לקראת הדיון המקדמי היום (חמישי) בעתירה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג, לעיר הגיעה המשלחת שתייצג את ישראל בדיון, המונה יותר מ-20 איש ממשרד החוץ ומשרד המשפטים. במקביל הגיעה להולנד גם משלחת מטעם משפחות החטופים. דרום אפריקה, שמאשימה את ישראל ב"רצח עם" ברצועת עזה, תציג ראשונה את טענותיה, והנציגים הישראלים יציגו את טיעוני ההגנה בפני הרכב השופטים הבינלאומי רק למחרת.
"נשמש קול ל-1,400 שנטבחו ונאנסו ב-7.10"
(צילום: דוד סרנגה, משרד החוץ)
הכותרת
המלחמה בחמאס עוברת לזירה המשפטית
26:27
הפגנות נרחבות של גורמים מוסלמים צפויות ברחבי העיר בזמן הדיונים. לקראת המשפט, משרד החוץ תגבר את האבטחה על המשלחת הישראלית, ובמקביל נשלחו מישראל גם מאבטחים שיתגברו את מאבטחי שגרירות ישראל בהאג. בעיר יש נוכחות ישראלית משמעותית, בין היתר של אנשי משרד החוץ, משרד המשפטים ומערך ההסברה הלאומי, וגם הקהילה היהודית בהולנד התגייסה, יחד עם פעילי הסברה מכל אירופה.
ראש חטיבת הדיגיטל של משרד החוץ, דוד סרנגה, אמר בסרטון שצולם מול בית הדין הבינלאומי כי "אנחנו, נציגיה הרשמיים של ממשלת ישראל, לא נמצאים כאן יחידים. עימנו ניצבים גם 1,400 ישראלים אשר נטבחו, עונו, נאנסו ונחטפו על ידי מחבלי החמאס. הם לא יוכלו להשמיע את קולם, הם לא יוכלו לספר על הזוועות, אך אנחנו נשמש להם לפה ונשמיע את זעקתם. נעשה כל אשר בידינו כדי שהצדק ייצא לאור וכדי שהחטופים ישובו לבתיהם".
משלחת משפחות החטופים כוללת את קרוביהם של אלכס דנציג, אוהד יהלומי, פרננדו מרמן, לואיס הר, אור לוי ועמרי מירן. דנציג בן ה-75 נחטף בטבח בניר עוז. מצבו הבריאותי ירוד, שכן הוא חולה עם בעיות בכליות ובלב, ומשתמש בתרופות רבות. הוא מסר דרישת שלום למשפחתו על ידי אחת החטופות ששוחררה. יהלומי (49) נחטף יחד עם בנו איתן בן ה-12 מביתם שבניר עוז. בנו שוחרר אחרי 52 ימים בשבי, אך אוהד נשאר מאחור.
מרמן בן ה-60 נחטף יחד עם אחותו קלרה ובן זוגה, וכן עם הר בן ה-70. יחד איתם נחטפה גם האחות הנוספת גבריאלה ליימברג, עם בתה מיאה בת ה-17. ב-28 בנובמבר שוחררו גבריאלה, מיה, וקלרה מרמן, בעוד שפרננדו ולואיס נותרו בידי חמאס. לוי (33) נחטף מהמסיבה ברעים, שם נרצחה אשתו עינב. מירן (46) נחטף מביתו בניר עוז, לאחר שהמחבלים השתמשו בנער בן 17 מהקיבוץ לשכנע את המשפחה לפתוח את הממ"ד, בטענה כי המחבלים יפגעו בו אם לא יעשו כן. בני משפחת מירן פתחו את הדלת, אך מחבלי החמאס רצחו את הנער, וחטפו את עמרי.
"פשע הפשעים" - שיהפוך את ישראל למצורעת
ההליך נפתח על ידי דרום אפריקה בסוף החודש שעבר, והיא מבקשת מבית הדין הבינלאומי לקבוע שישראל מפרה במסגרת המלחמה בחמאס את אמנת הג'נוסייד (בשמה המלא: "האמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם"). עוד מבקשת דרום אפריקה מבית הדין להוציא צווים המורים לישראל להפסיק את ביצוע ההפרות הנטענות, ובפועל להפסיק את המלחמה.
"האמנה למניעתו וענישתו של פשע השמדת העם", שאומצה פה אחד על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-1948 ונכנסה לתוקף ב-1951, היא אחת האמנות הראשונות שנחתמו לאחר מלחמת העולם השנייה ואשר עוסקות בזכויות אדם. הרעיון הבסיסי שמאחורי האמנה הוא הניסיון להגדיר את פשע השואה – ולמנוע הישנות של אירוע כזה. ישראל הייתה מהמדינות שדחפו לניסוח האמנה, ומהראשונות שהצטרפו אליה.
הגדרת פשע ה"ג'נוסייד" באמנה מבוססת על שני מרכיבים מצטברים, כשהראשון הוא "הכוונה להשמיד": יסוד הכוונה, או "היסוד הנפשי" של פשע הג'נוסייד, דורש כי מבצע הפשע יעשה זאת בכוונה להשמיד – השמדה גמורה או חלקית – קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. לצורך יסוד זה, השמדה חלקית משמעה השמדת חלק משמעותי מהקבוצה. המרכיב המצטבר השני הוא היסוד העובדתי – ביצוע מעשים חמורים, בהם גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה, או העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתה הגופנית.
