לפני כשלושה חודשים החל צה"ל לתחקר את אירועי 7 באוקטובר, תוך התמקדות באירועי שלושת הימים הראשונים של המלחמה - והאירועים שקדמו לה - ממרץ 2018. התחקירים יוצגו לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי בחודש הבא, תחילה בנוגע לתפיסות ההגנה בגבול הדרום. עם זאת, לא מדובר בתחקירים סופיים כי הלוי צפוי לבקש הבהרות מצוותי התחקור והשלמות מידע.
מנגד, בצה"ל הסבירו כי לפי שעה אין כל גורם חיצוני מעל הרמטכ"ל - שיוכל לשפוט את ההחלטות של מפקד פיקוד דרום, ראש אמ"ן, אלופים אחרים והלוי עצמו. הוועדה החיצונית שהייתה אמורה להיות מוקמת, נזכיר, הוקפאה - כפי שפורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" - על רקע ביקורת מצד פוליטיקאים.
בין מוקדי התחקור - הקרבות בבארי
תוך כדי הצגת התחקירים, בצבא יעבדו גם את תחקירי הקרבות המרכזיים, שיוצגו אחת לשבוע בערך למשך כחודשיים. תחקיר הקרב הראשון צפוי להיות בנוגע לאירועים בקיבוץ בארי, שעליו אמון הגורם היחיד שאינו בשירות פעיל בצה"ל - תא"ל במיל' מיקי אדלשטיין. הממצאים יוצגו גם למשפחות המעורבות לפני שיועברו לידיעת הציבור.
ל-ynet נודע כי כחלק מהתחקורים הראשוניים תועדו הלוחמים מוסרים את עדותם לצוותי תחקור פנים יחידתיים. זאת על מנת שהלוחמים שלחמו ב-7 באוקטובר לא ישכחו את מה שאירע בקרבות שניהלו, כיוון שלאחר מכן נכנסו לתמרון ארוך חודשים ברצועה. מדובר ביוזמות מקומיות של חטיבות מסוימות, בהן צנחנים, במטרה להקל על מלאכת התחקור וזיכרון הדברים. חלק מעדויות אלו צולמו במשך שעות ארוכות, גם בבתי חולים עם המפקדים והלוחמים שנפצעו בקרבות.
בצבא יתמודדו עם אתגר משמעותי בנוגע לאמון הציבור, ולאחר עריכת התחקירים הם יצטרכו לשקף אותם לקהילות, ליישובים, למשפחות השכולות ולציבור הרחב. בנוגע להצגת התחקירים לרמטכ"ל, בצבא יתמקדו בשבוע הראשון בנושא התפיסה מול עזה, בדגש על הגבול החל ממרץ 2018, אז החלו "צעדות השיבה" סמוך לגדר המערכת. מוקד זה יכלול תחקור של התפתחות המודיעין והתפיסה מול חמאס, בחינת מרכיבי תפיסת ההגנה ומנעד התוכניות האופרטיביות כנגד האיום ברצועת עזה.
למעשה, זה יהווה את הבסיס לתחקירים האחרים, והוא זה שיקבע מרכיבי הגנה, פריסת כוחות ותמונת מצב. לאחר מכן יוצגו תחקירי הקרבות ביישובים ובקיבוצים. קטגוריה נפרדת מבחינת צה"ל היא אירועי הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, שבו אמורות להיבחן גם קבלת ההחלטות של גורמים בכירים. אופי התחקור שלהן טרם נקבע.
תחקירי האירועים בשטח, אומרים בצה"ל, מורכבים ומסובכים לנוכח ריבוי הגורמים המעורבים - הלוחמים, אנשי כוחות ביטחון אחרים, כיתות כוננות, תושבים, משפחות החטופים והחללים. תחקירי קרבות ההגנה מתפרסים על כ-40 מוקדים שמתוחקרים על-ידי יותר מ-20 מפקדים בכירים בדרגות סא"ל עד תא"ל, בשיתוף פעולה הדוק עם נציגי הקהילות וחברי כיתות הכוננות.
תחקיר קרבות ההגנה יוצג לרמטכ"ל בפריסה לאורך שבועות, לפי רמת הבשלות של כל תחקיר – ובצבא שואפים לתחקיר יסודי ומעמיק ויודעים שיש מקומות שדורשים עוד השלמות והעמקה.
מטרת התחקירים המבצעיים הפנימיים, אומרים בצבא, היא למידה מעמיקה ונוקבת, לטובת המשך המלחמה והחזרת התושבים לבתיהם בביטחון. הרמטכ"ל קבע לתחקירים חמישה ערכים: אמת, ענייניות, שקיפות, אחריות ורעות. עם זאת, בצה"ל מבינים כי הליך התחקור הוא כלי פנימי מבצעי שאינו מהווה תחליף למנגנון בדיקה חיצוני. מטרת התחקיר כפי שהוגדרה על ידי הרמטכ"ל, היא "ללמוד ולהפיק לקחים בצה"ל כדי לשפר את האפקטיביות בלחימה הנוכחית, להיערך למערכה הבאה, לחזק את מאמץ חזרת היישובים והגנתם וכן לבנות את כשירות צה"ל ולפתח את בניין הכוח של צה"ל".
