שר הפנים והבריאות אריה דרעי התייחס לראשונה הערב (רביעי) לעתירות נגד מינויו לשר בבג"ץ, ולתגובת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שהודיעה כי היא מתנגדת למינוי. "אני מאמין וסומך על בית המשפט העליון בירושלים שיתכנס מחר בהרכב מורחב של 11 שופטים וישמע את קולם של למעלה מ-2 מיליון אזרחי ישראל ו-400 אלף מצביעי ש"ס שרוצים לראות אותי שר בממשלת ישראל", אמר.
השר דרעי ציין על רקע התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה כי הוא "מברך על תגובתה שהתפרסה על עשרות עמודים, אשר הפריכה את הטענות הכוזבות שנשמעו נגדי בשבועות האחרונים, לפיהן הולכתי שולל את בית המשפט. היועצת המשפטית מאשרת בתשובתה כי מעולם לא התחייבתי לפרוש מהחיים הפוליטיים לצמיתות וכי לא הפרתי את הסדר הטיעון ולא הולכתי שולל את בית משפט השלום בהתפטרותי מהכנסת ה-24".
דרעי ציין עוד: "אני סמוך ובטוח שבית המשפט העליון יאפשר לי להמשיך ולפעול לצמצום הפערים בחברה וישים קץ למסע הרדיפה כנגדי ונגד בני משפחתי שנמשך כבר למעלה משש שנים. שנים מייסרות של חקירות קשות שלי ושל קרובי משפחתי, שנים של חשדות כבדים נגדי שכדברי היועץ המשפטי לשעבר ד"ר אביחי מנדלבליט, 'ההר לא הוליד אפילו עכברון'".
מוקדם יותר היום הודיעה כאמור בהרב-מיארה רשמית כי היא מתנגדת למינויו של יו"ר ש"ס דרעי לשר. בתגובתה לבג"ץ, שידון מחר בעתירה נגד המינוי של דרעי לשר הפנים והבריאות, ציינה היועמ"שית כי "לעמדת היועצת ולפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינויו לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות". תגובת היועצת הגיעה כיממה לאחר שהודיעה כי לא תוכל להגן על עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוגיה, שדורש לאשר את מינויו, בעוד היא סבורה כי המינוי אינו סביר.
בתשובתה הוסיפה בהרב-מיארה כי יש לדחות את העתירות בעניין תיקון חקיקת חוק יסוד: הממשלה "שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד". עם זאת, היא ציינה: "התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות".
לכן, לדבריה, "הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי 'כללי המשחק' לאחר הבחירות". בהרב-מיארה אמרה בפתח תשובתה לבג"ץ כי "עתירות אלה מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת - סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלת ישראל".
השר אריה דרעי, נשבע אמונים למדינת ישראל
(צילום: ערוץ כנסת)
היועמ"שית ציינה כי ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי "על גבול מתחם הסבירות", למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, לתפיסתה, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות בשנה שעברה, מביאה את מינויו לכזה שחוצה את מתחם הסבירות. "זאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי", אמרה.
לעמדתה של בהרב-מיארה, דבק קלון במעשיו של דרעי - על אף שסוגיה זו לא נידונה במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עימו. "נסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד נועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר", הסבירה. היא אף טענה כי "כך סבר גם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר (אביחי מנדלבליט, ג"מ)". לפי היועצת, מנדלבליט עצמו הביע בעבר בתרשומות פנימיות עמדה לפיה בעבירות שבהן מואשם דרעי על פי הסדר הטיעון דבק קלון - אף שהתפטר מהכנסת כדי שלא יתקיים דיון בסוגיה.
דרעי מונה לשר לאחר שחוק יסוד: הממשלה שונה, כך שרק מאסר בפועל יכול למנוע מינוי כזה. דרעי הורשע בתחילת השנה בעבירות מס, ונידון למאסר על תנאי. בהרב-מיארה התנגדה לתיקון החוק. ראש הממשלה בנימין נתניהו טען באמצעות מייצגיו כי "התערבות בחקיקת חוקי יסוד הינה חריגה ותקדימית" - ולכן יש לדחות את העתירה נגד המינוי.
