חמש שעות חלפו עד שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הרימה את קולה. "אתם חוסמים את כל בתי המשפט מלתת סעד לאנשים", אמרה לנציג הממשלה, עו"ד אילן בומבך, "מדובר בסעד שנוגע ליום-יום של האזרח". בכך היא הציגה את התוצאה המרכזית של ביטול עילת הסבירות - הנזק לכל אדם באשר הוא.
היה זה גם מענה לדבריו חסרי התקדים של שר המשפטים יריב לוין, ששיגר מסר לשופטי בג"ץ שעה לפני הדיון. "הדיון מתקיים בחוסר סמכות מוחלט, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמעמד הכנסת. עצם הדיונים באפשרות לפסול חוקי יסוד, שהם ראש הפירמידה החוקית בישראל, ובאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, הם פגיעה אנושה בשלטון העם", כתב לוין. "מה שבאמת מזעזע את אמות הסיפים של הדמוקרטיה בישראל הוא הדיון שמקיים בית המשפט". ח"כים מהקואליציה חיזקו אותו באיומים נוספים על העליון לבל יתערב בחקיקת הכנסת.
האבסורד אתמול (שלישי) הגיע לשיא בדבריו של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן. היו"ר הנמרץ, קבלן הביצוע של ביטול עילת הסבירות, נשא נאום פוליטי מובהק, תוך כדי שהוא מאשים את שופטי העליון בנקיטת עמדות פוליטיות. "אם בית המשפט היה מכבד את שיקול הדעת של הרשויות האחרות ובעיקר את שיקול הדעת של הציבור ומשתמש במגוון הכלים העומדים לרשותו כדי לתקן את העיוות המוסרי והדמוקרטי שבצמד המילים 'הכל שפיט', לא היה צריך לתקן את חוקי היסוד. למעשה, עצם קיום הדיון הזה מעיד שבית המשפט לא מכבד את שיקול הדעת של הציבור".
רוב השופטים הגיבו באיפוק. אבל קלוז-אפים ממוקדים בעדשת המצלמה הציגו שופטים המומים, מודאגים מדברי יו"ר אחת הוועדות המרכזיות בכנסת. באותו הרגע נחשף לעיני הציבור עומק השבר והוויכוח התהומי - האם הריבון המייצג את העם בכנסת יכול לחוקק כל חוק, כל חוק יסוד, גם אם הוא סותר את הדמוקרטיה ואת זכויות האדם המהותיות.
יש דין, אין דיין
הביטוי "יש דין ואין דיין" חזר בניסוחים שונים מפי השופטים, שתהו מי ימנע מהכנסת והממשלה לחוקק חוקים הנוגדים את הדמוקרטיה רק בשם הרוב השולט באותה נקודת זמן. הנשיאה חיות שאלה "מי מפקח על כך שהכנסת תפעל בסבירות", ולרוטמן השיבה "השאלה אם יכבלו את צעדינו או לא יכבלו אינה שאלת כבוד. איך קרה שחוק כזה בכלל נולד?"
השרבוב של מגילת העצמאות מפי עו"ד בומבך כמקור סמכות מפוקפק לערכי הליבה של המדינה עורר זעם בקהל. "בגלל ש-37 איש חתמו באופן חפוז בעל מגילת העצמאות זה מחייב אותי?" שאל בומבך. כמה שעות אחר כך, עם חזרתו לדיון, הבהיר בומבך כי הממשלה "לא מתכוונת לשנות או לבטל את הכרזת העצמאות".
השופטת דפנה ברק ארז התייחסה לכך שהחוק קובע כי בית המשפט לא יהיה רשאי לפסול בעילת הסבירות החלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של השרים, אך יוכל לפסול החלטות של פקידים לפי עילה זו. "אם יהיו פקידי מינהל שיקבלו הנחיה או הוראה מהשרים לפעול בדרך מסוימת, האם הדבר הזה ייבחן בהתאם לפטור שחל על השרים או בהתאם להיעדר פטור שנוגע לפקידי המינהל?"
גם השופט עופר גרוסקופף האיר את המסר הכפול של הכנסת. לעו"ד בומבך אמר "כולנו כפופים לשלטון החוק, ואתם אומרים שיש סמכות לשרים שיהיו מעל החוק. שלטון החוק הוא לא ערך שונה לכולנו. אתם פטרתם את הממשלה והשרים מהתחולה שלו. זה נושא שהוא נתון לפרשנות שונה של כל אחד מאיתנו?"
