כלי תקשורת באיראן דיווחו הערב (יום ה') כי אזרח שווייצרי שנעצר ברפובליקה האיסלאמית בחשד לריגול התאבד בכלא שבו הוחזק. לפי סוכנות הידיעות "מיזאן", המזוהה עם מערכת המשפט האיראנית, האסיר שזהותו לא פורסמה ביקש מחברו לתא להביא לו אוכל מהקפטריה של בית הכלא, וכשנשאר לבדו ניצל את ההזדמנות ושם קץ לחייו.
"המאמצים להציל אותו לא צלחו", צוטט בסוכנות מוחמד סאדג אכברי, ראש שירות בתי הסוהר במחוז, שהכלא המדובר בו שוכן כ-180 קילומטרים ממזרח לטהרן. משרד החוץ השווייצרי אישר כי קיבל מאיראן הודעה על מותו של האיש, וכי גורמים רשמיים עומדים בקשר עם בני משפחתו.
שווייץ היא מדינה בעלת חשיבות לקשרים בין איראן למערב: מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979 מייצגים אנשיה בטהרן לא רק את הממשלה השווייצרית אלא גם את ארה"ב, ובכל פעם שוושינגטון וטהרן צריכות להסדיר ביניהן עניינים דיפלומטיים כלשהם מבלי לקיים קשרים ישירים היא זו שמעבירה את המסרים ביניהן.
משמרות המהפכה של איראן עצרו בשנים האחרונות עשרות אזרחים זרים, חלקם בעלי אזרחות כפולה, כלומר של איראן ושל מדינה נוספת, והגישו נגדם כתבי אישום בגין ריגול ועבירות ביטחון. לטענת גורמים במערב, על פי רוב העצורים נכלאו על לא עוול בכפם, ומטרתה של איראן הייתה להשתמש בהם כקלף מיקוח כדי לאלץ את מדינות האם שלהם לשחרר מבתי הסוהר שלהן אזרחים איראנים תומכי המשטר בטהרן. מנהגה זה זכה לכינוי "דיפלומטיית החטופים".
ממש אתמול שחררה איראן את העיתונאית האיטלקייה צ'צ'יליה סאלה שנעצרה בחודש שעבר בגין אישומים שמהותם אינה ברורה, וכעת ממתינים בעולם לגלות אם יש לכך קשר למעצרו של אזרח איראני באיטליה, ואם רומא וטהרן הגיעו להסדר כלשהו בעניינו שאפשר את החזרתה של סאלה. בימים האחרונים, לפני השחרור, ניהלה ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני מגעים עם הבית הלבן ועם הנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ.
באיראן מוחזקים כיום כמה אזרחים אירופים, בהם ססיל קוהלר וז'אק פארי, זוג צרפתי שנעצר ב-2022 במהלך ביקור תיירותי באיראן והואשם בריגול. ביוני שעבר שחררה איראן שני אזרחים שבדים בעסקת חילופים עם שטוקהולם, אחד מהם דיפלומט של האיחוד האירופי. ב-2023 שחררה איראן שישה אזרחים אירופים, בהם פעיל הומניטרי בלגי, שהורשעו בריגול.