בית הדין קובע את עמדתו על פי המשפט הבינלאומי, ומתקיים בפניו דיון על ידי עורכי דין המייצגים את הצדדים. את ישראל יכולים לייצג בדיון עד ארבעה נציגים, ואחד מהם שכבר נבחר הוא פרופ' מלקולם שואו, משפטן בריטי יהודי-ציוני בן 76. בסיומו של ההליך, שיכול להמשך תקופה ארוכה, מפרסם בית המשפט פסק דין על פי עמדת רוב השופטים. השופטים שבמיעוט נוהגים לפרסם את עמדת המיעוט.
6 צפייה בגלריה
התבטאו באופן בעייתי - הח"כים ואטורי וסעדה, והשר אליהו
(צילום: שלו שלום , אלכס קולומויסקי, אבי חי)
לאחר שדרום אפריקה האשימה את ישראל בביצוע ג'נוסייד, נכפה עליה למעשה להתדיין בבית הדין הבינלאומי, שכן ישראל התחייבה מראש לקבל על עצמה את סמכות השיפוט של בית הדין בכל הנוגע לטענות הקשורות להפרת האמנה. דרום אפריקה מבססת את התביעה בעיקר על שורה ארוכה של אמירות של פוליטיקאים ואנשי צבא בהווה ובעבר, שאותן היא מפרשת כקריאות להשמדת עם. בכתב התביעה מוקדש פרק שלם שמכונה "ביטויים עם כוונה לרצח עם נגד העם הפלסטיני מצד גורמים רשמיים של מדינת ישראל, ואחרים", ונכללות בו התבטאויות בכירים, חברי כנסת, עיתונאים, מרצים, חיילים שלחמו בעזה ואפילו זמרים.
בין היתר כוללת התביעה את ההתבטאות של השר עמיחי אליהו, שלא שלל הטלת פצצת אטום על עזה, או אמירה שהושמעה על ידי כמה פוליטיקאים ולפיה בעזה "אין בלתי מעורבים". מנגד, ישראל צפויה לטעון כי היא פועלת על פי כללי המשפט הבינלאומי: הן בעצם היציאה למלחמת הגנה עצמית – אחרי טבח 7 באוקטובר שבו נרצחו יותר מ-1,200 בני אדם וכ-250 נחטפו לעזה – והן במהלך הלחימה עצמה. לעניין היסוד הנפשי, ישראל תטען כי הציטוטים שהובאו בתביעה הוצאו מהקשרם, וכי בכל מקרה מי שאמר את הדברים אינו נמנה עם מקבלי ההחלטות – חברי קבינט המלחמה, הרמטכ"ל ומפקדים בכירים בצה"ל – שמקפידים לציין כי ישראל נלחמת בחמאס בלבד, וכי היא אינה מבקשת לפגוע באזרחים פלסטינים.
6 צפייה בגלריה
חרף הביקורת, נתניהו בחר בשופט העליון בדימוס אהרן ברק לייצג את ישראל
(צילום: יואב דודקביץ, מוטי קמחי)
סיכויי התביעה להתקבל על ידי בית הדין הבינלאומי אינם גבוהים, שכן לישראל יש טיעון מבוסס למדי ברוב הנושאים. עם זאת, ייתכן כי לישראל בעיה משמעותית בנוגע ל"הסתה לביצוע השמדת עם" – שמהווה פשע כשלעצמו, גם בלי קשר לביצוע השמדת עם ממש. חלק מהאמירות המצוטטות על ידי דרום אפריקה, ומופיעות מעת לעת בציבור בישראל, עולות כדי הסתה לג'נוסייד. העובדה שאין שום סנקציה – פלילית או פוליטית – נגד ביטויים מעין אלו, עלולה להתפרש כהפרה של החובה של ישראל למנוע הסתה להשמדת עם.
ברקע הערכה זו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הודיעו שלשום כי גורמי אכיפת החוק בוחנים בימים אלה התבטאויות וקריאות לפגיעה מכוונת באזרחים בלתי מעורבים, והזהירו כי הן עלולות להוות עבירות פליליות - לרבות עבירות הסתה. זאת על אף שלחברי הכנסת יש חסינות נרחבת מפני העמדה לדין בכל הקשור לחופש הביטוי.
השופט רובינשטיין על הבחירה בברק
(צילום: חגי דקל)
ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהמלצת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ולמורת רוחם של חלק מהפוליטיקאים בימין, בחר כפי שנחשף ב-ynet למנות את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, לתפקיד הזה. גם לדרום אפריקה שמורה אותה זכות, והיא תשלח כשופט אד-הוק בדיון את סגן נשיא בית המשפט העליון שלה לשעבר, דיקנג מוסנקה.
משקלו של מינוי ברק לתפקיד רחב הרבה יותר מעצם העובדה שישמש שופט אחד מבין כלל השופטים בדיון. היעד של ברק הוא להביא את נקודת המבט הישראלית אל ההליך. מעמדו כאחד מגדולי השופטים החיים בעולם, ניסיונו הרב כשופט ופסיקותיו פורצות הדרך במשפט בינלאומי – ישפיעו ודאי על עמדותיהם של שופטים נוספים. האמון הרב שרוחשים לו כשופט עצמאי, שאינו חושש מפני האוחזים בשלטון, תורם להערכה הרבה לה הוא זוכה. ברק הוא גם ניצול שואה, דבר שצפוי להוסיף משקל לעמדותיו בעתירה הנוגעת לרצח עם.
פורסם לראשונה: 19:38, 10.01.24
