3 צפייה בגלריה
ח"כ רוטמן, נשיאת העליון השופטת חיות והשר לוין
(צילום:אתר בתי המשפט, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ' )
בצמרת המשפטית דוחים מכול וכול את מתווה הפשרה שהוצע לפתרון המחלוקת בסוגיית המהפכה המשפטית על-ידי שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יובל אלבשן, מוביל מחאת ההייטק גיורא ירון ואלוף במיל' גיורא איילנד. לדברי בכירים במערכת המשפט, מדובר ב"נון סטרטר" מוחלט. אין כאן בסיס למשא ומתן כיוון שעקרונות היסוד של מה שמכונה "פשרה" הם לא יותר מ"אריזה אטרקטיבית" של פוליטיזציה בבחירת השופטים, הורדת רף דרמטית של אפשרות לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת ועל החלטות ומינויי הממשלה, ועל הדרך הריסת עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה.
שלושה ממנסחי הצעת הפשרה נפגשו היום עם שר המשפטים יריב לוין ועם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן. במהלך הפגישה הסכימו הפוליטיקאים כי "יש על מה לדבר". השר לוין אף אמר שמדובר ב"ראשיתה של פשרה".
3 צפייה בגלריה
שר המשפטים לוין, פרופ' פרידמן, פרופ' אלבשן, אלוף איילנד וירון
(צילום: אביגיל עוזי, טל שחר, עמית שעל, קובי קואנקס)
הגורמים במערכת המשפט ציינו על רקע הפגישה כי "אי תום ליבם של לוין ורוטמן מתמצה בכך שלא זו בלבד שהם אינם עוצרים החקיקה להידברות, אלא הם מאיצים אותה". ח"כ רוטמן כבר הודיע שיקדיש ארבעה דיונים בשבוע הבא להמשך חקיקת חלק מיוזמות המהפכה לקריאה ראשונה וחלק לקריאה שנייה ושלישית. ההערכה במערכת הפוליטית היא שבזירוז החקיקה יש גם מסר לאופוזיציה לקום ולשתף פעולה.
לפי ההצעה המדוברת, תוקפם של חוקי יסוד לא יהיה שפיט בשום עילה ובשום ערכאה משפטית. כדי לחוקק חוקי יסוד או לתקנם יידרשו ארבע קריאות בכנסת. הרוב הדרוש חקיקת חוקי יסוד או לתיקונם יהיה 61 חברי כנסת בכל אחת מהקריאות. ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו ותוכרע ברוב של כ-75% מחבריו (11 מתוך 15). הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שבוטל או שונה על-ידי בית המשפט העליון ברוב של 65 חברי כנסת (כלומר, פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת).
"מחליש מאוד את כוחו של בית המשפט"
גם במכון הישראלי לדמוקרטיה הודיעו שהם מתנגדים בתוקף לרעיון של הפרופסורים, האלוף והיזם. "מתווה ה'פשרה' מאמץ למעשה כמעט את כל הצעות השר לוין וח"כ רוטמן", אמרו במכון. "ה'מיתון' להצעות לוין-רוטמן הוא מיתון רק לכאורה, שאינו מספק הגנה מפני שליטה מוחלטת של הקואליציה במערכת המשפט. המתווה המוצע מחליש מאוד את כוחו של בית המשפט לספק הגנה לזכויות האדם".
עוד אמרו במכון הישראלי לדמוקרטיה כי "המתווה מאפשר לחוקק כל חוק יסוד ברוב של 61 בארבע קריאות, ושולל כל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד למרות הרוב הנמוך שבו הם מתאשרים. המשמעות היא כי לקואליציה יהיה כוח בלתי מוגבל בחקיקת חוקי יסוד ובית המשפט לא יוכל להתערב בו. המתווה מחזק מאוד את כוחה של הקואליציה ומקטין את המגבלות המשפטיות המוטלות עליה. בכך הוא מפר את מעט האיזונים והבלמים העדינים שעוד נותרו בדמוקרטיה הישראלית. אם המתווה יתקבל - ישראל תהפוך למדינה שבה אין כמעט מגבלות על כוחו של הרוב".
להתנגדות למהלך הצטרף גם "פורום המרצים והמרצות למען הדמוקרטיה", שכולל עשרות חוקרים ואקדמאים בתחום משפט מאוניברסיטאות ומכללות בארץ. לטענת חברי הפורום, בהשוואה לגרסה המקורית של הרפורמה המשפטית, שאותה הציג השר לוין ומקדם ח"כ רוטמן, מדובר ב"אותה הגברת בשינוי אדרת". בניתוח שהפיץ היום הפורום מציינים חבריו שזו הסיבה לחיבוק שמקבל המתווה מצד גורמים בקואליציה.
לפי המרצים, המסמך אינו "פשרה" מאחר ש"בנקודות החשובות והליבתיות הוא מקבל את עיקר השינויים המשטריים המוצעים בהצעות לוין-רוטמן. כך לגבי בחירת שופטים, כך לגבי ביקורת שיפוטית, כך לגבי פסקת התגברות, כך לגבי עילת הסבירות, וכך לגבי מעמדו של הייעוץ המשפטי. ויתורים בנקודות אלו יוצרים את התשתית לפגיעה בזכויות אדם, לפגיעה בעצמאות השיפוטית ולפוליטיזציה מפלגתית של הרשות השופטת ולפגיעה אנושה באופי של ישראל כמדינה דמוקרטית. לפיכך, עמדת הפורום היא שאין מקום לאמץ מסמך זה כתשתית ל'פשרה', בין אם כמכלול ובין אם רכיבים ספציפיים מתוכו".
ריאיון פוליטי ח"כ קארין אלהרר יש עתיד
(צילום: נדב אבס, חגי דקל)
במטה מאבק עובדי ההייטק אמרו מוקדם יותר היום בתגובה לפרסום בנושא: "שלום לספין התורן. לא לקחנו חלק במגעים הללו, ואין לנו קשר לאנשים שהוזכרו, למרות זכויותיהם הרבות. בכל מקרה, אם מישהו לא הבין, מתווה הדיקטטורה של רוטמן לא מקובל עלינו, ואנו חוזרים על עמדתנו כי לא תהיה הידברות, עד עצירת החקיקה".
במטה המחאה נגד ההפיכה המשטרית אמרו: "המתווה הוא דיקטטורה בתחפושת של דמוקרטיה שנתפרה על ידי יריב לוין". מובילי המאבק הדגישו כי הם לא ייפגשו עם מנסחי המתווה, וקראו לעצור את החקיקה לזמן בלתי מוגבל. לדבריהם, "לא נתפשר על פסיק מהדמוקרטיה ובטח שלא נקבל חצי דיקטטורה".