השופט יצחק עמית עמד על עוצמת הפגיעה בדמוקרטיה. "דמוקרטיה לא מתה בכמה מכות חזקות, הדמוקרטיה מתה בשורה של צעדים קטנים. כדי להשפיע על תוצאות הבחירה - לא חייבים לשלול זכות בחירה מג'ינג'ים", אמר בהלצה. "ניתן לעשות זאת דרך שליטה על ועדת הבחירות המרכזית. זו לא פנטזיה, אני מבין שיש כמה הצעות חוק בקנה. כל צעד הוא צעד קטן, ואז יכולים להגיע למקום שבאמת לא שיערנו".
נציג היועמ"שית: "כבר נגרמה פגיעה בדמוקרטיה"
ראש מחלקת הבג"צים, עו"ד ענר הלמן, שייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, היה נחרץ לא פחות ממנה. "אנחנו במצב שבו ממשלת ישראל יכולה להפוך את השיטה וישראל לא תהיה דמוקרטית - וזה מצב משפטי בלתי אפשרי". הוא קישר את דבריו לדמוקרטיות החלשות במזרח אירופה: "לא ניתן להתעלם ממה שקרה בעולם בעשר השנים האחרונות". לטענתו, "כבר עכשיו נגרמה פגיעה חמורה מאוד בגרעין הדמוקרטי של המדינה, גם אם עוד לא רואים אותה ונזהה אותה בשלב יותר מאוחר. נפגעו היסודות הגרעיניים של הדמוקרטיה".
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, הצהיר כי "אי אפשר לטפל בתיק הזה מבלי להזכיר שמרגע כינון הממשלה אנחנו נמצאים במהלך שלם של הפיכה משטרית". חיות השיבה: "מה שעומד על הפרק זו העתירה שלכם לביטול התיקון הספציפי שעבר את כל מהלך החקיקה ונמצא בספר החוקים כרגע".
הדיון ההיסטורי בבג"ץ, שהסתיים אחרי 13.5 שעות והוקרן בשידור חי, הוא השיא של העימות שהחל לפני תשעה חודשים, עם ההשקה של המהפכה המשפטית. רוב השופטים הביעו אי נחת מהחקיקה, אך מתוך היכרות עם שפתו והתנהלותו של בג"ץ - מכאן ועד הסקת מסקנה על החלטתם של 15 שופטים בעלי דעות וגישות שונות - הדרך ארוכה.
האפשרויות של בג"ץ והדיונים הדרמטיים הבאים
בכל מקרה, החלטה עדיין אין ולא תהיה גם ב-21 הימים הקרובים - כיוון שעד אז רשאים הצדדים השונים להגיש השלמות לטיעוניהם. אף שלא ברור מתי תתפרסם, זה לא יקרה אחרי 12 בינואר: מאחר שהנשיאה חיות פורשת ב-16 באוקטובר והשופטת ענת ברון פורשת ארבעה ימים לפניה, יש להן שלושה חודשים לכתוב פסק דין בנושא - ולכן זה טווח הזמנים הצפוי של ההכרעה. עד אז, כל אחד מהשופטים יכתוב את פסק דינו, והרוב יכריע אם לראשונה בהיסטוריה יבוטל או יצומצם תיקון לחוק יסוד.
אז מה האפשרויות שעומדות בפני השופטים? מלבד קבלת הביטול של עילת הסבירות או פסילתו - יש גם אפשרויות "מתונות" יותר כגון החזרת החקיקה לכנסת לעריכת תיקונים; פסילת חלק מסוים (כמו למשל אי-יכולת להתערב בחוסר הפעלת סמכות של שר - תיקון שהוכנס לחוק היסוד ברגע האחרון); החלת החוק רק מהכנסת הבאה; או אי-התערבות מיידית עקב היעדר בשלות. במהלך הדיון היום תהו גם חלק מהשופטים אם אפשר לפרש בצורה מצמצמת את התיקון לחוק היסוד, באופן שלפיו עילת הסבירות תמשיך להתקיים במובנה הישן והמצומצם יותר, לפני שהורחבה בפסק דין "דפי זהב" ב-1980.
בינתיים, ממשיך רצף הדיונים הדרמטי: ביום שלישי הבא ידון בג"ץ בעתירות התנועה לאיכות השלטון ויש עתיד נגד אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים. היועצת המשפטית לממשלה סבורה שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה מיד ולמנות שופטים שחסרים במערכת, אלא שלוין מעוניין קודם להעביר את החקיקה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
לפי שיטת הסניוריטי, אחרי פרישתה של נשיאת העליון חיות השופט עמית ימלא את מקומה. בראש ובראשונה, שר המשפטים לוין מעוניין למנות נשיא חדש לבית המשפט העליון, שמרן יותר, במקומו של עמית. ללוין אין רוב בוועדה כרגע, ולכן הוא מסרב לכנס את הוועדה עד שיעבור החוק לשינוי ההרכב.
פורסם לראשונה: 23:22, 12.09.23