ראש ממשלת הולנד, מרק רוטה, התנצל היום (ב') בשם מדינתו על חלקה ההיסטורי בעבדות ובסחר העבדים, ועל ההשלכות - שלדבריו מורגשות גם בימינו. "היום אני מתנצל", אמר ראש הממשלה בנאום בארכיון הלאומי בהאג. רוטה הדגיש שהעבדות היא "פשע נגד האנושות", וציין בדבריו שמכיוון שלא ניתן למחוק אותה מההיסטוריה, צריך להתמודד איתה.
"במשך מאות שנים מדינת הולנד ונציגיה אפשרו את העבדות, עודדו אותה והרוויחו ממנה. זה נכון שאף אדם שחי כיום לא נושא באשמה כלשהי על העבדות, אך עם זאת מדינת הולנד נושאת באחריות על הסבל העצום שנגרם לאנשים שהיו משועבדים, ולצאצאיהם".
בשנים האחרונות העמיקה הולנד את בחינת העבר הקולוניאליסטי שלה. ההתנצלות הרשמית של ממשלת הולנד מגיעה כשנה אחרי מסקנותיה של ועדת יועצים, שהוקמה בעקבות הרצח של העצור השחור ג'ורג' פלויד - שמותו בארה"ב 2020 הוביל להפגנות ברחבי העולם. אשתקד קבעה הוועדה כי חלקה של הולנד בעבדות היה "פשע נגד האנושות", וקראה לפרסם התנצלות רשמית ולהעניק פיצויים כספיים. הממשלה פסלה את הענקת הפיצויים, ותקים קרן חינוך בשווי 200 מיליון אירו.
על רקע גל ההפגנות של תנועת Black Lives Matter, ובחינת הגזענות בהולנד, פרסמו העיריות באמסטרדם, רוטרדם, האג ואוטרכט הודעות התנצלות על תקופת העבדות. ראש הממשלה רוטה התנגד במשך תקופה ארוכה להתנצלות רשמית של הממשלה. הוא טען שיותר מדי זמן חלף מאז ביטול העבדות, וכי התנצלות רק תוסיף למתיחות בהולנד - שבה הימין הקיצוני נחשב לגורם בעל השפעה. לאחרונה החליט רוטה לחזור בו ולמסור בכל זאת התנצלות רשמית מטעם המדינה.
הודעת ההתנצלות עוררה מחלוקת. ארגונים של צאצאי עבדים קראו לדחות אותה ל-1 ביולי 2023 - יום השנה ה-150 לביטול העבדות במושבות ההולנדיות. באותו יום מלך הולנד, וילם-אלכסנדר, אמור לבקר בסורינאם - שהייתה בעבר מושבה הולנדית. הארגונים קראו למלך להתנצל בשם ארצו.
טריטוריות שהיו בעברן מושבות הולנדיות אמרו שהעובדה שהולנד לא התייעצה איתן לפני פרסום ההתנצלות הרשמית מראה ש"הגישה הקולוניאליסטית" של המדינה עדיין נמשכת. לקראת הצהרתו של רוטה נשלחו חברים בממשלתו לסורינאם, וגם לאיים קריביים שנותרו חלק מהולנד, עם דרגות שונות של אוטונומיה: ארובה, בונייר, קורסאו, סנט מרטן, סנט אוסטטיוס וסאבא. ראש ממשלת סנט מרטן, סילברה ג'ייקובס, אמרה בשבוע שעבר כי היא לא מוכנה לקבל התנצלות ללא דיון בין הצדדים.
תקופת העבדות בטריטוריות שהיו בשליטת הולנד נמשכה כ-250 שנה. סחר העבדים סייע במאה ה-16 וה-17 לממן את "תור הזהב" התרבותי והכלכלי של המדינה. באותה תקופה סוחרי עבדים הולנדים שלחו בספינות יותר מחצי מיליון עבדים אפריקנים לדרום אמריקה ולאיים הקריביים. עוד מאות אלפים נשלחו ל"איי הודו המזרחיים ההולנדיים" - אינדונזיה של ימינו.
העבדות במושבות ההולנדיות בוטלה רשמית ב-1 ביולי 1863, אך בפועל הופסקה רק ב-1873 אחרי "תקופת מעבר" שנמשכה עשור.