המשטרה הכריזה לאחר הפיגוע הרצחני באלעד על "מבצע ארצי רחב היקף למעצר שוהים בלתי חוקיים". אלא שנתונים שהגיעו לידי ynet מעלים כי בזמן שהיא מתאמצת לאתר ולכלוא שב"חים, אחרים זוכים דווקא לשחרור מוקדם בשל הצפיפות בבתי הסוהר.
בשנים האחרונות מבצעת המשטרה אחת לכמה זמן מבצע לתפיסת שוהים בלתי חוקיים. אלא שהמבצעים הללו לעיתים הם חסרי תכלית. בחלק מן המקרים השב"חים מגורשים מיד לשטחים, ובמקרים אחרים הם נעצרים ומשתחררים בבית המשפט. לפעמים מוגשים כתבי אישום, אך אותם פלסטינים נכלאים לתקופות קצרות ובמקרים רבים אף משתחררים שחרור מינהלי לפני תום תקופת מאסרם, בשל אותה צפיפות בבתי הכלא.
בין אפריל 2021 לאפריל השנה השתחררו 3,179 אסירים בשחרור מינהלי אחרי שנכלאו בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל - בנימוק של מצוקת מקום בבתי הכלא. אסירים נוספים שוחררו מסיבה דומה: 1,106 שהורשעו בעבירות רישוי ותעבורה ו-951 שנכלאו בגין עבירות ביטחון המדינה. בין האסירים שזכו לשחרור מינהלי דומה ישנם 218 עברייני מין ו-146 עברייני שוד.
גל הטרור האחרון הביא לעלייה במספר העצורים. מאז הפיגוע בבאר שבע ב-22 במרץ עצרה למשל המשטרה יותר מ-1,500 שוהים בלתי חוקיים. מצב זה מחמיר עוד יותר את מצוקת המקום בבתי הכלא ומביא לשחרור מינהלי מוקדם של אסירים לפני תום מאסרם.
מספר האסירים המקסימלי ששב"ס יכול להחזיק כיום עומד על 14,100. למעשה על כל חשוד שהמשטרה עוצרת וכולאת, שב"ס נאלץ לשחרר אסירים בשחרור מינהלי. במשטרה מעריכים כי בסוף השנה יהיו בין 15 אלף ל-18 אלף אסירים, מה שמחייב את המדינה למצוא פתרונות מהירים.
בעקבות התנאים כיום בבתי הכלא, שהופכים קשים יותר ויותר, עלתה אפשרות להקים בית סוהר חדש, שבנייתו מוערכת בשבעה מיליארד שקל. במקביל נבחנות חלופות כליאה מיידיות כמו השמשת מתקנים שהצבא נטש, כמו כלא 4 וכלא 6, וכן מתקני הכליאה סהרונים וחולות שיועדו למסתננים מאפריקה.
חלופה נוספת שנבחנת בימים אלה היא הסבת אכסניות תיירים לאכסניות לכלואים. הרעיון, שהגיע מאכסניות הקורונה, יכול לשמש את בתי הסוהר להחזקה של אסירים שנמצאים לקראת סוף תקופת מאסרם ואין חשש שיברחו.