לשמור על שלום הציבור. אלו חסימות הכבישים שעליהן עדכנה המשטרה.
בני ברק תהיה סגורה לחלוטין לכניסה וליציאת כלי רכב; רחוב חזון איש בעיר ייחסם לכל אורכו, וכך כל הכבישים המובילים אליו; רחוב ז'בוטינסקי ייחסם מצומת בן גוריון ועד דרך רבין. כמו כן ייחסמו לתנועה הכבישים המובילים לז'בוטינסקי.
כביש 4, לצפון ולדרום, ייחסם מצומת מורשה ועד מחלף משמר השבעה (התנועה תופנה לכביש 1 למזרח/מערב); מחלף אלוף שדה ייחסם עד דרך השלום; דרך אם המושבות תיחסם מכיוון קניון איילון בשני הכיוונים.
התנועה בכביש 471 תיחסם לכיוון כביש 4; התנועה בכביש 1 תיחסם ממחלף גנות לכביש 4 לצפון ותופנה לכביש 1 מערב; התנועה בכביש 4 תיחסם מגנות לצפון ותופנה לכביש 1 ולכביש 44; התנועה בכביש 44 תיחסם ממחלף השבעה לכביש 4 צפון ותופנה לכביש 1 מערב/מזרח;
העלייה מכביש 461 מחלף מסובים לכביש 4 לצפון תיחסם; כביש 461 ממחלף מסובים לכביש 4 לצפון; ייחסמו הירידות מקרית אונו/וגבעת שמואל לכיוון 471; צומת שעריה לכיוון 471 למערב.
במקביל נמסרו מהמשטרה הנחיות לציבור ובכללן לנהוג בסבלנות ולהימנע מדחיפות וממצבי דוחק. כמו כן ביקשו במשטרה מציבור משתתפי ההלוויה לנהוג באיפוק, באחריות ולהישמע להוראות השוטרים. בשל הדוחק הצפוי, ממליצים במשטרה להימנע מהגעה עם ילדים מחשש לשלומם.
עוד אמרו במשטרה כי חל איסור מוחלט לטפס על גדרות, מרפסות, עצים, מבנים וגגות או להיתלות על רכב שנמצא בתנועה כולל רכבי חירום והצלה. כמו כן הומלץ להגיע להלוויה בתחבורה ציבורית. "חל איסור על נטישת רכב בצד הדרך, רכבים אלו ייגררו ותתבצע אכיפה חסרת פשרות", אמרו במשטרה.
הרב אדלשטיין, שסבל ממחלת לב, חש ברע בימים האחרונים, ומאז חג השבועות אושפז במרכז הרפואי מעייני הישועה - שם נפטר.
בציבוריות הישראלית היה מוכר הרב אדלשטיין כנשיא מועצת גדולי התורה, המנהיג הרוחני הדומיננטי המדריך את הפוליטיקאים החרדים (עד לפני כשנה לצד הרב חיים קניבסקי ז"ל, ולאחר פטירתו לבדו), ואולם עיסוקו העיקרי היה בהרבצת תורה, כראש ישיבת פוניבז' היוקרתית, ובהנהגת ציבור.
כמנהיג ציבור זוהה הרב אדלשטיין כגורם מתון ופרגמטי יחסית – בין השאר בשאלת היחס לחילונים ובנושאים חינוכיים הנוגעים להתמודדות של הורים עם ילדיהם שנשרו מישיבות ואף יצאו בשאלה. הדרכתו הייתה להכיל תופעות אלה ולפעול בדרכי נועם לחזרתם, ללא כפייה דתית, ובוודאי שלא לנתק את הקשר עם ילדים שסטו מן הדרך.
ירחמיאל גרשון אדלשטיין נולד בעיירה הרוסית שומיאצ'י באפריל 1923, בנו של הרב המקומי צבי יהודה אדלשטיין. הוא התייתם מאם בגיל צעיר וגדל בבית דודתו. כשהיה בן 13 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה ברמת השרון – והאב נבחר לכהן כרב העיר. כשהיה גרשון בן 18 נמנה (יחד עם אחיו) עם התלמידים המייסדים של ישיבת פוניבז', ובהמשך החל למסור בה שיעורים לתלמידים פליטי השואה שהגיעו לארץ. לאחר שהתחתן מונה לאחד מרבני המוסד היוקרתי.
ב-2007 הפך הרב אדלשטיין שלא בטובתו לאחד הסמלים של מאבקי השליטה בישיבה בין המחנות המכונים "השונאים" ו"המחבלים", כקורבן של אחת התקריות האלימות שאירעו במקום, כאשר תלמידים זרקו לעברו כמה גביעי "לבן" – אירוע שזעזע את הציבור החרדי ונתפס כחציית קו אדום ופגיעה חמורה בכבוד התורה.
הרב אדלשטיין התגורר ברחוב ראב"ד בבני ברק – כמו הרב אלעזר מנחם שך, המנהיג המיתולוגי של הליטאים שנפטר ב-2001. ואולם בדרך הנהגתו היה דומה מאוד דווקא לרב אהרן לייב שטיינמן שהלך לעולמו ב-2017, ונחשב ממש ל"תאום" שלו. מלבד התפיסה הפרגמטית המשותפת, הוא מזוהה כמוהו גם עם העיסוק הרב בענייני חינוך – וכן בצניעות ובבריחה מן הכבוד. תלמידיו מספרים כי במשך שנים, כשנשאל מה מברכים לפני אכילת תפוח, השיב בבדיחות הדעת "לא יודע, לא יודע", כדי לבטא ביטול עצמי ואת חוסר רצונו לשאת בעול ההנהגה.
פורסם לראשונה: 12:09, 30.05.23
