בעקבות ירי הרקטות לעבר הדרום במהלך החג, ראש העיר שדרות מותח ביקורת חריפה על הממשלה ואומר כי היא "הפכה את הרצון שלנו לא להרגיז אף אחד למשוואה ולדרך חיים". הוא קרא לערוך מצוד אחר מחבלים בעזה, "כמו ביהודה ושומרון, ירושלים ותל אביב".
"שוב מחבלים בעזה מקבלים חסינות מממשלת ישראל", התרעם אלון דוידי בריאיון לאולפן ynet הבוקר (ראשון). "עזה הפכה להיות גן עדן למחבלים. וואלה, כל המחבלים של ג'נין, של שכם, מהמקומות האחרים שהצבא רודף אחריהם יעברו לעזה. בעזה יש כרטיס חופשי חודשי - תירה, תנסה להרוג יהודים, תנסה להרוג אזרחים של מדינת ישראל לא משנה מאיפה - שדרות או מקומות אחרים -והכול סבבה".
כולם נהנו מזה שהיה שקט במשך לא מעט חודשים, ופתאום השקט הופר. מהי הציפייה שלך מן הממשלה הזו? ללכת ולחסל את ראשי חמאס? להיכנס פנימה?
"פשוט - כמו שביהודה ושומרון, ירושלים ותל אביב יש מצוד אחרי מחבלים. הרי לא מזמן היה לנו את הפיגוע האכזרי בתל אביב שמדינה שלמה רדפה אחרי מחבלים וניסתה לחסל ולהרוג אותם - זה מה שצריך להיות בעזה. אני לא מבין מה ההבדל. בתל אביב מנסים לחסל את המחבל שרצח אזרחי מדינת ישראל, ומי שיורה מעזה מקבל חופשי חודשי. מה שיותר חמור בעיניי - שמענו מדובר צה"ל שפגעו במטרת איכות שמנעה את ההתעצמות של החמאס. אתם מכירים את המטרה הזו מחכים חודשים שלמים ומשתמשים בירי על הילדים של שדרות כתירוץ לפגוע בתשתית טרור? תפגעו בתשתית הזו שבוע שעבר ולפני חודש וחודשיים".
עם זאת דוידי סייג את הדברים והבהיר שהוא לא קורא להיכנס קרקעית לעזה: "יש F-16, F-15, טילים מונחים. יודעים ללכת ולהוציא מידע באיראן להפציץ בסודן, לבנון, סוריה. אנחנו צריכים לחסל את המחבלים ולפגוע בהם".
האם גם הממשלה הזו לא סופרת את הדרום? נכשלת בטיפול בעזה?
"הרבה יותר חמור, הממשלה כבר הפכה את הרצון שלנו לא להרגיז אף אחד למשוואה ולדרך חיים. לא סתם לא הייתי חלק מהממשלה הזו. אני בעד לייצר גזרים כמו כלכלה, אפילו איזור תעשייה שגם הפועלים משם יבואו ויעבדו. אין לי שום בעיה עם זה. צריך להקים אי מלאכותי? נקים. צריך בתי חולים? נקים. לכול מה שקשור לכלכלה אני בעד. אבל, וזה האבל הגדול, לדעתי ראש הממשלה מפספס בענק ופוגע במוסריות של עם ישראל. כשפוגעים ומנסים לרצוח ילד, מנסים לרצוח אזרח ישראלי שגר בכל מקום, ממשלת ישראל צריכה להורות קודם כול לחסל את אותו אדם שניסה לעשות את זה".
החרדה חזרה לעוטף: "כל מה שקורה בירושלים, באר שבע ויו"ש מתנקז לפה"
תושב עירו בני מרקוביץ' התבטא במתינות בהשוואה לראש העיר אך קרא גם הוא להגיב על ירי הרקטות. "צריכה להיות תגובה על מנת לא לאפשר לדברים להמשיך ולהתפתח ולהיות קורבן", הוא אמר במשדר. "בכל 20 השנים האחרונות אין לי חוויה שעושים תכנון, יוזמה, ויוצרים תהליך. כל פעם יש אירוע מגיבים נקודתית, אבל החוויה היא שאין חוויה קצת יותר רחבה ומורכבת עם בניית תוכנית עתידית. אי אפשר שכל פעם שיש אירוע נהיה במוקד ונגיב וניתן הרבה תשומת לב והכל יחזור אחר כך לשגרה. חייבים לייצר תהליך ארוך טווח במחשבה שלנו כדי לייצר לנו באיכות החיים שלנו איזשהו מצב של אופטימיות שאפשר להיאחז בה".
דובר קיבוץ כיסופים שבעוטף עזה, בני חסון, אמר כי "אי אפשר להתרגל לסיוטים" והוסיף: "שגרת החיים שלנו היא בתוך כוננות, הכנה והתגוננות כל הזמן. גם בעשרת החודשים שחשבנו שזה שקט, אנחנו המשכנו להתארגן לכל תרחיש שלא יהיה. כל דבר מתוכנן אצלנו על המילימטר, כי אם אתה הולך לרכז קבוצת אנשים באירוע חברתי כזה או אחר אתה צריך להסביר לכולם איפה המרחב המוגן הכי קרוב או איפה כל דבר אחר. הילדים שלנו הם לא ילדים רגילים, הם נוסעים ממקום למקום עם מלווה ובכל מקום בדרך יש מרחב מוגן כזה או אחר על כל העוטף, בייחוד ביישוב".
חברת קיבוץ עין השלושה מירב כהן הבהירה מנגד שהיא ומשפחתה ממשיכים בשגרה. "זה מצחיק כי כל מה שקורה ביהודה ושומרון, ירושלים ובאר שבע - בסוף הכול מתנקז אלינו. אז גם אם לכאורה פה שקט ופה הכול על מי מנוחות בשגרה, אנחנו מבינים שאיזושהי פעולה לא נכונה במקום אחר שהוא אפילו רחוק מאיתנו עשרות קילומטרים יכול להשפיע עלינו מאפס למאה בשניות. אבל החיים נמשכים והילדים משחקים בשבילים וגני המשחקים מלאים, אבל משהו בפנים אומר להיות דרוכים, לשמור על שגרה, לעשות את החיים, אבל להבין שאולי אנחנו בנקודת מפנה".