כוחות אוקראיניים ורוסיים נלחמו אמש (חמישי) על השליטה בעיר אנרגודר בדרום-מזרח אוקראינה, עיר שהיא מרכז אנרגיה חשוב האחראי לייצור כרבע מהחשמל המופק במדינה. בצל הדיווחים שטנקים רוסיים נכנסו אל העיר ושצבא רוסיה פתח באש בתוכה, ביקש אמש מזכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), רפאל גרוסי, ששני הצדדים יימנעו מלחימה ליד תחנת הכוח הסמוכה זפוריז'יה, שהיא תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה. ראש העיר דיווח כי שיירה של כלי רכב צבאיים רוסיים נראתה נוסעת לעבר המתקן הזה, וכי קולות ירי נשמעים בעירו.
בעיר אנרגודר, שבה חיים כ-50 אלף איש, הקימו בימים האחרונים התושבים מחסומים מאולתרים, בין השאר בעזרת משאיות אשפה, כדי למנוע את כניסת צבאו של ולדימיר פוטין, ומאז הם מאיישים אותם, מנופפים בדגלי אוקראינה, ונשבעים לעצור את הרוסים. אמש דיווח משרד הפנים האוקראיני כי הטנקים הרוסיים הצליחו להיכנס אליה בכל זאת, וכי אש נפתחה שם. מהעיר הגיעו סרטונים שבהם נראו להבות ועשן מיתמר, כשברקע אזעקות עולות ויורדות. ליד אנרגודר יש תחנה כוח גרעינית נוספת, ובאוקראינה חוששים שגם היא תיפול לידי הרוסים, אחרי שבשבוע שעבר כבר כבש צבא רוסיה את הכור הגרעיני המושבת בצ'רנוביל.
המלחמה באוקראינה – עדכונים אחרונים:
• 33 הרוגים בצ'רניהיב, פוטין: "המבצע מתקדם לפי התוכנית"
• המו"מ התחדש, מקרון לפוטין: "אתה משקר לעצמך, המדינה שלך תסבול"
• עשרות הרוגים בחרקוב, מריופול בלי חשמל ומים: "הגרוע ביותר לפנינו"
• האוליגרכים מבריחים למלדיבים: היאכטה הענקית נתפסה בגרמניה
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
קודם לכן אמש דיווחו שירותי החירום האוקראיניים כי לפחות 33 בני אדם נהרגו בהפצצות שביצע חיל האוויר הרוסי באזור צ'רניהיב שבצפון המדינה. ההודעה באה שעות אחדות אחרי שמושל האזור מסר כי תשעה בני אדם נהרגו בהפצצה רוסית נגד שני בתי ספר וכמה בתים פרטיים שם. הרשויות בצ'רניהיב טענו כי באזור שהותקף אין מטרות צבאיות, אלא רק בתי ספר, גני ילדים ובתי חולים. פעולות החילוץ נמשכות, ויש חשש שיתברר כי מספר ההרוגים האמיתי גבוה בהרבה. קודם לכן אמש פורסם תיעוד של הפצצה או הפגזה נגד בתים בצ'רניהיב.
אש כבדה המשיכו הרוסים לירות אתמול גם על העיר מריופול, שם יש חשש מאסון הומניטרי של ממש, ועל חרקוב שבצפון-מזרח המדינה. עדיין לא ברור במאת האחוזים גורלה של העיר חרסון שבדרום אוקראינה: שלשום דווח כי הכוחות הרוסיים השלימו את כיבושה, וכי בכך היא הפכה לעיר הגדולה הראשונה הנופלת לידיהם, אבל בתדרוך לעיתונאים אמר אמש גורם אמריקני רשמי כי הוא אינו יכול לאשר את הדיווחים על נפילת חרסון, וציין כי עדיין מתנהלת שם לחימה.
בצל האירועים באוקראינה הודיע אמש הממשל בארה"ב כי משרד ההגנה האמריקני פתח "קו חם" – קו תקשורת ישיר – עם משרד ההגנה של רוסיה כדי למנוע "טעויות בשיקול הדעת, תקריות צבאיות והסלמה" באזור.
פוטין: המבצע מתקדם לפי התוכנית, יש הישגים
בתוך כך, סוכנות הידיעות "בלומברג" דיווחה אמש כי הגיע לידיה מידע שלפיו רוסיה גיבשה תוכניות לימים שאחרי השתלטותה על ערים באוקראינה, וכי במסגרתן היא עשויה לבצע הוצאות להורג בפומבי. לפי הדיווח, גורם מודיעיני אירופי טוען שלמוסקבה יש תוכנית לשבירת רוחם של התושבים כדי להניא אותם מלהילחם על עריהם, והיא מתכוונת לעשות זאת באמצעות דיכוי מחאות, עצירת מתנגדים ואולי אף הוצאה להורג שכאלה. מידת אמינותו של הדיווח אינה ברורה, אולם סוכנות "בלומברג" נחשבת מכובדת במערב.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נשא אמש דברים, ובהם שיבח את חייליו וטען שבניגוד לדיווחים – המבצע הצבאי של ארצו באוקראינה מתקדם לפי התוכנית ובדיוק בהתאם ללוח הזמנים והמשימות שנקבעו. "נהרוס את האנטי-רוסיה הזו שנוצרה על-ידי המערב", אמר, והבטיח לפצות בכסף את החיילים הפצועים ואת משפחות החיילים ההרוגים. הנשיא הרוסי טען כי צבאו רושם הצלחות באוקראינה, וכי נרשמים שם "מעשי גבורה". הוא שב והטיח האשמות קשות בממשלה בקייב: "הכוחות האוקראיניים מענים שבויי מלחמה רוסים ולקחו כבני ערובה אלפי אזרחים זרים, כולל סטודנטים. החיילים שלנו יצרו מסדרונות הומניטריים כדי שאזרחים יוכלו לברוח, אבל לאומנים אוקראינים חוסמים אותם. הכוחות האוקראיניים משתמשים באזרחים כמגנים אנושיים".
אחרי דבריו של פוטין התעקש אמש שר ההגנה של בריטניה בן וואלאס כי המערב צודק בהערכותיו, וכי בפועל צבא רוסיה מפגר מאוד אחרי לוח הזמנים המקורי שהוצב לו לפלישה. "רוסיה צוברת לא רק מספר משמעותי של מתים (בשורותיה), אלא גם של עריקות ושל אנשים שנכנעים, וכמות משמעותית של ציוד שלה נהרסה". הוא שב והדגיש את הבעיות הלוגיסטיות שבהן נתקלים החיילים הרוסים באוקראינה, בכלל זה מחסור במזון.
במקביל לדברי פוטין, גם ראש מודיעין החוץ הרוסי, סרגיי נרישקין, ניפק אמש הצהרות לוחמניות. נרישקין אמר כי עבור רוסיה לא מדובר עוד במלחמה קרה עם המערב, אלא במלחמה חמה, וכי הוא רואה בכך תועלת: "לרוסיה יש עכשיו הזדמנות אמיתית לשים קץ למלחמה שהתנהלה במרחב הפוסט-סובייטי ב-30 השנים האחרונות", טען. הוא אמר כי אמנם האוקראינים הם שיקבעו את עתידם, ולא רוסיה, "אבל זו תהיה אוקראינה שונה לגמרי וזה יהיה סיפור אחר לגמרי".
מולדובה רוצה אירופה: "לוקחים אחריות על העתיד"
אמש קרא אלוף העולם בשחמט לשעבר ופעיל זכויות האדם גארי קספרוב למעצמות העולם לאמץ אסטרטגיה צבאית וכלכלית קשה יותר נגד פוטין ו"לשלוח את רוסיה בחזרה לתקופת האבן". קספרוב הפציר במדינות המערב להחזיר את שגריריהן ממוסקבה, לסלק את רוסיה מהאינטרפול (ארגון המשטרה הבינלאומי) ולהכריז על אזור אסור לטיסה בשמי אוקראינה. "רוסיה צריכה להיזרק בחזרה לתקופת האבן כדי לוודא שתעשיית הנפט והגז וכל התעשיות הרגישות האחרות שחיוניות להישרדות המשטר לא יוכלו לתפקד בלי סיוע טכנולוגי מערבי", אמר קספרוב. בעבר, בימים שבהם גר במוסקבה, מילא קספרוב תפקיד מרכזי באופוזיציה הרוסית, ובשיחה עם סוכנות רויטרס אמש הוא אמר שיהיה בלתי אפשרי להשיג שלום באזור לפני שפוטין יודח.
בתוך כך נמשך הלחץ הכלכלי על מוסקבה. אמש הכריזה ארה"ב על שורה של סנקציות חדשות נגד אוליגרכים רוסים, בהם כאלה הפעילים בענפי הנפט והנדל"ן. זהו ניסיון להגביר את הלחץ על פוטין מצד האליטה הרוסית, לחץ שכבר הוביל בימים האחרונים כמה אוליגרכים וחברות מרוסיה לקרוא לסיום המלחמה. במסגרת העיצומים שנחשפו אמש הוטלו סנקציות מלאות על שמונה אוליגרכים ואנשי ממשל רוסים וכן על חברות. נמנים איתם אלישר אוסמנוב, בעלים של חברת כרייה הנחשב מקורב לפוטין ומתואר כאחד האנשים העשירים ביותר ברוסיה; ניקולאי טוקרב, מנכ"ל ענקית האנרגיה "טרנסנפט"; המיליארדרים בוריס וארקדי רוטנברג; ודובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, שארה"ב מאשימה אותו כי הוא המפיץ הראשי של התעמולה של פוטין. גם רבים מבני המשפחה של האישים האלה נכללים בסנקציות.
בהתפתחות דיפלומטית רבת-חשיבות שנרשמה אמש הודיעה נשיאת מולדובה, מאיה סנדו, כי היא חתמה על בקשה רשמית לצרף את ארצה לאיחוד האירופי. מדובר בצעד מתריס כלפי רוסיה, המנסה זה שנים לשמור את מולדובה תחת השפעתה, כפי שפעלה בכל הנוגע למדינות אחרות שהיו בעבר חלק מהגוש הסובייטי, בהן אוקראינה. הגשת הבקשה של מולדובה באה ימים אחדים אחרי שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי חתם בפומבי על הבקשה לצרף את ארצו לאיחוד, ובכך להשלים את היטמעותה במערב, למורת רוחו של פוטין. האיחוד אינו צפוי לקדם משמעותית את הבקשה האוקראינית בעתיד הנראה לעין, אבל לצעד יש לכל הפחות משמעות סמלית גדולה.
"למולדובה נדרשו 30 שנה כדי להגיע לבגרות, אבל היום המדינה מוכנה לקחת אחריות על עתידה", אמרה אמש הנשיאה סנדו, והציגה את המסמך החתום למצלמות הטלוויזיה. "אנחנו רוצים לחיות בשלום ובשגשוג, להיות חלק מהעולם החופשי". כעת תישלח הבקשה לבריסל, אבל הצטרפות לאיחוד האירופי כרוכה במשא ומתן בין האיחוד לבין המדינה המבקשת להצטרף, ומשא ומתן כזה נמשך בדרך כלל שנים רבות.
פורסם לראשונה: 22:57, 03.03.22